הפרויקט הזה הוא חלק מפרויקט סיפורי נשים בשואה. לעמוד הראשי של הפרויקט:
ייחודיות הגורל הנשי בשואה
אספה: יעל גז
אסתר נולדה ב-28.7.1934 בברלין.
הוריה, מאיר ובינה, היו ילידי פולין שחיו בברלין ועסקו בסיטונאות פרוות. הם חיו בברלין חמש שנים ולכן איבדו את אזרחותם הפולנית.
בשנת 1938, לא יכלה אסתר להתחיל את הגן כיוון שהמשטר הנאצי לא איפשר לילדים יהודים ללכת למוסדות חינוך ציבוריים. הוריה, רשמו אותה לגן יהודי שהיה חלק מבית כנסת וזמן קצר לאחר מכן הנאצים שרפו את בית הכנסת הנ"ל בליל הבדולח. עם עליית הנאצים היה אסור ליהודים להחזיק עסקים כך שהם נאלצו לנטוש ולברוח מברלין. הוריה של אסתר, שיחדו חברת משפחה שהייתה אשת הקונסול הפולני במעיל פרווה על מנת שהקונסול יחדש את אזרחותם הפולנית.
במרץ 1939 הם נעלו את דירתם ברחוב מומזן שטרסה 59 על כל תכולתה ועברו לפולין לעיר בשם למברג (Lemberg) – משם עברו ללבוב, בעזרת נהג מונית ששיחדו. בפולין, רבקה יכלה ללכת שוב לגן.
באוגוסט החלו לגייס את הגברים אזרחי פולין לצבא ולכן אביה של אסתר היה עוזב את הדירה מדי יום ומטייל ברחובות על מנת שלא יגויס לצבא הפולני. מדי כמה שעות הוא היה דופק בחלון הבית בכדי לברר אם כבר באו לקחת אותו והאם השטח פנוי.
ב1.9.1939 תכננה המשפחה לעזוב את פולין כשנשמעה אזעקה ברחבי העיר. לאחר הרגיעה, הם יצאו במונית לעיר-גבול בשם זלשסקי (ZALESZCYKI). המונית הייתה אמורה לחזור למחרת בכדי לקחת את משפחת דודתה של אסתר שלא יכלה לנסוע כי בתה בת השנתיים הייתה חולה, אך היא לא יכלה לחזור כיוון שאזל לה הדלק. הדודה ומשפחתה- רוזל הרמן ופיה פוטשטר – נשארו בפולין וניספו באושוויץ.
שלושה ימים אחרי שעזבו את לבוב, זלסשקי הופצצה והמשפחה ברחה ברגל לגבול עם רומניה וחצתה אותו עם פליטים רבים אחרים בניסיון למצוא מקלט ולברוח מהנאצים. הם נלקחו ליער ושם צעדו במהלך הלילה ועשו את דרכם לעיר בשם צ'רנוביץ (Csernovitz). מצ'רנוביץ המשיכו לעיירה בשם בוטושאני (Botoshani) ומשם לבוקרשט.
בבוקרשט אסתר הלכה לגן במשך כשנה עד שהנאצים צעדו לרומניה. בספטמבר 1940, משפחת בנק נמלטה לנמל בשם קונסטנקה (Constanca) ובסירה הפליגו לטורקיה. לאחר שלושה חודשים הפליגו שוב בספינה שהובילה כבשים לפלסטינה במסע שנמשך שמונה ימים. את כיתה א' התחילה אסתר בפלסטינה.
