22 ימים חלפו מאז מימש ולדימיר פוטין את האיום שלו ופלש לאוקראינה. 22 ימים של לחימה ושל ביקורת על התגובה הרפה של המערב כלפי רוסיה ומנהיגה. עם תחילת הלחימה, הודיעו מדינות האיחוד האירופי שרוסיה לא תשתתף השנה באירוויזיון – על פניו, הודעה המעלה גיחוך (ככל הנראה גם על שפתיו של פוטין עצמו) בשל חוסר הפרופורציות המובהק שבין סילוק מתחרות מוזיקה לתקיפה של מדינה ריבונית. אך בימים שחלפו מאז הפלישה, הסנקציות המערביות על רוסיה הלכו והתרחבו והיום הן כוללות איסור על מטוסים רוסיים לטוס מעל שמי מדינות האיחוד האירופאי, הגבלות על מסחר עם בנקים רוסיים, איסור על ייצוא מחשבים, מכשירי טלקומוניקציה וחלקי מטוסים ממדינות האיחוד לרוסיה ועוד…
אך נראה שגם עכשיו, פוטין לא מהסס. הימים עוברים וצבאו פולש נדבך נדבך אל תוך אוקראינה, שם ממשיכים התושבים לעמוד בלחץ צבאי אגרסיבי ולהיאבק על ארצם. בימים האחרונים קיבלה התקיפה הרוסית מימדים מפלצתיים כדוגמת בית החולים ליולדות במריופול שהופצץ ונהרס. אזורי מגורים, בתי ספר, ובתי חולים מטורגטים כיעדים, ללא אבחנה בין אזרחים לחיילים. מניין המתים הולך וגדל, ויחד איתו מספר האזרחים, הקשישים והילדים שהמלחמה ניתצה באחת את חייהם. אירופה שוב עדה בתוך ביתה לזוועות הקרב, בחסות מאבקי הכוח והשליטה בין המעצמות.
אתיופיה 1936, אוקראינה 2022
לאחר מלחמת העולם הראשונה, החלו מדינות המערב להשתמש בסנקציות כלכליות ככלי להכנעת תוקפנות צבאית. ברית "חבר הלאומים" הוקמה, מטעמים דומים להקמתה של ברית נאט"ו לאחר מלחמת העולם השניה.
האמנה של "חבר הלאומים" מאשרת אמברגו אוטומטי וקולקטיבי כנגד כל מדינה הפועלת בתוקפנות. ההיגיון מאחורי הסנקציות הללו, שאושרו לשימוש על רקע הטראומה הכלל עולמית מהמלחמה שהחריבה ערים ומשפחות, הוא ההבטחה להשיג מטרות דיפלומטיות, פוליטיות ומדיניות ללא שימוש בכוח צבאי וללא שפיכות דמים וזריעת הרס. אך עיון זריז בספרי ההיסטוריה הקרובה מגלה כי סנקציות לבדן כמעט אף פעם לא הכריעו את המערכה כנגד מדינות תוקפניות וכי אל מול מנהיגים תאבי כוח – עוצר כלכלי כמעט אף פעם לא מספיק.
באוקטובר של שנת 1935 פלש הצבא האיטלקי לאתיופיה. ברית "חבר הלאומים", בה הייתה חברה אתיופיה, ניסתה לעצור את הפלישה באמצעות סנקציות כלכליות שכללו איסור הלוואות לאיטלקים ואיסור על יצוא כלי נשק לאיטליה. אך את הסנקציה הכלכלית החשובה מכל – מניעת סחר בנפט עם איטליה – נמנעו "חבר הלאומים" מלהפעיל. זאת בשל החשש שמוסוליני, אם ידחק לקיר במובן הכלכלי, יאלץ ליפול לזרועותיו של השלטון הגרמני ולחזק את הכוח הפשיסטי העולה באירופה. בניסיון אחרון לעצור את המלחמה באתיופיה, הם אף ניסו להציע פשרה לפיה מוסוליני יקבל נתח מסוים מאתיופיה, בתמורה לאי פלישתו אליה.
