גאוות רמת גן: רחוב זאב רווח פינת תרבות האונס

"שלום, איך אני מגיעה לרחוב החלוצים?

את הולכת עד הסוף ישר ברחוב רחבעם זאבי. כשאת מגיעה לכיכר, את פונה ימינה לרחוב משה קצב, אז שתי רחובות ופונה שמאלה לרחוב בוכריס, אז פנייה שנייה את פונה לרחוב משה איבגי הולכת עד הסוף עד הסוף, מגיעה לרחוב זאב רווח.

רגע, איפה אני?"

לפני יומיים הכריז כרמל שאמה הכהן, ראש עיריית רמת גן, שלכבוד יום הולדתו השמונים של זאב רווח, וכאות הוקרה על הקריירה שלו בעולם הקולנוע והטלוויזיה, פלוס עובדת היותו יליד ותושב רמת גן, ייקראו על שמו רחוב ותיאטרון בעיר.

https://www.facebook.com/MayorShama/posts/3474540242604721

הידיעה הזאת גררה תגובות אוהדות, אבל רוב התגובות ביקרו בחריפות את ההחלטה. הסיבה היא שבשנת 2006 שתי שחקניות ששיחקו לצד זאב רווח טענו שהטריד אותן מינית והגישו תלונה רשמית למשטרה. לדברי אחת מהן הוא אילתר טקסטים שכוללים מגע שלה באיבר מינו.

הפרקליטות החליטה לסגור את התיק נגד רווח על בסיס חוסר ראיות, והמשמעות היא שהוא לא "יצא זכאי", כפי שאוהבים לטעון. שאמה הכהן כנראה החמיץ את השיעור על החוק הישראלי, כי מה היה המענה שלו למתנגדים? ביטול הביקורות בתואנה שזאב רווח לא הורשע.

המעשים המטרידים של זאב רווח: מאחורי ה"לא הורשע"

בשנת 2017 , זאב רווח התראיין לידיעות אחרונות. הריאיון התנהל לפי הלך הרוח המוכר של "אתן הנשים הורסות את הרומנטיקה". כי מיהו בסך הכול רווח? אדם לבבי וחם שאוהב לחבק ולנשק, ואם לא בא לך? יבוא לך.

באותו ראיון רווח גם נתן גיבוי מלא לבוכריס ומשה איבגי, והשתמש באותם משפטים שחוקים בנוסח "מלח הארץ", "קצין מצטיין", "עשה ועושה רבות למען". זה הרי ידוע שאם החזקת נשק או אם יש לך אוסף פרסים כלשהו, מותר לך גם לחפון ישבן.

ובכן, "הרסנו את הרומנטיקה" רלוונטי אם הרומנטיקה שלכם משולה לזה של האדם הקדמון. היי לכם גברים! עם התרומה שלכם למדינה או לתרבות, לא באים קופוני מתנה ל"משש ככל יכולתך".

לאחר מכן, בעקבות אותו ריאיון, עוד שתי נשים טענו שזאב רווח הטריד אותן מינית. אחת מהן, הזמרת קמילה טרגולוב, סיפרה שעבדה איתו במשך שנתיים וחצי בהן לא הפסיק להטריד אותה. לטענתה פנתה למשטרה ועברה חקירות ועימותים. טרגולוב גם אמרה שאיימו עליה בעלי משרדי הפקות שאם לא תמשוך את התלונה, היא לא תראה שוב עבודה, והיא אכן עזבה את בימות התאטרון.

תגובתו של זאב רווח? "אם יש לה תלונה שתלך ותגיש תלונה במשטרה". כמה קל זה לתת את ההמלצה הזאת בסביבת בריונים שמגבים אותך, אה?.

שחקנית אחרת מספרת שעבדה בסביבה ובתקופה בה הרבה הטרידו מינית, אבל זאב רווח היה אגרסיבי במיוחד. כשאזרה אומץ והעזה להתלונן בפני הבמאי, פיטרו אותה כי אמרו שהיא עושה בעיות. ריקי בליך, בתגובה, חיזקה את המתלוננת ואמרה שכמה וכמה חברות אמרו לה שלא יכלו לעבור ליד רווח מבלי שיטריד אותן.

לפני שנתיים, רווח עורר סערה נוספת כאשר הוזמן להדליק משואה ביום העצמאות. שוב יצאו ארגוני נשים כנגד ההחלטה, הציפו את הרשת, התייצבו בכל מקום שצריך. אבל כלום לא קרה. נשים נאלצו לראות את הגבר שפגע בהן זוכה לכבוד לאומי. המרחב של נשים שוב הופקר למען משואה.

היום בסקר של עיריית רמת גן: בעד או נגד תרבות האונס?

עכשיו נחזור לכרמל שאמה הכהן ולרגע אחרי שהכריז על "הנצחת" זאב רווח. תגובתו למבקרי המהלך לא איחרה להגיע. ברשותכןם אפרק אותה:

הוא התחיל ב"כל התגובות המתלהמות". ובכן, זה היה יכול בקלות להתחלף ב"אני מקשיב לכאב שלכן". תארו לכןם.

הוא המשיך והתייחס לנשים "המאשימות (מבלי שמדינת ישראל החליטה להאשים), השופטות (מבלי ששופטי ישראל פסקו)" . החלוקה שלו מעניינת, בהתחשב בכך ששופטי ישראל בעלי הכוח מפקירים נשים. מה נותר לאזרחיות לעשות אם לא להאשים ולשפוט בעצמן?

