אחותי למען נשים בישראל

פסטיבל לבי במזרח – לתרבות ואמנות המזרח מטעם תנועת אחותי למען נשים בישראל, מתקיים כבר יותר מעשור. השנה בצל המלחמה יארח הפסטיבל אמניות ואמנים מהעוטף במופע מוזיקה ופאנל. היוצרים והיוצרות המוכשרים כולם בני יישובים מהעוטף, שדרות וקיבוץ מפלסים, מתמודדים עם עיבוד המאורעות ופינוי מבתיהם וחוזרים לב. כמו כן ייתן הפסטיבל במה להצגה יהודית – ערבית "בין האישי לפוליטי", תוצר של יצירה משותפת של נשים המתבססת על טקסטים אותם הן כתבו על חוויותיהן, חששותיהן, והאתגרים איתן הן מתמודדות בשיתוף פעולה של הארגונים אחותי – למען נשים בישראל וערוס אלבחר לאשה ביפו.

מדי שנה אירועי הפסטיבל נותנים ביטוי לקהילות מזרחיות, אתיופיות, ערביות ועוד, ומקדמים סדר יום רב-תרבותי ושיח פורה המעריך במידה שווה את אוצרות התרבות הבאים מן המזרח והמערב.

הפסטיבל השנה יתקיים בימים שני – חמישי, 18-21 בדצמבר, בשלושה מוקדים שונים בעיר תל אביב, עם מופעי בכורה בעברית, בערבית, ביוונית ובפרסית!

את יומו הראשון של הפסטיבל, בתיאטרון ענבל שבמרכז סוזן דלל, תפתח האמנית תמר שאוקי עם מופע הבכורה "פיוט לבנוני" בו ישולבו שירי פולקלור לבנוני,ֶ לחנים של סלים שאוקי לספר תהילים ונגיעות מעולמות מוזיקליים הקרובים לליבה וביתה של תמר שאוקי. כמו כן ישולבו במופע קטעי וידאו נדירים של סלים ואמל שאוקי.

המופע השני שייערך בתיאטרון ענבל הוא מופע הבכורה של נויה אוזן – "עולה לבמה". נויה אוזן, זמרת, גיטריסטית, יוצרת צעירה, רק בת 18 – קולה העמוק, ועולמה המוזיקלי העשיר, המגוון והמרתק עם השפעות מוזיקלית מגוונות ואקלקטיות, יחד עם נגניה המובחרים, ייקחו אותנו למסע מוסיקלי מרגש ומלהיב.

ביומו השני של הפסטיבל, אשר יתקיים בתיאטרון יפו "אלסאראיא",  ייערכו שני מופעי בכורה נוספים. המופע הראשון של הזמרת דליה פז'נד, הוא מופע בכורה מרגש בשם "שאבנם" – משמעותו: "טל משמים" בפרסית. בו יקומו לתחייה בפרסית לחנים עתיקים בעיבודים חדשים. דליה תופיע עם ההרכב שאבנם, הרכב ירושלמי מגוון וייחודי, שמשלב בתוכו נגנים מקצוות תרבותיים שונים שהתחברו יחדיו מתוך האהבה למוזיקה הפרסית.

המופע השני הוא מופע מוזיקלי ספרותי "חביבת הכול حبيبة الكل" מופע הבכורה מחווה לשיריה של חביבה מסיכה ובהשראת ספרה של נטלי מסיקה  "חביבה רשומון של חיים נפלאים",  יעלה ביצועים חדשים לשירים שביצעה מסיכה לפני 100 שנה, לצד קטעי קריאה. על ידי איילת אורי בניטה ויובל טובי, מהרכב הדואו "מטרוז" Matruz (משמעותו – רקמה או רקום בערבית).

ביומו השלישי של הפסטיבל, גם הוא בתיאטרון יפו, ייערכו תעלה ההצגה "פקעתكُرَة صوف" תוצר יצירתן המשותפת של נשים במסגרת הפרויקט 'מהשונה למשותף – מהאישי לפוליטי', המתבססת על טקסטים אותם כתבו הנשים על חוויותיהן, חששותיהן, והאתגרים איתן הן מתמודדות. "אני במערה במקום הכי  צר. פחד. פחד שאני לא מוצאת את הפתח לצאת. אני מנסה להתקדם אולי תהיה איזו תקווה. אין לי דרך אחרת רק קדימה.." (לילא כורדי)

על רקע ימי המלחמה והמתחים בחברה הישראלית בין החברה הערבית והיהודית שיתוף הפעולה הפורה והמרגש של אותן נשים היא אור בחשכה. סיפוריהן יעברו כחוט השני, בין השונה למשותף,  בין האישי לפוליטי, ויארגו להן בעדינות לכדי יצירה חדשה.

