עורכת: aatest

נעם שוסטר אליאסי, 37, דוברת עברית, ערבית, אנגלית וקצת פרסית. במקור מנווה שלום, היום מתגוררת ביפו. סטנדאפיסטית פוליטית.

איך את מגדירה את האקטיביזם שלך?
עד לפני כמה שנים לקחתי חלק בארגונים בינלאומיים ונסעתי לנאום על במות ברחבי העולם. זה היה אקטיביזם דיפלומטי מתוך ניסיון להשפיע על המדיניות בדרגים הגבוהים. החלטתי על שינוי ועברתי להשפיע דרך האומנות הפוליטית שלי. סטנד אפ, סאטירה פוליטית. הבנתי שההומור זה הדרך שלי להשפיע. אני לא מוכנה שאף אחד יצנזר את הקול שלי. אני מביאה את עצמי. אני אישה שעולה על הבמה, לוקחת את המיקרופון ויש לי מה לומר ועוד בשלוש שפות. אני מנצלת את הבמה בשביל לומר דברים שמאתגרים את יחסי הכוח.

איך התחלת?
כשהבנתי שאקטיביזם מסורתי כבר פחות ופחות עובד רציתי למצוא דרכים אמיתיות ואחרות להשפיע. אחת מהדוגמאות היו זלנסקי, שכתב סדרה קומית ונבחר לנשיא אוקראינה. הבנתי שכדי להשפיע פוליטית אני צריכה לכתוב בדיחות, אז התיישבתי לכתוב. הייתי האישה הראשונה שהופיעה בפסטיבל סטנד-אפ פלסטיני במזרח ירושלים. ראיתי שאני מגיעה להרבה יותר אנשים וזה בסוף אקטיביזם במיטבו. בדיחה סאטירית טובה אחת מגיעה לעשרים מיליון איש.

נעם שוסטר אליאסי | צילום: אינס אוסרוף אבו-סייף
נעם שוסטר אליאסי | צילום: אינס אוסרוף אבו-סייף

חווית חיים מכוננת פוליטית:
בתיכון הבנתי שמערכת החינוך והצבא רוצים את הערבית שלי ולא רציתי לתת להם. הרגשתי שזה ניצול פוליטי וציני של השפה. עשו לי את המבחנים לצבא ושמו עין עלי ועל הערבית שלי.

המסר שלך?
כל מה שאנחנו מאחלים לפלסטינים אנחנו בעצם מאחלים לעצמנו. מה שאנחנו מאפשרים שיקרה להם, במקום ובזמן אחר יכול לקרות לנו. החיים, האושר, הביטחון והחופש שמגיעים לנו מגיעים גם להם. אי אפשר להפריד בין הגורל שאנחנו מאחלים לפלסטינים לגורל שלנו. יש אלטרנטיבה. יש לנו כוח ואפשר לשנות. לצאת לרחובות ולדרוש את הכוח שלנו בחזרה.

הטוב: אני זוכה לבטא את עצמי, להיות אמיצה מספיק בשביל לא רק לקבל במה אלה גם לקחת אותה. טוב שיש לי את האהבה למיקרופון ואני לא חוששת להשמיע את הקול שלי. טוב שאני לא מפחדת לשחרר טיוטות לעולם.

הרע: בחשיפה יש הרבה דברים מורכבים, יש הרבה עיניים עלייך. בעיקר אין יציבות. עליות וירידות כל הזמן

השכר: לפגוש אנשים, לדעת ולראות בעיניים שהקול שלך מגיע לא.נשים ושהן שומעות, קוראות לומדות ומפנימות ורוצות עוד. יש משמעות לקול שלך. השכר הוא הפידבק על כך שאת משמיעה את מה שאולי אחרות מפחדות לומר. הן אומרות: תודה שהשמעת את הקול שלנו. אף אחד לעולם לא יכתוב לי צ'ק כזה

נעם שוסטר אליאסי | צילום: אינס אוסרוף אבו-סייף
נעם שוסטר אליאסי | צילום: אינס אוסרוף אבו-סייף

מה החלום שלך?
להשפיע על כמה שיותר אנשים בנושאים שלי נראים הכי בסיסיים בעולם. להוציא את הסיפורים הרבים שלנו, של הנשים. נשים פלסטיניות, מזרחיות, מעורבות. להוציא את הקול שלנו בצורה הומוריסטית, פוליטית שתספר לעולם על הקול המהפכני הנשי שנחוץ למקום הזה כדי לעשות שינוי.

מה מניע אותך להמשיך?
זה קשה. אני קמה כל בוקר וכואב לי. אני רואה דברים שמכאיבים לי. אבל אני לומדת גם לחבק את התחתית לפעמים. מניעה אותי הידיעה שהיו נשים לפני שבנו את המדרגות כדי שיהיה לי קל יותר לטפס ולפעול. הן לא עשו את זה ביום אחד והן שילמו מחירים. שינוי הוא לא דבר שקורה בן רגע ואנחנו צריכות להבין אלו מדרגות אנחנו בונות עכשיו עבור אלה שיבואו אחרינו. הן מניעות אותי – הנשים שהיו לפני והנשים שיבואו אחרי. אני רוצה להשאיר אוצר מילים לנשים שיבואו ויסתכלו עלי ועלינו ויראו שזה אפשרי.

איפה אפשר לעקוב אחרייך?
באינסטגרם ובפייסבוק

על המדור החדש

המדור בְּפָנַיִךְ נולד מתוך הכשרת הכותבות של פוליטיקלי קוראת ומתוך הכרה שבשעת קצה זו צומחות בתוכנו נשים מנהיגות ואמיצות המסרבות לשתוק אל מול השיח האלים הדומיננטי, מדברות שיח אלטרנטיבי וסוללות דרך לשינוי בשטח. הן מעלות את מודעות הציבור לסוגיות פוליטיות וחברתיות שנותרו ללא מענה מתחילת המלחמה. יוצרות אקטיביזם פוליטי יש מאין. דווקא מתוך הייאוש הן מוצאות נקודות אור להיאחז בהן למען אפשרות לדמיין עתיד טוב יותר. אנו מבקשות לשים אותן בפורנט ולהעלות על נס את פועלן החשוב בזירה הציבורית. בכל שבוע תעלה לאתר כתבת ראיון קצרה שערכנו איתן יחד עם תמונת פרופיל המשקפת את המקום ממנו הן יוצאות לעשייה החברתית החשובה שלהן. אנו מודות לכל הנשים המדהימות שהסכימו להשתתף במדור.

צלמת המדור: אינס אוסרוף אבו-סייף

בְּפָנַיִךְ: יארה שאהין גראבלה

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מה עוד מעניין אותך היום?

לראות את התמונה המלאה

פעם בשבוע אנחנו שולחות מייל שמחבר בין הכתבות ומציע לך דיון פמיניסטי מורכב.  

הדיון הזה חייב להתקיים ואנחנו זקוקות לעזרתך כדי להמשיך אותו

גם במלחמה, התפקיד שלנו הוא להביא את הסיפור האנושי ולתת במה לקולות של הנשים שלא תשמעו בשום מקום אחר.