קיסר אתיופיה דאז, היילה סלאסי, נאם באסיפה של חבר העמים בג'נבה במהלך הפלישה של האיטלקים והתחנן לסיוע צבאי ממדינות "חבר הלאומים". בנאומו אמר "היום אלו אנחנו, מחר אלו יהיו אתם".
ואכן, על אף שמדינות המערב עודדו את אתיופיה מהיציע, במאי 1936 הנחיתות הצבאית הכריעה את המערכה. היילה סלאסי נמלט ובירת אתיופיה, אדיס אבבה, נכבשה. ביחד עם סומליה ואריתריאה, אוחדה אתיופיה תחת השם "אפריקה המזרחית האיטלקית". הכיבוש הזה חיזק, בסופו של דבר, את הכוח הפשיסטי באירופה והוביל, שלוש שנים אחר כך, למלחמת העולם השניה.
עם שוך הקרבות של מלחמת העולם השניה, לאחר הבנה של מימדי ההרס שהותירה, נחתמה ברית נאט"ו למען הגנה על ביטחון המדינות החברות בה. הברית קובעת שכל התקפה חמושה כנגד אחת מן המדינות הללו, תיחשב כהתקפה נגד כל אותן מדינות. בהתאם לכך, הן מסכימות שבמקרה של התקפה כזו, יסייעו המדינות החברות בנאט"ו למדינות המותקפות – גם באמצעות כוחות מזוינים. הברית קודמה עם התחזקות הגוש הסובייטי בתום מלחמת העולם השנייה, על מנת למנוע את התרחבותו ולייסד חומת הגנה מפני פלישה סובייטית אל תוך אירופה ומדינות המערב. מאז הקמת הארגון, הצטרפו אליו כשלושים מדינות. בשנת 2008 ביקשה גם אוקראינה להצטרף לברית נאט"ו, אך הארגון נמנע מלצרף אותה. הסיבה הפורמלית לכך היא שאוקראינה "אינה עומדת בקריטריוני ההצטרפות" – הסיבה שאינה פורמלית, כך על פי פרשנויות פוליטיות, היא שמדינות רבות בארגון לא ששו לצרף את אוקראינה לבריתן בשל הנזק הפוטנציאלי לקשרים של מדינות נאט"ו עם השלטון הרוסי, שבמהלך כהונתו של פוטין הפך את רוסיה למעצמה של ממש, עם בריתות חזקות ונוכחות במזרח התיכון והרחוק.
היום אנחנו – מחר אתם
שמונים שנים חלפו מאז נחתמה ברית נאט"ו ואנחנו חיים בעולם הומני יותר, סובלני יותר, סולידרי יותר. כזה שלא ממהר לצאת למלחמות (לפחות לא באדמות אירופה). למעשה, הסדר העולמי מאז תום מלחמת העולם השניה, גורס כי אף מדינה לא תוקפת מדינה ריבונית אחרת. ובכל זאת, בשנת 2014 סיפח השלטון הרוסי את חצי האי קרים, שהיה שייך עד אותו רגע לאוקראינה ושמונה שנים לאחר מכן, פלש אותו שלטון בדיוק למדינה, במטרה לספח את כולה לרוסיה. בדומה להיילה סלאסי ב1936, ביום הפלישה הרוסית לאוקראינה אמר ולדימיר זלנסקי, מנהיג אוקראינה, בנאום שנשא מול מדינות האיחוד האירופי: "אם לא תעזרו לנו, אם תיכשלו בהגשת עזרה עוצמתית לאוקראינה, מחר תקיש המלחמה על דלתכם". (if you don’t help us now, if you fail to offer a powerful assistance to Ukraine, tomorrow the war will knock on your door").
על פי המכון הבינלאומי לחקר השלום בשטוקהולם, סך ההוצאות העולמיות על חימוש בשנת 2020 עמד על $1981 טריליון דולר, 62% מהסכום הזה הוצא על ידי ארה"ב, סין, הודו, אנגליה ורוסיה. ובכל זאת, נמנע העולם המערבי מלהתערב צבאית במלחמה המתרחשת. על מנת להבין את התמונה הכללית באופן ברור יותר, שוחחנו עם אל"מ (מיל') עו"ד פנינה שרביט ברוך, חוקרת בכירה במכון למחקרי ביטחון לאומי וראשת התכנית למשפט וביטחון לאומי.