"והתולות בכיכר העיר כאילו היינו בתחריר רק ישיג את ההפך, הרחוב יהיה גדול ומרכזי יותר ".  לאיים על מי שמבקרות אותו בכך שהביקורת רק תגרום לו לקרוא עוד מקומות בעיר על שם רווח? זו אמירה בוטה כנגד הציבור. לבקש שלא יקרא רחוב על שם מי שעומדת מעליו עננה של האשמות בהטרדות מיניות, זו לא תלייה בכיכר העיר. אף אחד לא לקח לו את חופש התנועה, רק ביקשו לא לתת לו את הפריווילגיה הזאת ולחלק לו מרחב, כאשר הוא פלש וצמצם מרחב של אחרות.

"ובכלל כל גישה קיצונית ועיוורת גורמת נזק גם למטרה נאצלת כמו מלחמה בהטרדות מיניות שפלות".  היי כרמל, הסגברה כרמל, כרמל הסגברה.

כרמל שאמה הכהן תויג בפוסטים רבים, שיצאו נגד ההחלטה שלו. ואז העולם שתק וציפה לתגובה. זו איחרה לבוא. הבנאדם שחי רשתות חברתיות והודעות וואטסאפ, לא הגיב. זאת אומרת, עד שהחליט לפרסם סקר בעד ונגד תרבות אונס. הוא אמנם לא משתמש במילים האלו אבל זה מה שקורה כשאתה שואל "בעד הנצחת זאב רווח או נגד הנצחת זאב רווח?".

לסקר נלווה פוסט מפורט ובו כל סעיף אשר מסביר לאנשים למה כדאי להם להצביע בעד הנצחת כבודו של רווח. ואז הוסיף וכתב שכל מי שמצביע נגד אשם באג'נדה חד צדדית ומסוכנת.

https://www.facebook.com/MayorShama/posts/3480336775358401?comment_id=3480426725349406&notif_id=1597681607948895&notif_t=feedback_reaction_generic&ref=notif

הדיון שרק גברים יכולים לנהל: הורשע או לא הורשע?  

אז למה ההתעקשות לתת מרחב ציבורי, רחוב שלם, לבנאדם שפגע בנשים? כרמל שאמה הכהן מדבר במושגים של הורשע או לא הורשע. כאלו שמשרתים שימור תרבות אונס. ובכן, כרמל, תן לי להביא לך את המציאות שאף אחד לא דן בה במועדון הסגור של גברים שאליו אתה שייך.

ראשית, רוב התיקים נסגרים מחוסר ראיות, רק מעטים מהם נסגרים מחוסר אשמה. מדובר במקרים שהם לרוב "המילה שלה מול שלו", וכמו בכל תרבויות האונס: המערכת בישראל בוחרת תמיד להאמין למילה שלו. במקרה הזה ספציפית, נשים התלוננו. מערכת החוק והמשפט, וגם סביבת העבודה שלהן, אכזבה אותן. אם אתה צריך שיעור פשוט בנושא, הכנו לך מידע אמין על תקיפות מיניות ותלונות שווא.

דבר שני, נבחר ציבור יקר שלנו, אמות מידה מוסריות לא נקבעות רק על פי החוק הפלילי. זה באמת לא בשמיים לבקש מאנשים בעלי עמדות מפתח, מראש עיר ועד ראש ממשלה, שיפעלו לפי חוקי מוסר בסיסיים. ואם אותו בעל תפקיד מאשים את מבקשי המוסר באג'נדה מסוכנת, הוא מועל באמון שניתן לו בידי בוחריו.

מתנגדיו של שאמה הכהן, דרך אגב, הצביעו על כך שהמשנה של ראש עיריית רמת הוא משה רווח, אחיינו של, ניחשתם נכון, זאב רווח. שאמה הכהן טען שהעובדה הזו לא קשורה להחלטה שלו.

הרחוב שלא נקרא על שמה של מאיה ווישניאק

אנחנו כנשים צריכות להיאבק במאבק התודעתי הזה, כי המערכת פשוט לא עובדת. בבחירות שלו, שאמה הכהן הופך לחלק מהמערכת. היכן שתמך במאבק קהילת הלהט"ב, הוא מדיר עצמו מהמאבק הנשי הזה, אולי כי פמיניסטים מקבלים פחות קולות בקלפי.

בפוסט שמכריז על רחוב על שמו של זאב רווח כתב כרמל שאמה הכהן: "בקרוב קרייני הווייז ידעו לומר: "פנה ימינה לרחוב זאב רווח" או "הגעת לתיאטרון זאב רווח". ובכן, נראה שהוייז של כרמל שאמה הכהן מקולקל, הוא פשוט מחק את רחוב מוסר כשהחליט לעשות פנייה לרחוב בו נמצא תאטרון פופוליטיקה.

אה, וכרמל שאמה, מאיה ווישניאק ז"ל נרצחה ע"י בן זוגה, תושב רמת גן. אם אלימות נגד נשים היא מטרה נאצלת כפי שקראת לזה, אתה יכול  להתחיל בלקרוא רחוב על שמה. סתם רעיון מטורף.

לכתבות נוספות בנושא תרבות האונס לחצו כאן

תמונה בראש הכתבה: צילום מסך מתוך הסרט "חגיגה בסנוקר"