Reading Time: 4 minutes

"מה לעשות? הוא גבר, יש לו יותר זכויות ממך"

על השיימינג ככלי לחץ על סרבני גט, על סיפורה של טל גיל, האישה הראשונה שהופעל עליה נשק ה"שיימינג" ועל ההבדל בין מסורבי גט לנשים עגונות
Reading Time: 4 minutes

"מזה שלוש וחצי שנים אני עוברת סבל בלתי רגיל. גיהינום של ממש אל מול מי שאמור להיות האיש שלי ומול מעלליו וכן, מול בתי הדין הרבניים. רק על מה שהיה ביום חתונתי ובלילה שאחריו אפשר היה לכתוב ספר. בין השאר, בענייני אלימות פיזית, נפשית ומערכות יחסים אינטימיות. עברתי גיהינום שאני לא מעוניינת לפרט, מאחר והעניין נמצא בהליכים משפטיים".

כך פותחת טל גיל את דבריה בטקסט ששלחה אלינו, לפוליטיקלי קוראת. גיל, בת 26 מרחובות, הוגדרה לאחרונה כ"סרבנית גט" על ידי בית הדין הרבני האזורי ברחובות שגזר עליה דין "שיימינג"; בדומה לעודד גז שסירב במשך תקופה ארוכה לתת גט לאישתו וכמוצא אחרון, החליט בין הדין הרבני לפרסם את שמו ותמונתו ולבייש אותו ברבים, בניסיון לגרום ללחץ חברתי.

סרבנות גט הפכה בשנים האחרונות לביטוי נפוץ במחוזותינו. מסורבות גט רבות חיות בינינו, נשים שבעליהן מנישואין מחזיקים בזכותם שלא לתת להן גט על מנת למנוע גירושין, לסחוט פריבילגיות, לפגוע אישית באישה ושלל סיבות אחרות. לעומת זאת, לא שמענו עד כה על נשים שמשתמשות בכלי סירוב הגט.

"אנחנו מתנגדות לסרבנות גט באופן עקרוני וגם לנשים אסור לפגוע בחירותם של גברים", אומרת עורכת הדין ניצן כספי שילוני ממרכז צדק לנשים. "אבל חשוב לשים לב שההשלכות של סרבנות מצד אישה הן כל כך מינוריות, בניגוד לסרבנות מצד גבר: גבר יכול לחיות עם אישה אחרת בלי לקבל על זה סנקציות כלכליות מבית הדין. אם יוולדו לו ילדים הם לא יחשבו במדינת ישראל ממזרים (אם אישה מסורבת גט תלד ילד הוא יהיה ממזר), ובלא מעט פעמים בית הדין הרבני נותן לגבר שאשתו לא מסכימה לגט אישור להתחתן עם אישה נוספת (יש כעשרים היתרים כאלה בשנה). כך שזה מצב שונה לחלוטין ממצב של מסורבות גט ולא מקביל בכלל".

"אחרי הגיהינום האישי שעברתי, מגיע הגיהינום הרבני", מספרת גיל לפוליטיקלי קוראת. "'תתגרשי כבר היום, כדאי לך. יש לי מישהו להכיר לך'. 'אחרי חודשיים את תישברי, כל הנשים נשברות בסוף'. ו-'מה לעשות, הוא גבר. יש לו יותר זכויות ממך'. אלה רק חלק מפניני החוכמה שיצאו מפיו של אב בין הדין הרבני ברחובות. אני לא אתפלא כלל אם הדברים הללו נאמרו גם לנשים נוספות. בית הדין הרבני ברחובות מעביר אותי כבר תקופה ארוכה דרך הגיהינום – על לא עוול בכפי. ואני יודעת שאני לא היחידה".