מה היה הטריגר של פוטין ליציאה למלחמה?
"עם פירוק ברית המועצות, נפלה רוסיה מגדולתה. הפעולות האלו נועדו לנתב את רוסיה כמעצמה וכגורם כוח. כחלק מזה, היא מנסה למנוע איום על גבולותיה, כמו למשל – כוחות נאט"ו שעשויים להגיע לגבולותיה אם תאושר חברותה של אוקראינה בברית".
מה המשמעות של פלישה מהסוג הזה?
"מאז מלחמת העולם השניה, מדינות לא כובשות מדינות ריבוניות אחרות. היה את עיראק שניסתה לכבוש את כווית וזה נקטע באיבו – הרעיון שמדינות יכולות לכבוש מדינות אחרות הוא היום טאבו ובסוגיות מסוג כזה, אם אחד פורץ את הטאבו, נוצר פתח לשחקנים נוספים לעשות את אותו הדבר. כלומר, החשש מהפעולה הזו, הוא שיבוש הסדר העולמי".
אם כך, מדוע לא לסלק את רוסיה מהמועצה לאור האירועים?
"זהו מהלך שלא ברור אם ניתן לביצוע. גם מדובר במהלך בלתי סביר. הוא יטלטל את האו"ם באופן מהותי ולא נראה שיש כוונה לקדם מהלך כזה,לפחות לא בשלב הנוכחי".
לפי הדין הבינלאומי, מהן ההצדקות להתערבות במלחמה בין שתי מדינות?
"לאוקראינה יש זכות להגנה עצמית מול התוקפנות הרוסית לפי סעיף 51 למגילת האו"ם. היא יכולה גם להזמין מדינות אחרות לסייע לה להגן על עצמה ופעולה כוחנית שלהן שתיעשה נגד הכוחות הרוסיים כדי לעזור לאוקראינה תחסה תחת זכות ההגנה העצמית הקולקטיבית".
מדוע אוקראינה לא משתמשת בזכות זו?
"אוקראינה ביקשה סיוע מהמדינות, כולל סיוע צבאי. אבל המשמעות של מתקפות ישירות על ידי מדינות נוספות, כגון ארה"ב, או מדינות אירופה, נגד רוסיה היא פתח למלחמה גלובלית – מלחמת עולם שלישית שעלולה אפילו לגלוש למלחמה גרעינית. זה תרחיש קיצון שאם יגיעו אליו, ולא בטוח שזה יקרה, יתרחש רק כאשר הסיכויים למשא ומתן ימוצו ובפרט אם יהיה חשש שרוסיה מרחיבה את תקיפותיה למדינות נוספות או מתכוונת להכניס למערכה נשק בלתי קונבנציונאלי, ובפרט נשק גרעיני.
כשחושבים על הפעלה של זכות ההגנה העצמית הקולקטיבית, חייבים לזכור שפוטין הוא מנהיג שמשחק על הקצה – ויש לו תעוזה לעשות מהלכים קיצוניים, גם המהלכים שעשה עד כה הם קיצוניים מאוד. וחייבים גם לזכור את המשמעות של התערבות צבאית. רוב האזרחים של המדינות שאינן מותקפות, מתנגדים להכנסת כוחות צבאיים למלחמה המתקיימת במדינה אחרת. זה מהלך לא פופולרי עבור מנהיגים".
התוקפנות הרוסית מושווית לתוקפנות הגרמנית ולתהליכים הגיאו-פוליטיים טרום מלחמת העולם השניה, אז "חבר הלאומים" בחרה בסנקציות על פני התערבות צבאית – ונכשלה בכך. באיזה שלב מפסיקים עם הסנקציות ומתערבים צבאית?