במופע השני נצא למסע מוזיקלי במופע נוסף, של הזמרת והיוצרת טוהר גדסי ילידת שכונת התקווה בדרום תל־אביב. הסינגל שלה "טוב להודות" המשלב פסוקי תהילים, נכנס לפלייליסטים בגלגלצ ובתחנות רדיו נוספות וזוכה לאהבה גדולה ברשת. טוהר תעלה מופע אקוסטי עם שירים מבית אבא ומהחדרים שבלב ותבצע שירים שכתבה והלחינה השאובים מן המורשת העשירה של יהודי תימן.

היום הרביעי של הפסטיבל אשר יתקיים בתרבות של סולידריות, בית רומנו יארח אמניות ואמנים מהעוטף המתמודדים עם עיבוד המאורעות ופינוי מבתיהם וחוזרים לבמה, לערב של הפוגה, מוזיקה, יצירה ושיחה. סיגל אמסלם, איציק אברג'יל  Zitzik ולינור עין גדי.

איציק אברג'ל Zitzik זמר סול, והרוקר האחרון משדרות כך הוא כינויו במקום, סיגל אמסלם היא זמרת יוצרת משדרות הכותבת ומלחינה שירים על נושאים שנויים במחלוקת וביקורת על החברה מנקודת מבט נשית,  ולינור עין גדי מקיבוץ מפלסים, זמרת פולק סול אקוסטי שתשיר לנו מעומק הלב.

את הפסטיבל ינעל פאנל אשר יעסוק במצב המפונים מהעוטף לאור הלחימה המתמשכת בהשתתפות: סיגל אמסלם, איציק אברג'יל, לינור עין גדי ולירון לביא. בהנחיית: יעל לביא.

 לינק לכלל מופעי הפסטיבל והזמנת כרטיסים: https://fb.me/e/1iKoLSU21

 אשת קשר:

שולה קשת, 0522342449

לירון לביא 0506545554

 

 

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מה עוד מעניין אותך היום?

הסופר והעיתונאי זיאד ברכאת טוען כי המחקרים הרבים שנכתבו על הרומן "'השיבה לחיפה'" מאת רסאן כנפאני מתעלמים מדמותה של האם המאמצת מרים, יהודייה ניצולת שואה המזדהה עם הסבל הפלסטיני. הוא רואה בה את דמות "'היהודייה הטובה'", המפגינה לאורך הרומן עמדה מוסרית כלפי האחר הפלסטיני, ותוהה אם קיימת כיום בישראל מרים שכזו הרואה את סבלם של הפלסטינים בעזה.
נהוג לחשוב שההיסטוריה מתפתחת באופן ליניארי: בעבר האפל להט"בים נתלו בכיכר העיר ואילו היום יש שוויון זכויות יחסי. אבל האמת היא שההיסטוריה מתפתחת לרוחב וגם בעבר התקיימו דמויות להט"ביות צבעוניות. חלקן מקובצות בספר חדש
תערוכה חדשה במוזיאון אורי ורמי בעמק הירדן מספרת את הסיפור של הקיבוץ בשנות השבעים והשמונים דרך טיול שורשים מצויר של האמנית רעות דפנא, שאיירה צילומים מארכיון המשפחתי שלה ושל בן זוגה. הכתבה מתארת את תהליך היצירה וההומאז' לחיי הקיבוץ, חיים שנכנסו עמוק לתודעה הישראלית מאז השבעה באוקטובר.

לראות את התמונה המלאה

פעם בשבוע אנחנו שולחות מייל שמחבר בין הכתבות ומציע לך דיון פמיניסטי מורכב.  

הדיון הזה חייב להתקיים ואנחנו זקוקות לעזרתך כדי להמשיך אותו

גם במלחמה, התפקיד שלנו הוא להביא את הסיפור האנושי ולתת במה לקולות של הנשים שלא תשמעו בשום מקום אחר.