"הפעם הראשונה שנגעתי בזין": התסריט הטרגי של גברים ונשים

מאת: דניאל שוורץ

מאז שהתפרסם התחקיר על צ'יקי ארד אני מוצאת את עצמי חושבת הרבה על חוויות מיניות לא נעימות שהיו לי, והיו המון כאלה. איך זה קרה לי? איפה הייתי? איך הגעתי שוב ושוב למצב שבו אני מרגישה פגועה ומנוצלת? איך מצאתי את עצמי פעם אחר פעם במיניות לא נעימה שהשאירה טעם רע?

אין לי כוונה להאשים את עצמי וחלילה לא אחרות. אני מנסה להבין את התסריט הטרגי הזה, שלא רק לגברים יש בו חלק. להבין באמת, מעבר להאשמות ומעבר לטובים ורעים.

אני חושבת למשל על הפעם הראשונה שנגעתי בזין. זו לא הייתה חוויה נעימה.

1.

זה היה בצבא.  הייתי "לוחמת", שזה אמר בזמנו בעיקר לשבת שעות במגדל שמירה באמצע שום מקום ולנסות לא להירדם. בבסיס נידח ששמרתי בו פעם הכרתי חייל אחד מהמם – תל אביבי אליטיסט, בן של שחקנית מפורסמת. דוגמן כזה, שרמנטי. היה ברור לי שאני לא לרמתו, אבל איכשהו נוצר ביננו קשר ומפה לשם התחלנו להחליף מבטים ומשפטים נבוכים וחסרי משמעות. פעם אחת דיברנו מחוץ לחדר האוכל לפני שעליתי לשמירה. הוא אמר שיבוא לבקר אותי במגדל מאוחר יותר.

והוא בא.

2.

זו לא הייתה תקופה טובה, בלשון המעטה. בתיכון הייתי תלמידה מצטיינת, אבל בצבא לא הצטיינתי אפילו בלהיות חיילת גרועה וכבר לא היה לי במה להתנחם. לא הצלחתי לבטא את עצמי או לממש את עצמי בשום צורה. הכל מסביב היה בעיני מטומטם ודוחה. שנאתי את המפקדים שלי, שנאתי את הגוף שלי. הרגשתי שאף אחד לא רואה אותי ואף אחד לא מבין אותי, והסקתי שאין מה לראות או להבין.

עד אז מעולם לא היה לי קשר עם גבר, למרות שמאוד רציתי. מישהו ניסה לנשק אותי בכיתה י' וכל כך נבהלתי שנתתי לו סטירה ובכך תמו יחסי עם בנים עד להודעה חדשה. כמהתי לקשר רומנטי, אבל הייתי לא נגישה איכשהו וזה לא התממש, למרבה הייאוש. הסתכלתי מסביב וראיתי שאני בפיגור נוראי. בראש שלי לכולן כבר היה ניסיון, כולן עשו סקס, כולם כבר התנשקו, לכולן היה חבר.

בלילות בטירונות הייתי שמה לעצמי יד על המותן במיטת השדה ומדמיינת שזה החבר שלי ישן איתי. כל כך רציתי חבר. קשר עם גבר היה מאשר שאני טובה וראויה. זו היתה יכולה להיות הוכחה שאני נסבלת או אפילו מושכת. אילו רק היה מישהו שהיה רוצה בי ובוחר בי על פני כולן.

3.

בלילה, בשמירה, שמעתי אותו עולה אלי במדרגות המתכת. כולם ישנים למטה בבסיס, ואנחנו עומדים במגדל שמירה חלוד בגודל מטר על מטר. אני מנסה להיות קולית, לא מאמינה שהנה זה קורה ואנחנו מתנשקים, ולא סתם – הוא כולו עלי, דוחף אותי בתשוקה כנגד קיר המתכת המזוהם, ה-M-16 שלי ביננו, ואני גאה בתפקידי בסצנה הלוהטת הזו, ובמקביל גם ממש מבוהלת כי אין לי מושג מה קורה פה ואני לא מוכנה לזה בכלל.

הייתי בת עשרים. זו הייתה הנשיקה הראשונה שלי.

הכל קרה כל כך מהר. הוא קרע לי את מחשוף החולצה במשיכה חזקה, כפתורים נתלשו וחשפו חזיית סאטן שאמא שלי קנתה לי בדיוק לנסיבות כאלה, כנראה. אני שמחתי שהחזה שלי לבוש יפה אבל גם נבהלתי מהכוח וממה שכבר אי אפשר היה לכסות.

ואז פתאום הוא שלף את הזין שלו.

הייתי בשוק. בחיים לא ראיתי זין, וזה הפחיד אותי. הייתי מאוד מבולבלת. הוא לקח ושם את היד שלי עליו. לא ידעתי מה לעשות איתו וזה הביך אותי וגם דחה אותי ממש. הסכמתי לגעת בו רק דרך המכנסיים אבל הוא התעקש. הוא שם את היד שלו על שלי והראה לי איך להזיז אותה למעלה ולמטה. ניסיתי, בחיי שניסיתי, אבל הייתי מאובנת מזעזוע וסלידה. לא היו בי הנאה או עונג – רק רצון לרַצות אותו, וניסיון כושל ולעמוד בקצב, בלי אוויר. הוא נזף בי שאני לא עושה את זה טוב, ואני הייתי מאוכזבת מעצמי ונבוכה שאני כל כך גרועה ולא מיומנת.

