מאת: מירה גלזר
אילו הייתי וירג׳יניה וולף הייתי מתלוננת
שביתי עמוּס ורוֹחש מידי
שמתרוצצים בו צאצאי הנמרצים
שאני אישה עם מטלות בית משמימות
וצריך חולצת תלבושת לבנה לערב חג.
הייתי מתלוננת
שיש לי אהבה בטוחה
שגידלו אותי היטב
שאין לי חרדת נטישה.
אבל אין לי חדר משלי לכל הרעד הזה
על הבוקר
הייתי זורקת הכל בשביל זה, וירג׳יניה.
חדר משלי
שרועד כמו שצריך
שיפלו אבנים ויסדקו הקירות
שפני יהיה מאובּקוֹת מנשׂורת וינוּקדוּ בדמעות לבנות של סרטי אסונות.
תני לי חדר משלי וירג’יניה, מוותרת על הכל
בשביל לשחק תופסת
עם שערי השמיים וכל צבאם.
*****
אֵין לָהּ זִכָּרוֹן שֶׁל צִפּוֹר
וּבְכָל זֹאת
מְלֵאָה בְּסִימָנִים כְּחֻלִּים
הִיא מְטִיחָה אֶת רֹאשָׁהּ שׁוּב וָשׁוּב
בִּזְגוּגִיּוֹת מְחֻסָּמוֹת
טְרִיפֶּל גְּלֵיזִינְג
רַק לִבְדֹּק
בְּכָל זֹאת
אוּלַי יֵשׁ שָׁם סֶדֶק.
*****
אֵין לִי אֶקְדָח טָעוּן
אֲנִי בְּעַד גַּאן קוֹנְטרוֹל.
אֵין לִי סַכִּין חַדָּה
כִּי נֶעֶלְמָה אֶבֶן הַהַשְׁחָזָה
וְהַחֲנוּיוֹת סְגוּרוֹת, בְּהֶעְדֵּר תָּו סָגוֹל.
אֵין צִיפָּורְנַיִים מְשֻׁויָּיפוֹת
כִּי אֵין מְנִיקוּרִיסְטִיּוֹת
לֹא שְׁזֶה מְעַנְיֵין אוֹתִי
מֵעוֹלָם לֹא נִזְקַקְתִּי לְשֵׁירוּתָן.
אֵין שִׁינַּיִים מַסְפִּיק חַדּוֹת
כִּי אֵין שִׁינָּנִיּוֹת אוֹ רוֹפְאֵי שִׁינַּיִים
וַאֲנִי חוֹשֶׁשֶׁת לַעֲשׂוֹת נִיסּוּיִים.
אֵין אֶגְרוֹף קָפוּץ
כִּי לֹא לָמַדְתִּי הֲגַנָּה עַצְמִית.
וְעַכְשָׁיו כָּאן
בִּסְפַּרְטָה
נוֹתְרוּ לִי רַק מִילִּים.
******
מירה גלזר, בת 42, חובבת שירה, מלמדת ספרות. מנסה לשרוד את החוויה האנושית. מוסיקה, מילים וקמפּרי עוזרים לפעמים.
לכל השירים במדור "נשים כותבות שירה" לחצו כאן
שם המדור הוא ציטוט משיר מאת עמליה זיו בשם "נשים כותבות שירה"
תגובה אחת
מפעם לפעם מפרסמת את השירים המופיעים כאן בדף הפייסבוק שלי או בקבוצות שירה אבל מזמן מזמן לא קרה לי שאהבתי ממש את כל השירים של אותה המשוררת באותו גיליון כפי שקרה לי כאן עם מירה גלזר וכמה שאהבתי את המשפט בו תיארה את עצמה : "מירה גלזר, בת 42, חובבת שירה, מלמדת ספרות. מנסה לשרוד את החוויה האנושית. מוסיקה, מילים וקמפּרי עוזרים לפעמים." מקסים.