היום (27.11) בצהריים התקיים כינוס מיוחד של הוועדה לקידום מעמד האישה, לכבוד יום המאבק הבינלאומי באלימות כלפי נשים, שהתקיים לפני יומיים. הכינוס שם דגש על אירועי השבעה באוקטובר. השתתפו בו חברות וחברי כנסת, שגרירות ממספר ארצות, בני משפחות של קורבנות הטבח ואנשי זק"א שלקחו חלק בחילוץ הגופות מאזורי הטבח.
בדיון השתתפו חברי כנסת רבים שהעשייה שלהם למען נשים בשנים האחרונות מסתכמת בעיקר בהצעדתן אחורה. כעת, כשהם מגיעים לשם, מספרת לפוליטיקלי קוראת אחת מנציגות הארגונים שנכחה במקום, יש תחושה קשה של ניצול ציני של הסיטואציה, על מנת לצבור הון פוליטי. "כששומעות את אמיר אוחנה ואת אלי כהן, שני אנשים שמעולם לא קידמו שום סוגייה הנוגעת לזכויות נשים, הופכים פתאום למגיני הנשים, קשה שלא להרגיש צרימה".
מאמינות.
בפתח הוועדה, דיברה חברת הכנסת נעמה לזימי והדגישה את העיקרון והחשיבות של אמונה למתלוננת כנקודת מוצא לכל הדיון – וכן, להתנהלות הארגונים בארץ ובעולם אל מול סיפורי הזוועות. היא סיפרה שמרגישה נבגדת, כאישה פמיניסטית, על ידי אלה שחרתו על דגלן אמונה למתלוננות – אבל כרגע לא מאמינות להן. ד"ר כוכב אלקיים דיברה על המאמצים להקמת ארכיון לתיעוד הפשעים שנעשו נגד נשים בשבעה באוקטובר וד"ר שלי אביב, ממטה משפחות החטופים, דיברה על המשפט הבינלאומי ועל כך שמדובר בפשעי מלחמה ובפשעים נגד האנושות. נשיאת הבונדסאג, בארבל ס. עדכנה שגרמניה תומכת ללא כל הסתייגות במאמצים הישראלים להשבת החטופים ובמאבק של ישראל בחמאס. היא סיפרה על קבוצת פוליטיקאיות גרמניות המקדמת כעת מדיניות חוץ פמיניסטית והדגישה את הצורך בנוכחות של נשים בכל מרחב, על מנת להגן על זכויות נשים בכל העולם. היא הציעה להישאר בקשר עם נציגי הוועדה לקידום מעמד האישה בישראל, על מנת לחזק את הנוכחות הזו.
בהמשך, דיברה פרופ' יפעת ביטון על כך שהפשעים של חמאס פגעו בנשים ובגברים וגם בכל מי שהיו עדים למעשים האיומים. היא הבהירה שמדובר בפשעים שלא נתקלנו בהם בעולם המערבי ועלינו למצוא את הדרך להעמיד לדין בינלאומי את אלה שלקחו חלק בפשעי מין במהלך הטבח. היא הגדירה זאת כמשימה היסטורית.
אחריה דיברה עינת פישר, מנכ"לית שדולת הנשים, שאמרה שהמאבק הפמיניסטי בישראל ובעולם לא יראה אותו דבר אחרי השבעה באוקטובר, זאת לאור חוסר האמון שהביעו ארגוני הנשים הבינלאומיים בנשים הישראליות ובארגונים הפמיניסטיים בישראל. היא קרה לכל הנוכחים להצטרף למאבק ולא לשתוק על הפשעים.
העדויות: זהירות, תכנים קשים
נציג זק"א בוועדה, חיים אותמזגין, סיפר שמאז השבעה באוקטובר הוא מצא את עצמו, ביחד עם צוותי זק"א, מטפל באירועים שלא ראה מימיו. הוא הגדיר את עצמו כ"עוף זר" בוועדה הזו ושיתף תיאורים מהשטח, אליהם אי אפשר להתכחש. אותמזגין היה אמון על איסוף החללים כבר מאותו יום שבת. לפני שנכנס לתיאורים, ביקש סליחה מהמשפחות שנמצאות בחדר, על הדברים שהוא הולך לספר לקהל הנוכחים. הוא היה כמעט בכל בית בקיבוצים שהותקפו. עיניו ראו כמעט את כל הזוועות בבתים ובכבישים. כך סיפר:
במוצאי שבת ראה אותמזגין רכב ובו אדם ירוי ודלתות פתוחות שמצביעות על כך שאנשים נמלטו מהרכב. אחת הנשים שהיו ברכב הייתה חשופה בחלקה העליון, כשבגדה בבירור נקרע במכוון. בקיבוץ אחר, ראה ממ"ד שהמנעול שלו נקרע מהדף היריות, הדלת הייתה מלאה בכדורים. בצמוד לדלת ראה שתי נשים, אם ובת, ירויות. ממול, ראה נערה בת 19 שמכנסיה מופשלות. "ברור שהמשפחה החליטה להיכנס לממ"ד ובת ה-19 לא יכלה להיכנס, משום המעשים שביצעו בה המחבלים", אמר. בשלב זה, התחיל הנציג לבכות וכך גם נציגי המשפחות שהגיעו למקום. לאחר ש"זוכו" כמעט כל הבתים, מספר אותמזגין, הריח אחד החיילים ריח מאוד חריף וקרא לאנשי זק"א. הם הגיעו לבית שנהרס כולו וזיהו בפינה מערום של אבנים, רעפים וחלקי תקרה שקרסו. תחתיו, סיפר, מצאו גוף של אישה עירומה, עם חפץ חד תקוע במפשעתה. "אני ראיתי את זה בעיניים", אמר בבכי לנוכחים. "אלה לא סיפורים. אלה דברים שראיתי בעיניים". עוד סיפר אותמזגין על ראשיהם של ילדים שנמצאו לצד גופות של מחבלים ועל גופה של גבר עירום, אב לילדים, שנמצא כפות בחדר אחד, סמוך לחדר בו נמצאו גופות בני משפחתו. "יש עוד סיפורים רבים", סיים. "הבאתי רק בדל מהם".
