כנשים ופמיניסטיות, רבות מאיתנו מתבוננות בתופעת טראמפ ולא מאמינות. כיצד האדם הזה, על אף התנהגותו המבישה, הביוגרפיה השערורייתית שלו (הכוללת 26 תלונות של נשים על תקיפה מינית, מיזוגניה וגזענות) והנרקיסיזם לא רק שנבחר לנשיאות ארצות הברית – חודש לאחר שהתפרסמה הקלטה בה הוא מתרברב על יכולתו להטריד מינית – אלא שהוא גם מתמודד לקדנציה שניה.
בבחירות של שנת 2016 זכה הנשיא הנוכחי לתמיכתן של מספר לא מבוטל של נשים לבנות. הסקרים הנוכחיים, של בחירות 2020, מראים שרבות מהן מסתייגות מטראפ ועברו לתמוך בביידן אך אצל הגברים האמריקאים, מדובר בסיפור אחר. הגרעין הקשה של מעריצי טראמפ, המורכב ברובו מגברים לבנים מעל גיל ארבעים, ברובם אנשי צווארון כחול, בעלי השכלה תיכונית, המגיעים מהאיזורים הכפריים של ארצות הברית, תומכים בו היום יותר מתמיד.
באסיפת בחירות בינואר האחרון הכריז הנשיא בפני בוחריו:
״עוד לא היה מישהו פופולרי כמוני שהמונים נוהרים לאסיפות שלו ואני אפילו לא מנגן בגיטרה״.
ואכן, על אף שאינו מנגן בגיטרה, מצליח טראמפ לפרוט על נימים נסתרים, לשלהב את הקהל שלו ולגרום למעריציו לסגוד לו יותר מלכל כוכב פופ.
בזמן שרובינו מזדעזעות מעזות המצח של טראמפ, שפורץ את מחסום היהירות בכל פעם מחדש וכעת מזלזל במגיפת הקורונה גם אחרי שבעצמו נדבק, חלה ושרד (כנראה הודות לטיפול מציל חיים נסיוני שזכה לו), הוא ממשיך להתעקש ומופיע כמנצח. טוען שהבריא כיוון שהוא "חזק" ו"לא פוחד". הוא גם מייעץ לאזרחי ארצות הברית, שאיבדו 216,000 איש ואישה במגיפה, "לא לתת למחלה לשלוט בהם". טראמפ מצייר את עצמו כשולט ובעל כוח – לא יתפסו אותו פגיע או חלש, לא מתנצל, לא מתבייש, גם לא בעת מגיפה עולמית שפוגעת בא.נשים ללא הבדל דת, גזע, מין או מעמד.
אחד הכתבים של הניו יורק טיימס סיפר השבוע שקיבל מחבריו, אוהדי הנשיא, מיילים נפעמים שתיארו את טראמפ במושגים של גיבור על: אמיץ, שלא פוחד ממאומה, בוודאי שלא מהקורונה ויש לו החוסן הנפשי והגופני, בגילו המתקדם, להתגבר על המחלה.
אולי ההדגשה הזו, של הכוח והגבריות, יכולים להסביר במקצת את סוד קסמו של הנשיא הנוכחי בעיני גברים בגיל העמידה, שמרגישים שעם הגיל, השינויים העולמיים וחילופי הדורות, מעמדם וכוחם בעולם הולך ונחלש.
https://www.facebook.com/politicallycorret/posts/3639101179484238
בכתבה ל"וושינגטון פוסט" וגם בפודקאסט על הבחירות ביום שישי האחרון (9.10), ניסתה ג'ינה ג'ונסון להכיר מקרוב את הגרעין הקשה של מעריצי טראמפ. היא הצטרפה למסיבת בחירות שהתנהלה על דוברות ויאכטות במפרץ סנדנסקי על גדות אגם "אירי" שבמדינת אוהיו, אחת המדינות ״המתנדנדות״ שטראמפ חייב לנצח בהן כדי לזכות בבחירות. על רקע המגיפה העולמית, התנהלה מסיבת בחירות צבעונית, מלאת שמחה. עם אופנועים, מטחי תותחים, דגלים עם דמותו של טראמפ מתנוססת עליהם והמוני גברים המשתייכים לגרעין הקשה של אוהדי טראמ], בחולצות אדומות וכובעי "MAGA" – "Make America Great Again".
