איך קומדיות רומנטיות מסכנות חיים של נשים?
קומדיות רומנטיות מציגות התנהגויות כמו מעקב, בידוד, השפלה והטרדה מינית, כחלק מפעולה רומנטית שמובילה לאהבת אמת. מחקרים מראים שהסצנות על המסך משפיעות על התנהגות בפועל, ומובילות לבסוף להטרדות, איומים ואלימות שנשים חוות מדי יום
כולנו מיכל סלה: כשהטראומה שלך היא בעצם גם שלנו
רצח הנשים בישראל מוציא אותנו לרחובות. לא רק כדי לזעוק בשם המתות, אלא כדי לשמור על עצמנו: כולנו נמצאות בקבוצת סיכון להיפגע מאלימות. רקפת גינסברג כותבת על הטראומה הקולקטיבית, שעוברת מדור לדור של נשים בישראל
הומלסית פוליטית: הילה שי וזאן היא לא הבעיה של נשים בפוליטיקה
כשאנחנו מפיצות שנאה כלפי פוליטיקאיות מכל קצוות הקשת הפוליטית אנחנו פוגעות בכוח האלקטורלי שלנו. אבל יותר מזה: הדרך היחידה לנצח את הפטריארכיה בפוליטיקה היא באמצעות סולידריות של בוחרות ונבחרות. כיצד להגיע לשם ומה בולם אותנו?
להתחבא מתחת לפוך: תסמונת המתחזה
"עם הזמן הכרתי עוד מתחזות. שמחזיקות עולם שלם של רעיונות, אבל כשצריך להוציא אותם לפועל השפתיים, הידיים והרגליים משתתקות…"
מיתוסים שמולידים אם: לפרוץ את כבלי ה"אימא המוצלחת"
הוויכוחים הלוהטים בין אימהות ישראליות על "הדרך הנכונה" לגדל ילדים נובעים גם מהעובדה שכולנו כלואות בתוך "מיתוסים שמולידים אם". יעל סטרוגו מנפצת עבורנו מיתוסים על לידה, הנקה, הריון ושינה. קריאה שמזמינה שלווה.
מולכם עומדת האחת אבל לא היחידה: נשים בהיפ הופ הישראלי
איך קרה שבשירת המחאה בישראל לא היה ייצוג נשי במשך שנים? איך היפ-הופ נשי לוקח חלק במחאה הפמיניסטית בישראל ובכלל? ומה החלק שלנו בזה? (התשובה פשוטה, להאזין)
"סבתא לא ידעה קרוא וכתוב": בורות של נשים יהודיות כ"צו אלוהי"
נשים יהודיות לא הורשו לצאת מהמטבח וללמוד קרוא וכתוב. אלו שהתעקשו, עשו והצליחו, נעלמו מדפי ההיסטוריה שכתבו גברים. בספר "סבתא לא ידעה קרוא וכתוב" רחל אליאור נותנת להן שם, קול וזיכרון, ומספרת את סיפוריהן
איך לעשות תקשורת בתרבות האונס: "פרשת" הכדורגלנים והנערות
הסיקור התקשורתי ב"פרשת" הכדורגלנים המבוגרים שניצלו מינית נערות צעירות, מדגים כיצד תקשורת בתרבות האונס מציגה פשעים מיניים כחיזור יומיומי לגיטימי. ליטל עמוס עם דוגמאות לתקשורת שמנרמלת אלימות כלפי נשים ונערות.