בייבי בום

מאת: אסתר שקד גרינברג צילום: הסטודיו של זהר – צילום הריון ניובורן ומשפחה "בייבי בום" שמה את דמות הרופא כדמות הרואית, כאילו היא זו שעוברת מסע מפרך ויוצרת תינוקות יש מאין, שמה את היולדת כדמות שולית, ששוכבת על גבה ומחכה שמישהו יילד אותה, שמישהו אחר יחליט בשבילה ויעשה בשבילה. אני מודה, אני ראיתי את העונות […]
ח'ולוד ח'מיס: להכיר את אמיליה

מאת: ח'ולוד ח'מיס מכירות את האימהות החופרות האלה? שכל יום מתקשרות תשע פעמים? אז אמא שלי. עד אוקטובר 2008 במשך שנים רבות, כל יום מתקשרת באופן אובססיבי. כשהייתה מסתובבת בחנויות בהדר הייתה מתקשרת לבדוק אם אני צריכה תחתונים, אם לילדה חסר גרביים, ויש מבצע טרנינג לילדה, ויש קרם חדש על המדף בסופרפארם. כשהייתה בסופר הייתה […]
אנחנו לא צריכות את "בנות" בשביל לדעת שאנחנו קודם כל גוש בשר

מאת: עומר מוסקוביץ, מוזיקאית אתמול מישהו שלח לי הודעה כדי שאבוא להופעה שלו בקפה ביאליק. אמרתי לו שאני לא יכולה כי יש לי כבר כרטיסים להופעת מחול באותו ערב וגם שאלתי אותו למה הוא לא הגיע להופעה שלי באוזן בר. באותו ערב של ההופעה שלי, הוא שלח לי שנייה לפני שעליתי לבמה את ההודעה הבאה: […]
בג"ץ מאשר שיימינג לסרבני גט

מאת: משואה שגיב, דוקטורנטית למשפטים באוניברסיטת תל אביב היום (יום ג') ניתן פסק דין של בג"צ בעתירות שהגישו סרבן הגט עודד גז, וסרבן נוסף ששמו נותר חסוי, בגין סנקציות חברתיות שהוטלו עליהם על ידי בתי הדין הרבניים (בג"צ 5185/13, 1031/16). שני הסרבנים סירבו לתת גט לנשותיהם במשך תקופה ארוכה, ועל אף פסקי דין מפורשים של […]
טבלת המבקרות 27.02.17

ברוכות הבאות לטבלת המבקרות! טבלה שנוצרה מתוך ההכרה שקולן של הנשים הוא קול חשוב לא רק בעשיה הקולנועית, אלא גם בשיח הביקורתי הסובב את התעשייה. בטבלה הזו ריכזנו את רוב הנשים אשר עוסקות כיום בביקורת קולנוע בישראל, והסרטים המוצגים בה אינם כל הסרטים המוקרנים בארץ היום, אלא אלו אשר קיבלנו עבורם מספר ביקורות מירבי במטרה […]
דנה רייך: אמא יש רק שתיים

לעמוד הראשי של הפרויקט אני מתיישבת לכתוב טקסט על ההורות שלי, וברור לי שחלק מזה חייב להיות מושפע מעצם העובדה שאני מגדלת את שני ילדיי עם האישה שאיתה אני חיה. אני יכולה לכנות את ההורות שלי כ"להיות אמא לילדים שיש להם עוד אמא", אבל קשה לי באמת לסווג אותה, להגדיר אותה במונחים רבי-משמעות ורבי-אחריות: האם […]
נטע עמית : "את תהיי כמו אילנה דיין"

לעמוד הראשי של הפרויקט אני זוכרת את סבתא שלי יושבה לחלון בקומה הראשונה וצופה אל הרחוב. תמיד היא ישבה ליד החלון, כאילו מהות קיומה היתה לחכות שנבוא. סבא וסבתא כמעט ולא יצאו מחיפה, והם לא יצאו מהארץ מעולם אחרי שהגיעו אליה בתחילת שנות ה-50, ישר למעברה. הם צמצמו את עולמם לדירה הקטנה בנווה שאנן, לרחוב, […]
נעמה מנור: החברה הכי טובה

לעמוד הראשי של הפרויקט כשבתי עלתה לכיתה ג' קניתי לה לבקשתה תיק חדש לבית הספר, "כמו של תמר". לא עבר חודש ימים, והיא חזרה הביתה עם תיק שרצועותיו גזורות. מה קרה? שאלתי. "מישהו גזר לי את הרצועות בהפסקה, אני לא יודעת מי". נחרדתי, התקשרתי למחנכת, דיברתי עם המנהלת, הן בתורן ניסו לברר מה קרה, אך […]