טראמפ אמנם נמצא בבית הלבן כבר ארבע שנים, אך תומכיו עוד מתעקשים לראות בו מנהיג שלא התלכלך מהפוליטיקה המושחתת של וושינגטון. מבחינתם, הוא עדיין איש עסקים, אאוטסיידר שאומר את הדברים כמו שהם. במילים אחרות – הפוליטיקלי קורקט, שוויון הזכויות לנשים או זכות האישה על גופה הם פשוט שטות גמורה. העיתונות היא פייק, הגבריות היא לפני הכל, מהגרים הם רוצחים ואנסים מסוכנים ויש לתמוך במשטרה בכל מחיר.
בסרטון של אסיפת בחירות עצומה בינואר 2020, לכל תרועת מעריציו, שואל טראמפ האם מישהו מהם מאמין שהתקשורת הגונה. "כמובן שלא", הם עונים. "האם התקשורת מושחתת?" "כן", הם עונים בצהלות שמחה. טראמפ אומר למעריציו שארצות הברית זוכה כיום לכבוד עצום שלא קיבלה בזמנו של אובמה. הוא גם אומר שהיום המפלגה הרפובליקנית מאוחדת מתמיד. שתי ההכרזות הללו שנויות במחלוקת אבל לאף אחד לא אכפת מהעובדות.
בשנת 2016 ניצח טראמפ ניצח במפתיע במדינת פנסילבניה. עיתונאי הניו יורק טיימס שביקרו לאחרונה בעיירת כורים שוחחו עם גברים לבנים שעבדו במכרות בפנסילבניה. חלקם איבדו את עבודתם. בעבר הם השתייכו למפלגה הדמוקרטית אבל בשנת 2016 הם הצביעו לטראמפ. הם סיפרו שכאשר הקשיבו להילרי קלינטון היא גרמה להם להרגיש רע עם עצמם. הם הרגישו ננזפים, כאילו קלינטון לא מרוצה מהם. לעומת זאת, עם טראמפ הם מרגישים נוח עם עצמם, הבעייה איננה בהם, הם בסדר גמורֿ. עוד הם אמרו, שטראמפ הוא פטריוט אמיתי ששם את הצורך של אמריקה לפני הכל.
בשביל הגרעין הקשה שלו, טראמפ הוא לא רק נשיא אלא גיבור תרבות, מן סופרמן, אייקון של ממש שדמותו מתנוססת על דגלים מכוניות שלטים, חולצות וספלים. מעריציו מאמינים שניתנת להם זכות חד פעמית לשרת את הנשיא, ששם את ״אמריקה לפני הכל״, ואם יתבקשו יעשו הכל בשבילו. טראמפ מצידו מקדיש את כל מרצו וזמנו כדי לשמר את האגדה. לא סתם הוא השתעשע ברעיון של לצאת מבית החולים בחליפת סופרמן. סגידת אוהדיו נותנת לו כוח ומרץ נעורים והם בתורם מקבלים ממנו משמעות וכוח להתמודד עם העולם הנוכחי, עולם שעובר שינויים טקטוניים, ביחס לנשים, ביחס לזרים, ביחס לכל מי שהוא לא גבר לבן. אותו גרעין קשה של טראמפ מרגיש עצמו שולי ומקופח בעולם החדש הזה ועם טראמפ, גורלם משתנה, הם לוקחים חלק במטרה הנעלה של "הפיכת אמריקה לנהדרת, שוב״.
אך המציאות משתנה וכפי שאנחנו יודעות, עם היבחרו של טראמפ, הקיצה ועלתה תנועת Me_Too שהביאה עימה שינוי רדיקלי, לפחות על פני השטח. יתכן שמופע ה"גבריות על סטרואידים" של טראמפ ומעריציו, שמשודר לקהל הרחב כביטוי של כוח-על ועוצמה חסרת גבולות הוא בכלל קולו של הפחד?
תמונה בכותרת: AP Photo / Gerald Herbert