מאת: לאה חסידי
"כשהם יושבים באותה כיתה, קוראים את אותו ספר לימוד, מקשיבים לאותו מורה, בנים ובנות מקבלים חינוך שונה מאוד", כך כתבו החוקרים מירה ודיוויד סדקר, בספרם "כשל בהגינות: איך בתי הספר שלנו נכשלים במתן מענה לבנות", 1994.
אנו נוטים ונוטות לחשוב כי המוצרים בשוק, בכל תחום, אמורים להתאים לכל המשתמשים והמשתמשות, אבל בשירותים וטכנולוגיות רבים קיימים פערים משמעותיים בחווית השימוש של נשים. בתחום החינוך, הכלים הטכנולוגיים מהווים הזדמנות לתקן את הפער בלמידה ובהערכה. זו לא אפליה מתקנת – בדיוק להפך.
פמטק, תחום נשי ו/או פמיניסטי בהייטק, סטראטאפים ופיתוח מוצרים טכנולוגיים, היא אחת התעשיות הצומחות ביותר בשנים האחרונות בארץ ובעולם. למרות שנשים מהוות מחצית מהאוכלוסייה, צרכיהן נותרו בשוליים לאורך מרבית ההיסטוריה, וכך גם במרבית העידן התעשייתי והטכנולוגי. מבט היסטורי מסייע להבין שפוטנציאל השוק של נשים הוא עצום. הדרישה לחשיבה מודעת מגדר בפיתוח מוצרים ושירותים טכנולוגיים והכרה בחוויה והצרכים הייחודיים של נשים מתחזקת בקצב מסלים והופכת לסטנדרט בסיסי.
פיתוח מודע מגדר
אבל איך באמת נראה פיתוח מוצרים ושירותים מודע מגדר? איפה אפשר לעשות אחרת כדי לענות על צרכים של כל המגדרים? גם כלים ושירותים יום יומיים כמו טלפונים, פלטפורמות לימוד או ספורט, יכולים וצריכים להכיר בשוני הרלוונטי בין משתמשות ומשתמשים.
ביום שישי יתקיים כנס הפמטק השנתי לציון יום האשה הבינלאומי 2024, כנס חגיגי, פתוח לקהל הרחב, שבמרכזו סדרת הרצאות קצרות וקולעות בסגנון TED שמטרתן לחשוף את העשייה הנהדרת של האקוסיסטם הישראלי בתחום, לחגוג הישגים מקצועיים המקדמים שוויון מגדרי ולהעמיק את ההיכרות עם האתגרים והפוטנציאל בתחום. כאחת המרצות בכנס, אני מתכננת לדבר על הפוטנציאל של שימוש בכלים טכנולוגיים כדי לקדם שוויון מגדרי בין ילדות וילדים, גברים ונשים וכלל המגדרים.
אנו נוטים ונוטות לחשוב כי מוצרים ושירותים המיועדים לאוכלוסיה הכללית, מתאימים לכולם ולכולן. אבל לצערנו, בין אם בכלים פיננסיים, שתוכננו בעיקר על בסיס צרכים של גברים, מכשירי טלפון גדולי מימדים, וגם מערכות חינוך שמבוססות על גישת "המכנה המשותף הנמוך ביותר" – אנחנו נתקלות בפער משמעותי בחווית השימוש של נשים בכלים ובטכנולוגיות סביבנו. כדי לעצב מוצרים טובים, שיתנו ערך לכל משתמש או משתמשת, יש להקפיד על סטנדרט של מודעות מגדרית בתכנון ובניית מוצרים טכנולוגיים. בטור הזה אספר לכן כיצד.
נחזור לנושא החינוך: כבר בשנת 1994 ידעו להגיד שמשהו במערכת החינוך לא עובד, והמחקרים רק התרבו מאז. יש הבדלים מהותיים בין האופנים שבהם תלמידים ותלמידות לומדים ומתנהלים בתוך המסגרת של מערכת החינוך. להבדלים הללו יש סיבות שונות ומגוונות. כתוצאה, מערכת החינוך שופעת בעיות. כך למשל, ניתן לראות ירידה בביצועים הלימודיים בקרב בנות בגילאי תיכון, כתוצאה מציפיות חברתיות במהלך גיל ההתבגרות, פערי ביצועים בהיבחנות תחת לחץ, העדפה למגוון מצומצם של מתודולוגיות למידה לעומת בנים, הטיה מגדרית בתכניות הלימודים, בספרי הלימוד ובאינטראקציות החברתיות בכיתה, עם נטייה להשמיט תרומות של נשים או להנציח תפקידים מגדריים סטריאוטיפיים, ועוד.
