ביקורת מסך: VIDA

קצת באיחור סיימתי לראות השבוע את שתי העונות של הסדרה המעולה "וידה". כדי להתמודד עם הריק שנוצר אחריה באתי לכאן לספר לכן את כל הסיבות בגללן אתן פשוט חייבות לצפות בה. ללא חשש ספוילרים.  1. הלטיניות והלטינים בכל מקום: כבר זמן מה שהטלוויזיה האמריקאית מצמצמת פערים עם המציאות החדשה ומכניסה לסדרות שלה יותר ויותר דגש […]

אלבומי העשור של נשים במוזיקה הישראלית

ביום חמישי האחרון שודר ב"כאן 88" המצעד של אלבומי העשור הישראלים. ככל שהתקרבו למקומות הראשונים, הייצוג לנשים ברשימה הלך והתמעט, באופן שדי משקף את מקומן של נשים גם בתחומים אחרים בחברה: ככל שעולים גבוה יותר בהיררכיה – יהיו שם פחות נשים. למען האמת, אני לא חושבת שאפשר להתיימר לדירוג אובייקטיבי של מוזיקה, בין אם הוא […]

תהיו מים: איך הונג קונג בונה מרי אזרחי עם עקרונות פמיניסטיים

התנועה של אי ציות אזרחי בעיר הונג קונג הצליחה השבוע סוף סוף לתפוס תשומת לב בינלאומית אחרי לילה של אלימות משטרתית קשה  ואחריו יומיים של הפגנות בנמל התעופה שגרמו לביטול מאות טיסות ולסצנות אלימות. התנועה ההמונית הזאת נמצאת עכשיו בשבוע העשירי של הפגנות וצעדות אינטנסיביות ופעילויות מחאה אחרות. הדרך שבה היא מחזיקה את עצמה למרות […]

ג'ינה ג'וי

ג'ינה גרשפלד, המוכרת בשם הבמה שלה "ג'ינה ג'וי": זמרת, מחלוצות מוזיקת הג'ז בישראל , הזמרת הראשונה של תזמורת חיל האוויר

גבול לפנייך

מאת: אושרי חיון עדיה גודלבסקי היא נגנית נבל. אבל לא רק, היא מלחינה, זמרת, מאלתרת, שחקנית, במאית ופרפורמרית. עדיה מקדישה את חייה ליצירה, לבחינת גבולות ושילוב בין תחומי האומנות שאספה בדרך. הנבל נשאר כרטיס הביקור שלה ובימים אלה היא מציגה מופע חדש: "גבול לפנייך, אישה, נבל ואלקטרוניקה". נפגשנו כדי לדבר על יצירה נשית, על האתגרים […]

אנחנו תומכות במחאה של העדה האתיופית, אבל מה הקשר לפמיניזם?

מאת: לירון כהן אנחנו תומכות במחאה של העדה האתיופית, אבל מה הקשר לפמיניזם? בשבועות האחרונים עלתה השאלה הזו לא מעט במרחבים פמיניסטיים וקיבלה שם שלל מענים. ביניהם, הזדהות עם קשייהם של בני העדה האתיופית, הבנה של כאבם, רצון להביע סולידריות עם מאבק בגזענות ועוד. בכל זאת, הרגשתי שחשוב להבהיר דבר נוסף. השתתפות במחאה נגד דיכוי […]

רבקה בן-טולילה

רבקה בן-טולילה בנתה עם בניה משק מיוחד במושב שחר שבחבל לכיש, ביטוי להגשמת חלומה לעלייה והתיישבות בארץ, שנודע בתור "הקיבוץ של אמא בן-טולילה".

הפרובינציאלית הפוטנציאלית

בימים האחרונים אני מסתגרת בביתי עם "תורי לומר", האלבום החדש של דניאל סאן קריאף. סליחה, רגע. בשבועות האחרונים, אולי יותר מחודש שאני שומעת רק אותה, מלקטת פיסות מוזיקליות מעברה. את ביקורת האלבום הזה אני מנסה לכתוב כבר לפחות שבועיים, זורקת מילים ל"נוטס" הטלפוני שלי ובכל פעם שאני מנגנת שיר שלה, ביוטיוב, בספוטיפיי, אני נאלמת דום. […]