בְּפָנַיִךְ: יארה שאהין גראבלה

יארה שאהין-גראבלה בת 27, ילידת יאפא שכונת עג׳מי, דוברת ערבית, עברית ואנגלית. אקטיביסטית ופעילה חברתית. מלמדת ערבית מדוברת ב׳כאן זה לא אולפן״. חברת ועד ב״אקדמיה לשוויון״. סטודנטית לתואר שני מחקרי בחוג להיסטוריה כללית באוניברסיטת תל אביב ועוזרת הוראה.

⁠איך היית מגדירה את האקטיביזם שלך?
חתירה לצדק. בכל היבט שאפשר רק לחשוב עליו. מתעסקת בכל מה שקשור לפן המגדרי-מעמדי- אתני מתוך נקודת מוצא שכל מאבק הוא מהותני, שונה מיוחד ודורש תשומת לב רגשית ופוליטית.

איך התחלת לעסוק באקטיביזם?
זה התפתח בצורה אורגנית וטבעית. התחלתי לשאול שאלות, גיליתי פרטים מדאיגים, והתחלתי לבדוק ולחקור לבד. יש לך אחריות כשאת רואה את האמת.

ספרי על חווית חיים מכוננת פוליטית:
חווית חיים שכוננה את הזהות שלי הייתה ברחוב, השדה שאני קוראת לו "השטח", מה שקורה עלי אדמות עם ובין האנשים. את רוב התובנות שלי קיבלתי מהאינטראקציה וההתחקות במגוון אנושי שונה ממני אך גם דומה. הדרך שבין יאפא-לרמת אביב מעצבת את ההוויה שלי וגם את התפישה של הדיסוננס הקוגניטיבי שלעיתים קרובות נוכח בחיי- בין אקדמיה לשטח, בין תיאוריות לפרקטיקות. הרצון להכיל, להיות מאותגרת ולא לקבל את המציאות כפי שהיא.

⁠מה המסר שלך?
לערער על מבני כוח, להילחם ולהיאבק עבור דיגניטי. לסרב לשתוק אל מול זוועות ועוול ואפילו לעמוד ולפעול כנגד.

⁠הטוב:
היכולת להבין שהעולם ואנשים הםן מורכבים ומורכבות. הרצון להבין ולהתעלות על זה למרות הקושי. זה משהו טוב לדעתי, כי זה מסייע לדבר על תהליכי הכרה וריפוי.

הרע:
אולם, בכך יש גם מחירים כבדים, כמו השתקות ודיכוי ורדיפה מצד כל מי שמתנגד לשינוי סטטוס קו (מגדרית, מעמדית ופוליטית).

השכר:
השכר בפעילות הוא התנדבותי משמע נדרשת פריבלגיה כלשהי כדי לתחזק את זה ואין מה לעשות. פריבלגיה היא יחסית אך היא קיימת ולעשות ולעסוק באקטיביזם שלא מניב רווח כלכלי זה גם מחיר שאני משלמת אבל הוא מחיר מתוך פריבלגיה גם.

את יוצאת לבלות?
אני מרגישה שהתבגרתי מוקדם. התחלתי תהליך פוליטיזציה מוקדם מידי וזה גרם לי לוותר על הרבה מותרות ובילויים. אני בוחרת להעביר את הזמן החופשי שלי במאבקים ואקטיביזם.

מה מניע אותך להמשיך ולא להתייאש?
הידיעה העמוקה שאנחנו חייבות לבקש משהו אחר ולדרוש משהו אחר. אנחנו לא צריכות להסתפק בצורת החיים הנוכחית.

מה החלום שלך?
אני רואה את עצמי מעמיקה ומרחיבה את מה שקשור למיזם דיור שקשור ליאפא ולתושבים המאויימים בפינויים/ צווי הריסה. אני רואה את עצמי ממשיכה באקדמיה אבל גם משחקת על הקו של להביא אקטיביזם לאקדמיה ולא להפך. אני רוצה להמשיך לחקור נושאים וסוגיות שמעניינות אותי ומאד רוצה להקים מיזם שקשור להיסטוריה של בעל פה שהיא אלטרנטיבית שמספרת את הסיפור של האנשים על ידי האנשים.

איפה אפשר לעקוב אחרייך? (רשתות חברתיות, לא סטוקינג)
באינסטגרם ובפייסבוק.

המדור בְּפָנַיִךְ נולד מתוך הכשרת הכותבות של פוליטיקלי קוראת ומתוך הכרה שבשעת קצה זו צומחות בתוכנו נשים מנהיגות ואמיצות המסרבות לשתוק אל מול השיח האלים הדומיננטי, מדברות שיח אלטרנטיבי וסוללות דרך לשינוי בשטח. הן מעלות את מודעות הציבור לסוגיות פוליטיות וחברתיות שנותרו ללא מענה מתחילת המלחמה. יוצרות אקטיביזם פוליטי יש מאין. דווקא מתוך הייאוש הן מוצאות נקודות אור להיאחז בהן למען אפשרות לדמיין עתיד טוב יותר. אנו מבקשות לשים אותן בפורנט ולהעלות על נס את פועלן החשוב בזירה הציבורית. בכל שבוע תעלה לאתר כתבת ראיון קצרה שערכנו איתן יחד עם תמונת פרופיל המשקפת את המקום ממנו הן יוצאות לעשייה החברתית החשובה שלהן. אנו מודות לכל הנשים המדהימות שהסכימו להשתתף במדור.