ואז הוא השעין אותי שוב נגד הקיר ותחב את היד שלו דרך המכנסיים שלי לתוך התחתונים ולתוך הפות. אני זוכרת שזה כאב. אף פעם לא נגעו בי ככה. ניסיתי להנות, כי היה נראה לי שאמורים. קיוויתי שתיכף אתרגל. ואז הוא הרגיש משהו, נבהל, שלף את היד, הסתכל עלי ואמר לי בזעזוע "מה, אתה בתולה? למה לא אמרת?" ואסף את עצמו וירד מהמגדל.

פתאום אני לבד. הייתה לי הזדמנות ופספסתי אותה. אני דפוקה ומפגרת. אין לי תקנה.

אח"כ ראיתי אותו בבסיס אבל לא דיברנו. בעצם מעולם לא דיברנו. לא לפני, לא אחרי, ולא תוך כדי.

4.

שנים אח"כ פחדתי מזין. לא יודעת אם רק בגלל זה, אבל זין הגעיל אותי – נראה ל כמו דבר פולשני, תוקפני וגס. רק בשנים האחרונות גיליתי שזין הוא איבר עדין, רגיש ונעים שאפשר ללטף ולנשק ולדבר אליו ולחבק אותו, ולהניח עליו ראש ולחי ולהתנחם בו.

5.

לפני כמה שנים סיפרתי לחברה על הלילה הזה, והיא אמרה שזו תקיפה מינית. זה היה נשמע לי הגיוני, כי ככה זה הרגיש – תוקפני ומפחיד וכואב. היה נראה שאנחנו לומדות לקרוא בשם לתקיפות שלא הכרנו בהן ככאלה.

אבל ככל שאני חושבת על זה אני מגיעה למסקנה שזו לא היתה תקיפה, אלא אי-הבנה טראגית. אי הבנה שהיה לי בה חלק פעיל.

אני חושבת שהייתי פאסיבית באופן אקטיבי, כי ככה דמיינתי שמצופה ממני בתסריט שהיה לי בראש. לא חיפשתי חוויה, אלא דימוי; לא הנאה, אלא אישור. ולכן גם לא יכולתי להגיד "לא". אם הייתי מחפשת עונג, הכאב היה גורם לי להתרחק מיד. אבל מה שרציתי זה את החיבה והאישור שלו, ולכן פעלתי למצוא חן ולרַצות. חששתי שאם אגיד "לא" אני עשויה לאכזב או להעליב אותו וחלילה להיעֶזב, ואז הייתי במקום אפילו יותר נורא מאיפה שהתחלתי. העדפתי לעזוב את עצמי מאשר שהוא יעזוב אותי.

אני מנחשת שגם בשבילו עונג לא היה כל העניין, שגם הוא חיפש תיקוף, תחושת ערך והוכחה של הגבריות שלו. גם הוא היה שחקן בסצנה אירוטית-לכאורה, כמו לקוחה מסרט, שלא התרחשה במציאות של המפגש ביננו אלא בדמיון, ובתוכה לתחושות שלנו לא היה מקום. שנינו גיששנו בחושך, כמו שני חולדים עוורים, מנסים לפלס דרך אל חיבור ומפגש, ומה שיצא לנו היה כואב ומאכזב ומזעזע.

6.

דיברתי על זה עם חברות שלי – איך חוסר הביטחון שלנו הוביל אותנו לצוד את הציידים שלנו שוב ושוב. ניסינו לקבל תשומת לב אירוטית כי משהו אחר לא היה, כי לא היינו "אחד מהחבר'ה", אז לפחות זה. ומתוך תחושות של חוסר ערך ושייכות ויציבות, צמחה כמיהה ליחס מיני, אפילו שיהיה לא קשוב ולא נעים ולא מדויק. כי אם אני נחשקת אז יש לי ערך, ומיניות מצדיקה את הקיום שלי. אם מישהו נמשך אלי ורוצה בי אז אני ראויה לחיים ולאהבה.

אני זוכרת בכאב את המגע שלו בי. את התחושה של האצבעות שלו נתחבות לתוך הנרתיק שלי, תחושה שחוויתי מאז עוד הרבה פעמים. ואני זוכרת בכאב גם את האילמות: את חוסר היכולת להגיד שזה לא נעים לי, שזה לא מה שאני רוצה, לא ככה, לא עכשיו. המחשבה שעוד רגע אני אגיד, כשרק אמצא את המילים המתאימות – בלי להגיד "פות" או או "כוס", כי אלו מילים מגעילות. אני אמצא דרך לרמוז. אני אנחה את היד שלו באלגנטיות נעימה, בלי להרוס את הכל. אני לא רוצה לעשות סצנה. אני לא רוצה לכעוס או להרחיק.

ועוד לפני המילים, הקושי להבין בעצמי שאני לא רוצה את זה – כי למרות הכאב, משהו בי כמהה לזה. כי זה לא עונג שאני מחפשת, אלא תיקוף ואישור שאני שווה, שאני מישהי של מישהו, מישהי שמישהו רוצה אותה ונוגע בה ועושה לה דברים ולא יכול להוריד ממנה את הידיים. וזה אמנם כואב, אבל להישאר לבד כואב יותר.

לקריאה של מאמרים נוספים בנושא מיניות לחצו כאן

תמונה בראש הכתבה: geralt ותמונת זוג Lumapoche מאתר pixabay