דבריו המלאים של חיים אותמזגין בוידאו:
הצגת פוסט זה באינסטגרם
אחריו דיברה ראש אגף החקירות במשטרת ישראל ושלי הרוש, המרכזת את החקירה הלאומית לאירועי הטבח. ראש אגף החקירות אחראית ביומיום על נושאים של אלימות נגד נשים וקטינים ומאז השבעה באוקטובר היא מרכזת את זיהוי החללים והגופות. היא הבהירה שראתה עדויות לאלימות מינית ועינויים כלפי נשים, כולל נשים הרות. "כמשטרה, אנחנו רגילים לאסוף עדויות וראיות. לעבוד קשה כדי להביא עבריינים לדין, להביא מזור לקורבנות. כאן נשים לא רק חוו התעללות ופגיעה מינית, רובן ככולן נרצחו. הן לא יספרו על מה שהיה. לא יתאפשר לנו לסגור עבורן מעגל במקרה הזה".
נציגי המשטרה הביאו לוועדה עדויות של שורדים ממסיבת נובה, על גופות שראו במנוסתם – ניכר היה שהתעללו בהם מינית: נשים שמכנסיהן מופשלות, רגליהן מפושקות, שברים בגופן במקומות רגישים, כריתות של אברי מין, ראשים כרותים, גברים ירויים באיברי מינם… עדות נוספות שהובאה, הייתה של אדם שראה במו עיניו אונס קבוצתי של אחת ממבלות המסיבה, על ידי מחבלים מחופשים לחיילים. עדות נוספת סיפרה על מחבל שאנס אישה וירה בראשה תוך כדי המעשים. עדויות נוספות על גופות של נשים עירומות וכרותות בבתים בקיבוצים שהותקפו. נציגת יוהל"ם במשרד הביטחון דיברה אחרי העדויות הללו וחיזקה את החשיבות של הכרה בפשעי המין במסגרת היום הבינלאומי למאבק באלימות כלפי נשים. יו"ר הוועדה, ח"כ פנינה תמנו שטה ביקשה להדגיש שבבסיסה אנטישמיות, הורגת.
ממדים מפלצתיים
אורית סוליציאנו, מנכ"לית איגוד מרכזי הסיוע, הדגישה כי זו הפעם הראשונה שהוועדה למעמד האישה קיבלה ממדים כה גדולים ומפלצתיים על מה שקרה בשבעה באוקטובר. לאור השתיקה בעולם, הבהירה שחובתנו, כלפי הנפגעות, לספר ולדבר בבירור על מה שקרה. היא הבהירה שיש גם נשים שנפגעו מינית ושרדו – חלקן הגיעו למרכזי הסיוע במהלך חמישים הימים האחרונים. היא ביקשה לשמור את עדויותיהן חסויות, אך שיתפה שלמרכזי הסיוע יש מידע רב על נשים שנפגעו וכאלה שהיו עדות לפגיעה. שיקומן, כך אמרה, הוא תהליך ארוך.
"מנהיגות ארגוני הנשים מסביב לעולם צריכות להתבייש בשתיקתן הרועמת לאור הפגיעות הנרחבות וכמויות מעשי האונס", אמרה. "זו בגידה שההיסטוריה לא תשכח לכן ומאבקן נגד אלימות כלפי נשים חסר ערך, כשהן שמות את הפוליטיקה מעליו". היא קראה בסיום דבריה לארגוני נשים בעולם כולו להתעשת ולגנות בקול את פשעי הטרור של חמאס. "החברה הישראלית מחויבת לדאוג לכל הנשים, הנערות, הגברים, שנפגעו. הנפגעות אינן אשמות – אלא שהן גיבורות".
