Reading Time: 3 minutes

אין גאווה בעיריית תל אביב: סולידריות קווירית עם תושבות גבעת עמל

עיריית תל אביב מציגה עצמה כמקדמת שוויון זכויות לקהילה הגאה, אבל מפנה עורף לה ולאוכלוסיות מוחלשות אחרות כשזה נוגע למשאב החשוב ביותר שברשותה - השליטה על שוק הדיור. בשבועות האחרונים מתנהל מאבק נגד המדיניות הזו
Reading Time: 3 minutes

מאת: אור גרוס ונעה באסל

החודש אנו מציינות את חודש הגאווה וחוגגות את מאבק הקהילה הלהט"בית לחופש ושוויון. המאבק הלהט"בי הוא מראשיתו מאבקן של אוכלוסיות מוחלשות, שעבורן שוויון זכויות מתבטא לפני הכל בזכות לחיים בביטחון, אותה זכות שאוכלוסיות חזקות מקבלות כמובן מאליו.

במרחב העירוני, הזכות לדיור היא המרכיב המהותי להישרדות, והיא נמנעת באופן לא פרופורציונלי מרבות בקהילת הלהט"ב, ביניהן טרנסיות, א.נשים בזנות ונוער בסיכון, לצד קבוצות מוחלשות אחרות. עיריית תל אביב משקיעה מאמצעים רבים כדי להציג את עצמה כפרו-להט"ב, אבל כשזה נוגע למשאב המשמעותי ביותר שברשותה – השליטה על שוק הדיור בעיר – העירייה פועלת נגד אוכלוסיות אלו.

אקזיט על חשבון התושבים 

מדיניות זו באה לידי ביטוי לאורך כל ימות השנה, כשעיריית תל אביב נמנעת מהקצאת שטחים לדיור ציבורי, מציעה מספר דו ספרתי של דירות בדיור בר-השגה, וקובעת קריטריונים מפלים לקבלתן. זאת בשונה מערים גדולות אחרות בעולם, בהן מתקיימים פרוייקטים של דיור ציבורי, כולל מעוזות קפיטליסטיים כמו לונדון וניו יורק.

בחודשים האחרונים הרגשנו את המדיניות הזו ביתר שאת, עד כדי מחנק בגרון, כשמועצת העיר הצביעה על מכירת הזכויות של העיריה בשכונת גבעת עמל ב' תמורת 365 מיליון שקל, שמיועדים להיכנס לקופת העיריה מבלי שיימצא פתרון דיור חלופי עבור התושבות.ים.

העובדה שנציגי הלהט"ב במועצת העיר – איתי פנקס ארד, מחזיק תיק הגאווה, וחן אריאלי, מחזיקת תיק הרווחה – תמכו במהלך זה, היא הפניית עורף לקהילה ולעקרונות עליהם מושתת המאבק שלנו.

השטח של שכונת גבעת עמל השתייך בעבר לתושבי הכפר אלג'מאסין אלע'רבי (الجماسين الغربي) ונמכר ליזמים על ידי מינהל מקרקעי ישראל לפני שישים שנים, תמורת התחייבות לבנות במקום שכונה עד שנת 1966, ולספק לתושבים דיור חלופי בבניינים שייבנו במקום. אבל שכונה זו לא קמה מעולם, והמדינה לא אכפה את חוזה המכירה.

עיריית תל אביב, כבעלים נוספים של הקרקע, חברה ליזמים ואישרה תב"ע נקודתית המשלשת את אחוזי הבניה בשכונה ל-1150 יחידות דיור, מתוכן לעירייה עצמה זכויות ל-160 דירות יוקרה. את הזכויות האלה מוכרת עכשיו העיריה ליזמים בסכום עתק, כשהתושבים.ות שעדיין מתגוררים בשכונה צפויים להיות מפונים בכוח ע"י חברות הנדל"ן.

בשנת 2019 ביהמ"ש המחוזי קבע פיצוי של פחות ממיליון ש"ח לכל משפחה שתפונה מגבעת עמל: סכום מגוחך לעומת שוויה האמיתי של הקרקע, הרווחים שיצמחו מפרויקט היוקרה שיוקם שם, והנזק שנגרם למשפחות מהפינוי הכפוי ומהפרת ההסכם שהיה אמור לספק להם דיור לפני שישים שנים. מיותר לציין שלבעלים המקוריים של הקרקע – פלסטינים שגורשו מהכפר ב-1948 – לא הוצע שום פיצוי.

