Grow Old Under Fire

At the Dead Sea hotel we met the elderly who were evacuated from their homes. Eager to tell their stories. Far from the routine, family, community and from their home, are facing the war in their own way

להזדקן תחת אש

בים המלח פגשנו את הקשישים שפונו מבתיהם. צמאים לשיחה, סיפוריהם מסמרי שיער. רחוקים מהשגרה, מהמשפחה, מהקהילה ומביתם, הקשישים שפונו מהעוטף מתמודדים עם המלחמה בדרכם.

ביום הארור ההוא בבארי

ביום שבת הייתי לבד בממד במשך 14 שעות. עד שצה"ל חילץ אותנו. במשך שעות חגג החמאס בקיבוץ שלנו באין מפריע. ולנו אין יותר על מי לסמוך.

אנחנו שמעבר לגדר

אני לא מסוגל לדמיין עתיד ברגע הזה. לא יודע איך. לא יודע מתי. רק יודע שמה שקורה, צריך להיות סימן אחרון עבורנו שהדרך הישנה, דרך האש והכוח, לא תעבוד ולא תתן בטחון. לא לנו, לא לכם.

לאהוב פה, לקרוס פה

בימים האלה אני לא מצליחה להחזיק מורכבות. אני מרגישה נבגדת על ידי מי שמתיימרים להחזיק בתפיסות הומניות אבל לא מסוגלים להביע עמדה כנגד הטבח

ידינו שופכות את הדם הזה

בין הטבח בעוטף עזה להפצצות בעיר עזה וכתשובה לרג'אא נאטור, על פני הקטל על כל צדדיו ואופניו אני עדיין מבקשת עבור המקום הזה חיים.

מקום לכאבים

בימים הקשים מנשוא האלה, ספיר סלוצקר מבקשת להילחם דווקא על האנושיות. כי יש מקום לכל הכאבים – בצד הזה ובצד השני של הגדר

איבדנו את 50% הביטחון שהיה לנו

רובנו לא נושאות נשק, אבל נושאות איתנו יום יום את הסיפורים על הזוועות. על נשים בעורף, על החרדה ועל הפחד שלנו בעת מלחמה