האשמת הקורבן – מדינה ותמר בתנ"ך ועד מאי פטאל וא' מבית הנשיא

אונס ומעשי אלימות מינית שונים הם תופעה חברתית הידועה מימים ימימה. לא מפתיע, אם כן, לגלות שאחת הגרורות שהיא שולחת ממנה, היא תופעת האשמת הקורבן, תופעה שמלווה אותנו מהתקופה המקראית ועד ימינו אנו. ונתחיל במעשה האונס הראשון שידוע לנו מהמקורות היהודיים, סיפורה של דינה בת לאה ויעקב: "וַתֵּצֵא דִינָה בַּת לֵאָה אֲשֶׁר יָלְדָה לְיַעֲקֹב לִרְאוֹת […]
על אמנות ושאלה, או פרידה מהמהפכנית לינדה נוכלין / מאיה מלר

מאת: מאיה מלר תמונה מתוך: An Illustrated Guide to Linda Nochlin's "Why Have there been No Great Women Artists?" האם ניתן לאמוד את הערך שמביא חקר האמנות לעולם במונחים של יצרנות ותועלת? זו שאלה שניצבת אל מול כל העוסק או העוסקת במחקר מבוסס היסטוריה. מקור השאלה אינו הטלת ספק בחשיבות המחקר וקיומו אלא המסגרת הקפיטליסטית […]
כעס משלך

פרופיל הפייסבוק שלי הוא בית קברות לאקסים שלא היה לי נעים לעשות להם אנפרינד. מדי פעם, רוח של דוש מהעבר תצוץ ותעשה לי לייק לסטטוס רנדומלי ואני אחשוב, "מעניין מה הוא עושה היום? הוא עדיין רווק? אם כן, הוא רוצה שנחזור? אם לא, איך הוא המשיך בחייו ואני לא?! למה החיים כל כך מעצבנים, איזה […]
עיניהם צופות באלוהים / ביקורת על תרגום עברי לספרה של זורה ניל הרסטון

עיניהם צופות באלוהים / זורה ניל הרסטון תרגמה מאנגלית: רעות בן יעקב, עיצוב עטיפה: דוד בן הרא"ש הספר "עיניהם צופות באלוהים" מספר את סיפורה של ג'ייני, אישה שחורה-למחצה בפלורידה בימים שלאחר מלחמת האזרחים ושחרור העבדים. הספר מתאר את חייה מנקודת מבטה ולאורכו משתקפים השינויים החברתיים שעוברים השחורים בארה"ב. ניתן להשוות את הרומן לסיפור התבגרות, על […]
מדוע אני כותבת בעברית | איאת אבו שמיס

איאת אבו שמיס את הכתיבה שלי אחלק לשתיים: הכתיבה המקצועית שהיא כתיבת שירים וכתיבה יומיומית אישית. אתחיל מהחלק הראשון: כתיבת שיריי. כשהתחלתי לכתוב בגיל ההתבגרות, התחלתי בעברית וקצת אנגלית. אף פעם לא כתבתי שיר בערבית. זה מאוד מוזר לי כרגע כשאני אמרת את זה, מכיוון שערבית היא שפת האם שלי. כשהתחלתי לכתוב קיבלתי פידבקים טובים […]
יוצרות מראות: הכנס הראשון לקולנוע וטלוויזיה של נשים, בית הספר לקולנוע וטלוויזיה ע"ש סטיב טיש באוניברסיטת תל אביב

מאת: יערה עוזרי תמונה: מיכל היימן, אני הייתי שם מס. 3 (קלוד קאהון 1894-1954), 2005, רדי-מייד מעובד וחותמת, בהדפסה דיגיטלית, 48×60 ס״מ קשה להתעלם מכך שבשני העשורים האחרונים יותר ויותר נשים בישראל מביימות סרטים ויוצרות לטלוויזיה. יותר נשים מקבלות תמיכה של קרנות קולנוע וגופי שידור, וסרטיהן זוכים להכרה גם במיליה האמנותי וגם בקרב הקהל. לאור הדיון המתעורר […]
ענת מושקובסקי- Happy as a Dog

השם ענת מושקובסקי כנראה לא אומר לכם הרבה יותר מדיי,חדי העין והפייסבוק שביניכם אולי זוכרים את הפרסום להופעה האחרונה מלפני שלושה שבועות. אבל חיפוש מהיר בגוגל יזכיר לכם שענת פועלת לא מעט שנים עם שירה ז כרמל ויפעת זיו כחלק משלישיית הסוויינג האחיות לוז. לפני מספר חודשים החליטה ענת לפתוח בנוסף קריירת סולו צדדית, ולהקליט […]
מוגן: מעלים ערך: מחזירות נשים להיסטוריה — מדריכה למשתמש/ת
זהו פוסט מוגן ואין לו תקציר.