Reading Time: 5 minutes

מה"זונה" ועד ה"דיפלומטית": פטריארכיה בחסות האו"ם

בישראל ובעולם נשים נסחרות למטרות מין, והמצב לא משתנה. בין השאר כי אין נשים בקרב מקבלי ההחלטות. מה מחבר בין הגברים ברחוב, במיטה, ובשולחן הדיונים?
Reading Time: 5 minutes

מאת: גל שיוביץ

החל מראשית שנות התשעים ועד אמצע שנות האלפיים, הייתה ישראל אחת ממדינות היעד העיקריות של סחר בנשים משטחי ברית המועצות לשעבר. סחר בבני אדם יכול לקרות לכל אדם, אך מכוון בעיקר לאוכלוסיות הפגיעות ביותר בחברה. התופעה של סחר בנשים בידי גברים למטרת העסקתן בזנות מהווה מראה למציאות פטריארכלית חוצת יבשות ומעמדות.

הרוב המכריע שנופלים קורבן לסחר מנסים להימלט מעוני, לשפר את תנאי המחיה ולפרנס את משפחותיהם. למשל, לתופעה של סחר בנשים מברית המועצות, שנפוצה בישראל, תרמה במידה רבה התפרקותה של המעצמה. זו הובילה לזעזועים כלכליים וחברתיים ולהגירה של למעלה ממיליון בני אדם לישראל, מה שהקל על כניסת הסוחרים והקורבנות כאחד לישראל.

עבור נשים המצב מורכב יותר.

"בתחום הספציפי הזה המנהל והסוחר לעולם יהיה גבר, הצרכן לעולם יהיה גבר ומספקת השירות לעולם תהיה אישה, ככה אני רואה את זה"

כך אמר גורם משטרתי בכיר ממרכז הארץ, האחראי בתפקידו בטיפול בפשעים חמורים ובעבירות מוסר. הוא התייחס להסתכלות רחבה על יחסי הכוחות והסדרים החברתיים שנטמעו בחברה לאורך השנים בין נשים לגברים.

גופים שונים נאבקים בסחר בבני אדם ישראל, והמשטרה היא רק אחת מהם. האחרים הם משרד התיירות, משרד הבריאות, משרד הפנים ומשרד הרווחה והשירותים החברתיים. למשטרה תפקיד משמעותי באכיפת החוקים האוסרים סחר בנשים. באחריות המשטרה לאתר את הפשעים המתנהלים ולזהות את הקורבנות בשטח.

פעולות היחידה נעות על הציר שבין הסיוע אותו רוצה המשטרה להעניק לנשים, לבין פעולת האכיפה אשר בסופו של דבר פוגעת ישירות בפרנסתן של הנשים. אותו גורם משטרתי בכיר איתו דיברתי, הוא חלק מיחידת שרת, שפרוסה בשטח של התחנה המרכזית הישנה, נווה שאנן, הרלינגר. והוא אומר:

"בזמן מעצר הן (הזונות) סוגרות דלתות וכאלה, כשעשינו כאן מבצע אכיפה ניסינו 'לייבש' את השטח והתגובות היו מאוד קשות, בסוף זו הפרנסה שלהן, הן חיות מזה".

פשיטת משטרת ישראל כחלק מלחימה ברשת בינלאומי בנשים. צילום: משטרת ישראל

סחר בנשים בישראל: המשטרה מצילה ורשות האוכלוסין וההגירה מרביצה

לעיתים המשטרה מצליחה לזהות קורבנות סחר בנשים ולהעביר אותן למקלטי שיקום ולתהליך החלמה וקבלת סיוע בייצוג משפטי ומתן שירותים חברתיים. אבל אין פה סוף טוב. בזמן שהמשטרה מנסה "להציל" את הקורבנות, רשות האוכלוסין וההגירה מתייחסת אליהן כאל מסתננות, ופוגעת בתהליכי שיקום.

חוסר היציבות הכלכלית של נשים גרם להן מלכתחילה ליפול בתרמית הסחר: הסוחרים הבטיחו להן עבודה מסודרת בישראל בשירותי ניקיון או טיפול בילדים, ואילו הקורבנות לא ידעו שיובאו לישראל במטרה לעסוק בזנות.

אבל גם אחרי תקופת שיקום במקלט לנפגעות סחר בנשים, רבות מהנשים זקוקות למשרה כדי לשלוח כסף למשפחותיהן. אחרות זקוקות למשרה כדי לחסוך למחייתן לאחר שחרורן ממרכז השיקום. הבעיה? אין להן אישור עבודה. הלחץ הכלכלי מוכפל, ותהליך ההחלמה מואט.

מסיבה זו, רבות פונות לרשות האוכלוסין וההגירה המבקשות אישורי עבודה שיאפשרו להן להרוויח כסף. אבל בקשות להיתרי עבודה נוטות להתעכב או להידחות, מסיבות שונות. לעיתים בגלל מעמדן הבלתי מוגדר, לפעמים בגלל תהליכי עבודה איטיים ברשות האוכלוסין וההגירה. מה שבטוח הוא שהלחץ הכלכלי על הקורבנות נעשה כבד יותר.