"זו בדיוק הדילמה – מתי האיפוק הוא נכון ואחראי ומתי הוא לא מועיל? קודם כל, מדובר בסנקציות קשות וחסרות תקדים. מעבר לכל, הסנקציות עשויות לסייע לעורר אופוזיציה ברוסיה למהלכים של פוטין. המהלך הנכון הוא להפעיל לחץ באמצעות סנקציות על בעלי אינטרסים בתוך רוסיה, שיכולים ללחוץ על פוטין. בוודאי עוד מוקדם כרגע לצאת עם מהלכים שירחיבו את המצב הנוכחי למלחמה כלל אירופאית. בישראל יש נטייה לחשוב על מלחמות כמערכה צבאית בלבד, אך למערכה הדיפלומטית יש כוח עצום, במיוחד כשיש חזית מאוחדת של מדינות. בטווח הארוך מנסים לייצר תוצאה לפיה המשך התוקפנות לא יועיל לפוטין. שזה יהיה "הבוץ האוקראיני של פוטין". הוא באמת גם לא צפה את רמת ההתנגדות באוקראינה, הוא כנראה ציפה שזלנסקי יברח והאוקראינים יכנעו, כפי שקרה בצ'צ'ניה".
מה כוחו של האו"ם בסיפור הזה? העצרת הכללית גינתה את רוסיה ודרשה ממנה להוציא את כוחותיה מאוקראינה? איזה ערך יש לזה?
"הערך הוא ערך הצהרתי. זו לא החלטה מחייבת וגם אי אפשר לאכוף אותה, אך היה רוב גדול מאוד שתמך בהצהרה – 141 מדינות ורק חמש מדינות התנגדו להחלטה. זה מבליט את את הבידוד של רוסיה, שזה עוד כלי של לחץ".
ניתן להעמיד את פוטין למשפט בגין הפרה של הדין הפלילי הבינלאומי?
"אחרי העימותים במזרח אוקראינה וכיבוש האי קרים ב2014, החל בבית הדין בדיקה מקדמית בגין ביצוע פשעי מלחמה באותם עימותים. אוקראינה ורוסיה אינן חברות בבית הדין הפלילי הבינלאומי, אך אוקראינה נתנה הסכמה אד-הוק לבית הדין לדון באירועים אלה. ב-28 בפברואר הודיע התובע החדש שיש מקום לפתוח בחקירה והחקירה תתייחס גם לאירועים שמתרחשים עכשיו. בעקבות פניות של כמעט 40 מדינות נחסך גם הצורך לבקש אישור של ערכאת קדם המשפט לפתיחה בחקירה. התובע כבר הודיע ששלח צוותי חקירה לאוקראינה שיתחילו לאסוף עדויות על ביצוע פשעי מלחמה".
זלנסקי הגיש בקשה להצטרף לאיחוד האירופי. האם יש לו סיכוי כזה? ומה המשמעות של זה מבחינת המלחמה מול רוסיה?
"יש לזה בעיקר משמעות הצהרתית מול רוסיה, כי הצטרפות לאיחוד האירופי היא תהליך ארוך ומורכב. בהמשך, זה עשוי להיות כלי לפשרה בין שתי המדינות ואוקראינה אולי תוכל להצטרף בסופו של דבר לאיחוד, אבל לא לנאט"ו".
מה התחזית שלך לגבי המשך הלחימה?
"עוד מוקדם לומר איך זה יתפתח, אבל אני מאמינה שבסופו של דבר אוקראינה ורוסיה יאלצו להגיע להסכם כלשהו. מבחינת פוטין, מדובר במהלך שלא משתלם לו לטווח הארוך. מצד שני, אם הוא יצא עם הישגים טובים, זה יערער את הסדר העולמי הקיים וכולנו נתעורר למציאות חדשה. בינתיים מה שקורה בשטח לתושבים האוקראינים שובר את הלב".
את קץ המלחמה עוד לא ניתן לראות ויהיו אשר יהיו תוצאותיה, הרי שמלחמת אוקראינה-רוסיה מזכירה יותר מכל את אשר שכח – למרות כל הבריתות ועל אף כל הלקחים, ברגע האמת כל מדינה לעצמה, כל יבשת לעצמה.