Halt and Catch Fire – קוד שרוף – הסדרה שמראה לנו מהו פמיניזם בהייטק
טכנולוגיה לצמצום פערים
כלים טכנולוגיים הם דרך מצוינת לשפר את עולם החינוך עבור תלמידות, אבל גם עבור תלמידים. הם מאפשרים לנו לקדם התאמה אישית ומגדרית מבלי להעמיס על המורות או להזדקק לכח אדם נוסף, ויכולים לעזור לשפר ולהשתפר בקצב מהיר יותר ממה שהמערכת מסוגלת לעשות היום. בתהליך עלינו להתייחס להבדלים בין המגדרים. יש שתי דרכים עיקריות באמצעותן כלים טכנולוגיים יכולים לעזור לנו לפתור חלק מהבעיות תוך התייחסות להבדלים הללו – ראשית, שימוש בפלטפורמות למידה מקוונות, אשר יכולות לאפשר גיוון במתודולוגיות ובכלי הלמידה באופן שיאפשר לכל תלמידה ותלמיד לשפר את הביצועים שלהם, ללא צורך בהתאמה אישית ועבודה מאומצת נוספת של מורות: במקום שכל הכיתה תצפה בוידאו או תעשה תרגיל, אפשר להשאיר את אפשרות הבחירה של אופן הלמידה לכל תלמיד ותלמידה. הפלטפורמות הללו מאפשרות גם עדכון תדיר של תכניות הלימודים באופן מודע מגדרית, ללא העלות הכרוכה בהוצאת מערכים חדשים, כך שיכילו תרומות היסטוריות של נשים, שפה ניטרלית ושוויונית ויטפלו בהצגת התפקידים הסטריאוטיפית. בנוסף, ניתן להשתמש באמצעי הערכה ממוחשבים. אמצעים אלו מאפשרים מדידת ידע והבנה באופנים שלא דורשים היבחנות תחת לחץ, וכן מנטרלים ציפיות ואינטראקציות מוטות בתהליך ההערכה, שעשויות להיות למורות.
ועכשיו אל הכלל: בניית מוצר טכנולוגי היא תהליך שלא קורה ביום. בניית מוצר מתוך מודעות מגדרית תדרוש מאיתנו יותר. אבל בסופו של דבר, אם חשוב לנו להגיע לכל השוק שלנו ולתת ערך לכל המשתמשות והמשתמשים, זה נושא שאנחנו צריכים להתייחס אליו. זה ידרוש מאיתנו לדאוג למשתמשות, בדיוק כמו שאנחנו דואגים למשתמשים. וזה גם ידרוש מאיתנו להיות קשובות ולשמוע מה המשתמשים והמשתמשות שלנו באמת צריכים, בכל שלב בדרך.
רווח לכולןם
כדי להצליח במשימה יש שלושה דברים מרכזיים שאני ממליצה לעשות: מחקר ממוקד משתמשים ומחקר על הדרכים המגוונות שבהן אנשים פועלים עם טכנולוגיה על סמך החוויות הייחודיות שלהם; עבודה בצוותים מגוונים, שתאפשר מודעות גדולה יותר להבדלים בין סוגי המשתמשים השונים; וכמובן בדיקות, בדיקות ועוד בדיקות, בתהליך המאפשר שיפור מתמיד על סמך משוב המשתמשים והמשתמשות. גישה זו מבטיחה שהמוצר הסופי יהיה תוצאה של חידוד מתמשך המבוסס על נקודות מבט מגוונות.
חשוב להגיד, הכרה בשוני רלוונטי בין המגדרים השונים, או בין כל שתי קבוצות אחרות, אינו אפליה, וגם לא אפליה מתקנת. בדיוק להיפך. מדובר בתיקון העדפה. על ידי זיהוי והתייחסות לדקויות באופנים שבהם גברים ונשים צורכים וחווים כלים יומיומיים, אנחנו סוללות את הדרך לעתיד מכיל ושוויוני יותר – עבור כלל המגדרים. אם נאפשר לתלמידות להציג את היכולות שלהן באופן שלא דורש מהן להיבחן תחת לחץ – הן תצלחנה יותר ביחס למצב הקיים. אם נספק לתלמידים ולתמידות גיוון באסטרטגיות למידה – גם הןם יצליחו יותר ביחס למצב הקיים. לעומת זאת, התעלמות מההבדלים הללו, בבניית מוצרים טכנולוגיים כמו גם בחברה ככלל, רק תעמיק את הפערים הקיימים.
לאה חסידי היא יועצת ומנהלת מוצר עצמאית, ושותפה ומנהלת תכנית מנטורינג בעמותת ADHDoTech שמסייעת לאנשים עם הפרעת קשב בקריירה טכנולוגית. חסידי תרצה בנושא בכנס הפמטק השנתי לציון יום האשה הבינלאומי 2024, לקידום חדשנות טכנולוגית עבור צרכי נשים.
לאתר של לאה: https://leakhasidi.com/