מרוב אמנות בינלאומיות לא רואים את הנשים

למרות שהחלה לפעול למיגור תופעת הסחר בבני אדם בשלב מאוחר מדי במשחק, ישראל מדורגת ביום כאחת המדינות החזקות במאבק בתופעה של סחר בנשים. לצורך מיגור התופעה ישראל מתמקדת בשלושה היבטים: מניעת סחר בנשים, העמדתם הסוחרים לדין והגנה על הקורבנות. אך ניכר כי המדינה ממקדת את כוחותיה במאבק בסוחרים, תוך הזנחת צרכיהן של קורבנות הסחר.

אבל הפעם, אולי, לא רק בישראל.

הקלות שבהגירה הלא חוקית הינה תוצר של התמסמסות הגבולות המדיניים והתפתחות תהליך הגלובליזציה. התהליך מהווה בבת אחת קרקע פורייה לסחר חיובי בין מדינות, ובאותה המידה מעצים ומגביר גם סחר לא חוקי. עקב האופי הגלובאלי של התופעה, מדינות העולם וארגונים בינלאומיים פועלים במשותף למען מיגורה. למשל, מספר רב של אמנות האו"ם (האומות המאוחדות) עוסקות במיגור התופעה ומחייבות מדינות החברות באו"ם לפעול כנגד הסחר ולמען קידום מעמד נשים.

בשנות התשעים החליט משרד האו"ם לסמים ופשיעה (UNODC) לנקוט בפעולות ולסייע למדינות בהגדרת ומיגור התופעה בסחר בבני אדם. בנוסף, בשנת 2000 אימצה אסיפת האו"ם את הפרוטוקול למניעה, דיכוי והענשת סחר באנשים ונשים בפרט. מועצת הביטחון של האו"ם מחייבת את מדינות העולם לשלב נשים ממגוון אוכלוסיות במוקדי קבלת ההחלטות, עם דגש מיוחד על שלום וביטחון.

ישיבה באו"ם. קרדיט: commons.wikimedia

 

גם ממשלת ישראל מצדה קיבלה בשנת 2014 החלטת ממשלה לפעול לייצוג נשים במוקדי קבלת החלטות. כדרך לתרום למאמץ הגלובלי, בשנות האלפיים קרא הקונגרס האמריקני להקמת כוח המשימה הבין-לאומי לפיקוח והעמדה לדין של הסוחרים.

אם כן, החלטות על גבי החלטות חשובות מתקבלות באו"ם, אך האם הן יעילות?

רות מואטי, סטודנטית באוניברסיטה העברית בירושלים, נבחרה על ידי משרד החוץ לייצג את ישראל בוועידת הצעירים והצעירות של האו"ם, והיא מספרת כי קיימות הצעות שהמדינות אינן מחויבות אליהן אך זו כן עמדה אשר יש להביע נכונות לבצע אותה,

"יש נושאים שעלו שהם יותר הצהרתיים ופחות מחייבים. זה באמת תלוי, מן הסתם המקום של מעמד האישה נוכח בשיח, יש המון אמנות וכנסים שמדברים על זכויות האישה ומיגור האלימות נגד נשים, זה מאוד בשיח".

היא מוסיפה

"תמיד יש את השאלה עד כמה זה באמת אפקטיבי, אם את עכשיו תלכי למקומות פחות טובים בעולם, את תראי שיש אלימות מטורפת נגד נשים, ויש שאומרים שהתקופה הזו היא הקשה ביותר שהייתה אי פעם בנושא של סחר בנשים. כמו כל דבר שהאו"ם עושה, זה לא בהכרח מתכון להצלחה. יש לי הרבה ביקורת על איך שהאו"ם עובד, הוא עדיין מקום פוליטי והוא ממש לא עננה של ניטרליות"

נשים בלי קול: ברחוב, במיטה, סביב שולחן מקבלי ההחלטות

יחסי הכוחות בין נשים לגברים נוכחים גם בשימור של סחר בנשים, וגם בניהול ופתרון התופעה. כשמדובר במהלכים הנעשים לשמירה וקידום מעמד האישה: סביב שולחן מקבלי ההחלטות יושב רוב גברי מוחלט. עובדה זו מערערת את יעילות ומהות פעולות האו"ם בצמצום הפערים.

ייצוגן של נשים בזירה הבינלאומית עדיין אינה נחלתנו. על אף שבעשורים האחרונים במדינות רבות חלה עלייה בנשים בתפקידים בתחומי הכלכלה, הפוליטיקה וקבלת החלטות מדיניות, ככל שמתקרבות אל ליבת תפקידי המפתח בזירה הבינלאומית נוכחותן של נשים מצטמצמת.

כאשר מדובר בסחר בנשים לזנות, יוצרי התופעה לרוב, אלו הם גברים הסוחרים בנשים, ניתן להבחין כי בתופעה עצמה קיימת מידת שליטה של אחד על האחרת. גם בזירה הבינלאומית, כאשר מדובר במניעה ובמיגור התופעה, ניתן להסתכל מנקודת מבט מגדרית ולהבחין כי הגברים הם אלו הנמצאים בתפקידי מפתח בפתרון התופעה בזירה הבינלאומית ומנהלים את הקשר בין המדינות.