מאבק משותף של קוויריות עם תושבות גבעת עמל

בשבועות האחרונים מתנהל מאבק משותף של קוויריות עם תושבות.י גבעת עמל נגד המדיניות הזו, בדרישה לשים את צרכי התושבות.ים לפני האינטרסים הנדל"ניים. הפגנות אלו ממשיכות מסורת ארוכה של מעורבות של פעילות להט"ביות בנושא, בקבוצות כמו "לא נחמדות לא נחמדים", פורום הדיור הציבורי ותנועת "שוברות קירות".

בהפגנה מול ביתה של חן אריאלי אמרה ציונה יהוד, תושבת השכונה:

"אני תושבת גבעת עמל 70 שנה, 70 שנה עיריית תא מזניחה אותנו. אין ביוב, אין מים, אין תשתיות. היום, אחרי 70 שנה, רוצים לפנות אותנו בסכום זעום שאני אפילו לא יכולה לקנות איתו קורת גג. אני בת 70, ואני לא אקבל משכנתא בגיל כזה עם 500 או 300 אלף שקל. זו בושה וחרפה לעיריית תל אביב שנותנים לטייקונים להתעשר על חשבון העניים".

מיקום ההפגנה, בשכונת עג'מי ביפו, הציף את הקישור המיידי למאבק שמתחולל שם, נגד פינויים מדירות עמידר. כבר נכתב לא מעט על המתיחות סביב רכישת נכסים אלו על ידי יזמי נדל"ן מחד ועמותות המקושרות עם גרעינים תורניים מאידך. העיריה טוענת שאינה צד בעניין, אך היא מעניקה ליזמים אישורי בניה לאלפי יחידות דיור ומתקצבת את העמותה שמפעילה את הגרעין התורני מדי שנה.

בשורה התחתונה, עיריית תל אביב מפרה את החוזה החברתי מול התושבים שלה, אם מדובר בקהילה הלהט"בית, תושבי גבעת עמל או תושבי יפו. תפקיד העיריה אינו לתלות דגלים או לארגן אירועי גאווה, אלא לדאוג לשוויון הלכה למעשה בכל המשאבים העומדים לרשותה.

נציגי העיריה יכולים לטעון עד מחר שהם אינם צד בעניין כשתשובה שולח צווי פינוי לתושבי גבעת עמל, כשעמידר דורשת ממשפחות מיליוני שקלים עבור דירה ישנה ביפו כשהחלופה היא להיזרק לרחוב, או כשלהט"בים נדחקים מהעיר בגלל עליית מחירי הדיור.

אבל לעירייה אמור להיות צד, וזה הצד של תושבות העיר. העירייה העשירה ביותר בישראל יכולה וצריכה למנוע זריקה של תושבים מבתיהם בכל מחיר.

לעדכונים על המאבק ניתן לעקוב אחרי עמוד הפייסבוק גבעת עמל – נלחמים על הבית.

למאמרים נוספים בנושא הצטלבות מאבקים לחצו כאן

תמונה בראש הכתבה: דניאל פרסאי ו"גבעת עמל – נלחמים על הבית"

רוצה לקרוא עוד כתבות כאלה? תמיכה קבועה בסכום לבחירתך תאפשר לנו להמשיך לעשות תקשורת פמיניסטית ולהעלות למודעות הציבורית את הנושאים שחשובים לך

לשיתוף הכתבה

שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email
שיתוף ב twitter

אולי יעניין אותך:

גבולות מטושטשים – מטופלות לשעבר של יפתח בר, מטפל בשיאצו, מספרות על דפוסי הפגיעה

Reading Time: 9 minutes לפגיעה מינית יש צורות רבות, חלקן מתוחכמות ומתעתעות. נשים שעברו טיפול אצל יפתח בר, מטפל בשיאצו, מספרות על מגע לא הולם וחציית גבולות. סיפוריהן חושפים פרקטיקה חוזרת של המטפל, המייצג תופעה רחבה: איך באמצעות מילים עדינות ונוסחים טיפוליים, ניתן לצייר את תחושותיהן של הנפגעות כסובייקטיביות לחלוטין, מנותקות מכל הקשר, כאילו אינן תולדה של פעולה מכוונת.

קראי עוד »