לוועדה הגיעו גם נהגות אמבולנס שהצילו נפגעות באותו יום, אך הן לא הספיקו לדבר. תחתן דיברו ח"כ שרון ניר (ישראל ביתנו) וח"כ לימון סון הר מלך (עוצמה יהודית). סון הר מלך אמרה שיותר מהתיאורים והזוועות, כואב לה לשמוע על השתיקה ועל ההכחשה של ארגוני נשים בעולם. "לא אנחנו היינו צריכים לספר את הסיפור, אתן הייתן צריכות להגיע אלינו". היא דיברה על תמיכתן של ישראליות בארגוני הנשים שהפנו להן עורף, אך כמובן שלא הזכירה את המאבק של ושל מפלגתה בכל ניסיון לקידום זכויות נשים.
בנימה קצת אישית אגיד שעבורי – ועבורנו בפוליטיקלי קוראת, שמחויבות למאבק באלימות כלפי נשים ולמאבק לשוויון אמיתי עבור נשים, בימי מלחמה ולא פחות מכך בימי שגרה, לא פשוט להיות עדה לשימוש הציני בנו ובכאב שלנו. ארגוני פמיניסטיים בעולם לא מאמינים לנו ואילו חברות כנסת שמתנגדות ביומיום לכל קידום של זכויות נשים, משתמשות בעדויות על זוועות השבעה באוקטובר באופן ציני ופוליטי על מנת לקדם אג'נדות שמרניות ודכאניות.
רק לפני מספר חודשים חשפנו את הקשר בין חברי הכנסת מ"עוצמה יהודית" לארגוני "הפורום למען המשפחה" שהפילו את חוק האיזוק האלקטרוני, שאמור היה להגן על נשים מאלימות בימי שגרה. פתאום, בימי מלחמה, הופכים חברי הכנסת הללו לאבירי זכויות הנשים, מגיני הנשים ושומריהן – אבל רק כל עוד זה מקדם את האג'נדות שלהם. במקום לתפוס עוד מקום בלוח הזמנים המצומצם של הוועדה, לו באמת הייתה רוצה להפגין סולידריות עם הנפגעות ולא רק לקדם אג'נדות פוליטיות, טוב וראוי היה מצד ח"כ סון הר מלך לוותר על תורה לדבר ולאפשר לנשים שהיו שם לספר לנו ולעולם כולו על הזוועות בהן חזו.
שגרירות מכל העולם
עם סיום הוועדה הגיבו שגרירות של מדינות רבות בעולם על העדויות ששמעו ועל הסרטונים שראו. רבות מהן טענו שהקשבה למשפחות ולמומחים שהגיעו להעיד, מעביר את הזוועות בצורה הישירה ביותר, טוב יותר מכל סרטון זוועות שדובר צה"ל הקרין להן. שגרירת מלטה הדגישה שחשוב לא לשתוק לאור מה שקרה. היא הבהירה שמדינתה גינתה ותמשיך לגנות ולהזכיר לעולם את מה שהתרחש בישראל בשבעה באוקטובר.
שגרירת סלובניה סיפרה שבמדינתה התחוללה מלחמה שכללה גם היא אלימות כלפי נשים ופשעים כלפיהן והדגישה כמה מהותי לדבר על הנושא. היא שיבחה והודתה לאלה שהצליחו לבוא לוועדה ולהעיד על האמת. סלובניה, לדבריה, מגנה את חמאס גם בהקשר לעבירות שביצעו כלפי נשים, וכך ימשיכו.
שגרירת ספרד אמרה שהדיון הזה היה חשוב עבורה ועבור שגרירות העולם על מנת שימשיכו בדיון בארצות מולדתן. "חמאס הוא רוע טהור, איש לא דמיין את המצב הנורא הזה. הסבל של כולם כאן בלתי ניתן לתיאור". היא אמרה בשמה ובשם כל השגרירות שהגיעו לדיון, שהן עושות הכל על מנת להעביר את העדויות ליתר המדינות האירופאיות.
ח"כ אפרת רייטן הודתה לשגרירות על דבריהן ועל הנכונות שלהן להפיץ את המסרים והעדויות מהשבעה באוקטובר ושגרירת קנדה הבהירה שקנדה היא מדינה פמיניסטית, בעלת מדיניות חוץ פמיניסטית והיא מגנה את המתקפה. היא הדגישה את עקרון האמונה למתלוננות, במקרה הזה, נשים ישראליות וביקשה לוודא שהנושא ישתנה גם ברמת הארגונים הבינלאומיים וברמת האו"ם.
שגרירת קרואטיה דיברה על הניסיון המצער של מדינתה בתחום, ובנושא של חיזוק מערכות המשפט בהקשר לנשים שסבלו מפשעי מלחמה. היא סיפרה שהם מקדמים את הנושא בבית הדין הבינלאומי. שגרירת הרפובליקה הדומיניקנית שיתפה על הקושי שלה לשמוע את העדויות כאישה, כאימא וכיהודייה. שגרירות הולנד, גואטמלה, אלבניה, צ'כיה ופינלנד הביעו גם הן את תמיכת מדינותיהן בישראל.
תמונת הכותרת: שטח המסיבה ברעים לאחר הטבח. צילום: AFP
תגובה אחת
מאמר ויותר ממנו אירוע מכונן, חלון למלאכת קודש ממש של תיעוד, למופת. יישר כוח גדול!