אין זה קובע כי הטיפול בתופעה הוא אינו ראוי או אפקטיבי, אך ניתן לראות את יחסי הכוחות בשני צירים אלו. משחר ההיסטוריה הבדלי המעמדות בין נשים וגברים היוו מראה למרחב החברתי שנוצר ובו יחסי כוחות מובהקים. מהזונה ועד הדיפלומטית: כולן נתונות בכבלי הפטריארכיה.

קרדיט: nakedpastor

האם ניתן לשבור את הפטריארכיה של האו"ם?

על אף הקשיים של נשים בהגעה לעמדות מפתח בזירה הבינלאומית נבחרה דווקא מואטי רות לייצג את ישראל, היא מסבירה:

"אני אפתיע אותך ואגיד שאני הנציגה החמישית שבחרו בה, לפניי נבחרו 4 נשים לייצג את ישראל. אז דווקא משרד החוץ, ואני יכולה לומר את זה עם יד על הלב, בוחן אך ורק את ההיבט המקצועי, מסתכלים על איזה נציגים הם יהיו ואיזה אג'נדות חשוב להם לקדם, ואני באמת בטוחה שבשנה שאני התמודדתי הם היו בטוחים שאני הנציגה הטובה ביותר עבורם".

מואטי מספרת:

"התקבלתי בשנה שעברה לתפקיד במשרד החוץ שנקרא 'נציגת דור העתיד של ישראל באו"ם', בכל שנה מתקיימת העצרת הכללית של האו"ם, ובה דנים ב-6 וועדות שונות, אני לקחתי חלק בוועדה לזכויות אדם, בה קידמנו את הדברים שהיינו רוצים שיהיו בהצעה".

בין שלל ההחלטות בוועידה ביקשה מואטי לקדם את נושא האלימות נגד נשים וגינוי האלימות על ידי המדינות בדגש על אלימות מינית.

אז מי משתתף בתהליך קבלת ההחלטות ומי מתווה מדיניות? כיום, רוב מכריע של גברים הנמצאים בתפקידי מפתח בזירה הבינלאומית ובאו"ם בפרט. ומה בדבר מהות תפקידו של האו"ם? וועדות רבות התקיימו ואמנות רבות נכתבו, האו"ם מתיימר לדאוג לקידום ועיסוק בזכויות נשים, אך עיסוק זה אינו מוביל לשינוי הרצוי, הוא נוכח בשיח רק למראית עין.

בפועל האו"ם מקנה מעמד שווה למדינות הרומסות באופן מובהק זכויות נשים במדינותיהן, והאו"ם מצידו? כותב עוד מסמך ומעביר עוד הצעה לא מחייבת, בזמן שנשים ממעמדות שונים נלחמות "בחוץ" למען עתיד טוב יותר עבורן ועבור החברה כולה. החשיבות בייצוג מגוון לא טמון ברצון ליצור איזון בשם "האיזון", ולא רק למטרת קידום ושיפור זכויות נשים, אלא טמון בשילוב הייחודי המלווה בנקודות מבט מגוונות ורחבות עבור שיפור החברה כולה, נשים וגברים גם יחד.

לקריאה נוספת על סחר בנשים לחצו כאן

תמונה בראש הכתבה: Maria Charitou באתר Flicker

רוצות לקרוא עוד כתבות כאלה? תמכו בנו באופן קבוע או חד פעמי על מנת שנוכל להמשיך ולעשות תקשורת פמיניסטית

לפוסט הזה יש תגובה אחת

  1. Avatar
    רקפת

    האחיות ברונםמן, גזלין מקסוול משערורית אפשטיין
    מה עם סחר ילדות וילדים?
    גזלין הייתה מפתה ילדות ונערות.
    נשים לא אוהבות להזכיר את זה.
    מדוע קמה צעקה METOO אחרי ווינשטין, אבל אפשטיין הסתובב חופשי בינהם אפילו אחרי שהורשע.
    התרכזות בנשים, תוך השתקת מקרים כאשר מדובר בילדות.
    מי שרוצה לקרוא עוד על זה יותר מפורט מוזמנים
    https://masashelsheelot.blogspot.com/2020/06/blog-post.html

כתיבת תגובה

שיתוף:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב print

עוד באותו נושא:

חטאתי לפנייך ואני לוקח אחריות

Reading Time: 5 minutes התנצלות, מרחב החלמה ולקיחת אחריות אמיתית הם חלק מהתהליך המורכב שקורבנות מתמודדות איתו לאחר פגיעה. אך, מובן מאליו ככל שזה יישמע, טרם הבנו את המשמעות הרחבה של הדברים

בעקבות האימהות – יומן מסע

Reading Time: 12 minutes השיטה פשוטה – הם קודם כל מפצלים בין המפגינים. מרחוק אנחנו רואות אימהות אחרות, אנחנו מקוות שזה עוזר. כמה דקות אחר כך הן מופיעות עם עיניים אדומות ומספרות שהפעם, האלימות הופנתה גם אליהן.