על פי הכתבה שפורסמה בווינט בשבוע שעבר, טל גיל בת ה26 מרחובות היא האישה הראשונה כלפיה ננקט צעד ה"שיימינג" על ידי בתי הדין הרבניים. טל ובן זוגה לשעבר נישאו בשנת 2017 ונפרדו לאחר שלושה ימים בלבד. בעוד ענייני הפרידה נידונים בבית המשפט לענייני משפחה, הגיש האיש תביעת גירושין לבית הדין הרבני. לפני כשנה ניתן פסק דין המחייב את הצדדים להתגרש ובחודשים האחרונים הוטלו על טל גיל סנקציות כמו שלילת רישיון נהיגה, הגבלת חשבון הבנק, עיכוב יציאה מהארץ ועוד סנקציות השמורות לסרבני גט עיקשים.

"העוול היחידי שעשיתי הוא לעמוד על הזכויות שלי", מספרת לפוליטיקלי קוראת טל גיל. "לדעת בית הדין הרבני ברחובות, לנשים אין זכויות ורצוי שיוותרו עליהן כמה שיותר מהר".

"את הפרוטוקולים של בית הדין לא קיבלנו בסוף הדיון, כפי שאמור להיות, אלא מאוחר הרבה יותר – לאחר שנערכו והושמטו מהם טענות חשובות שנאמרו. בתכלס, כבר במהלך הדיון אב בית הדין אמר לקלדן "את זה אל תכתוב", על דברים שאמרתי, לא משנה כמה פעמים הערתי על זה ולא משנה כמה הטענות הללו היו חשובות ויכלו לסייע לסיום התיק".

טל מספרת שלא קיבלה מעולם את יומה בבית הדין לתחקור הצד השני ובנוסף, נשיא בית הדין שינה את החלטותיו בעקבות פנייתם של הדיינים.

"הרוח הגבית לגבר מורגשת בכל רגע, אם זה בייעוץ כלכלי – איזה בקשות כדאי לו להגיש כדי לקבל החזרי הוצאות ואם זה פשוט בלאפשר לו לקלל, להרים יד, לצעוק, לאיים, לירוק… בתוך בית הדין ובמסדרונותיו. כשהעזתי לומר שיש לי זכויות או לתקן אותם בנושאי תורה והלכה, הם הגיבו בפשטות: "נכריז עליך כעל סרבנית גט". אבל אני לא סרבנית גט, למרות שהסבירו לי בצורה יפה מאוד שאם הם יחליטו לעשות ממני סרבנית גט כך יהיה. ואין ספק שאצלי לקחו את זה כמה צעדים רחוק מידי. מה גם שנאמר על ידיהם מספר פעמים שכדאי לי מאד לתת גט, כי אם הגבר יחליט יום אחד שלא לתת לי גט, יהיה להם הרבה יותר קשה להטיל עליו את הסנקציות שהטילו עלי".

עורכת הדין כספי שילוני מקשרת בין הפרשה הנוכחית לבעיה האינהרנטית הקיימת בעולם הנישואין והגירושין היהודי: "ראשית, אנחנו חושבות ששיימינג זה כלי שנתון בידי היחיד שאין לו כוח אחר ביד (כמו שנעשה במי טו), ולא ביד ערכאה שיפוטית. שנית, שיימינג לרוב לא אפקטיבי במקרי סרבנות גט ושלישית, הסנקציה של שיימינג מסיטה את דעת הקהל מהבעיה: הם מרגישים שבית הדין עושה משהו נגד סרבנות, ומרחיק את הפיתרון הכולל והמערכתי שצריך לקרות: שלאף אחד לא יהיה את הכוח לשלוט בסיום הנישואין. זה אפשרי הלכתית. וכמובן שגם יש צורך במקביל בנישואין אזרחיים".

פנינה עומר, מנכ"לית עמותת יד לאישה, מציינת כי בעיניה אין כל הבדל בין גבר סרבן גט לאישה סרבנית גט – אך בהחלט קיים הבדל בקורבנות: "בעוד גבר מסורב גט יכול לקבל היתר לשאת אישה שניה (פחות נדיר משחשבתם) ולהביא ילדים לעולם גם ללא הגט המיוחל, חייה של אישה נעצרים מלכת. מבחינת ההלכה היהודית, היא אסורה על כל העולם ואם תלד ילדים הם יחשבו ממזרים ויהיו אסורים להינשא עם בני זוג יהודיים לדורי דורות".

אורן מספרת ש"שיימינג" הוא כלי אחד מבין רבים בארגז הכלים של בית הדין הרבני הכולל: שלילת רישיון נהיגה, חסימת חשבונות בנק, שלילת רישיונות לעיסוק במקצועות  מסוימים, פיטורים ממקומות עבודה ממשלתיים, מאסר ועוד.

"כיוון שעבור גברים יש דרך הלכתית להמשיך בחייהם על אף היותם מסורבי גט, בתי הדין ממעטים להפעיל סנקציות כנגד נשים סרבניות. עבור נשים מסורבות גט ההשלכות של סרבנות גט קשות ביותר ועל כן בתי הדין מחמירים יותר עם גברים סרבנים. שיימינג כנגד אישה סרבנית גט, הוא חסר תקדים והתיק המדובר אכן נשמע קיצוני ומאוד יוצא דופן. אני מקווה שהשיימינג יועיל לשחרור הבעל המסורב. לכל אישה ולכל איש, עומדת הזכות הבסיסית לחירות", אומרת אורן.

התגובה המלאה של טל גיל לווינט כללה הסבר לגבי סירוב הגט: "אני לא מתנגדת לקבל את הגט. כפי שהבהרתי לבית הדין, לפי שיטת הרמב"ם וההלכה המקובלת במשפחתי קודם צריך לסיים את כל העניינים האחרים לפני קבלת הגט. אין לי שום רצון לחיות עם האיש המתעלל הזה. במהלך הדיונים נשיא בית הדין הרבני הגדול הרב הראשי לישראל הרב דוד ברוך לאו תמך בעמדתי שקודם צריך לדון בענייני הכתובה ורק לאחר מכן לסדר גט, לאחר מכן בית הדין האזורי רחובות פנה אליו מיוזמתו וביקש ממנו לשנות את החלטתו ונשיא בית הדין הרבני הגדול שינה את החלטתו. לגבי עניין השימיינג אני לא עשיתי שום דבר רע ואין לי במה להתבייש. הבושה היא של בית הדין הרבני באופן התנהלותו שלאורך כל הדרך פגעו בזכויותיי ובכבודי תוך אפלייה ברורה מעצם היותי אישה ולא גבר. ברור שאלמלא התנהלותם המבישה התיק הזה היה מסתיים מזמן".

 

תמונה בראש הכתבה: PublicDomainPictures from Pixabay

רוצות לקרוא עוד כתבות כאלה? תמכו בנו באופן קבוע או חד פעמי על מנת שנוכל להמשיך ולעשות תקשורת פמיניסטית

כתיבת תגובה

שיתוף:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב print

עוד באותו נושא:

לה מאמי: מה שקורה בשירותי הנשים לא נשאר שם

Reading Time: 3 minutes הסרט "לה מאמי" נכנס לשירותי הנשים במועדון מקסיקני בו גברים משלמים כדי לשתות ולרקוד עם גברות יפות. סיפורן של 2 נשים וחדר שירותים אחד מאפשר הצצה לפיסה בחיי נשות מקסיקו. הסרט זמין און ליין כחלק מפסטיבל דוק-אביב

פוליטיקלי מצלמות: תומר אסייג

Reading Time: 3 minutes תומר אסייג, צלמת סטילס ויוצרת דוקו מתל אביב מצלמת את המחאה בבלפור ומטיילת בדההב של אחרי כיכר תחריר. בלוג הצילום של פוליטיקלי קוראת, פוסט שלישי בסדרה

טראמפ והפרברים: ד"ש משנות החמישים

Reading Time: 3 minutes בניסיון נואש לייצר פער בבחירות, טראמפ פונה לנשות הפרברים ישירות, באותו האופן בו פנה ניקסון לאנשי הפרברים אי אז בשנות השישים, באמצעות איום על הבית. אך האיומים שלו נכשלו במבחן הקשר לבוחר – ולמציאות. סיקור הבחירות בארצות הברית מנקודת מבט פמיניסטית