מזה שנים ארוכות ש'פוליטיקלי קוראת' משמשת במה פתוחה לאלפי נשים שרוצות לחלוק את הכאב שחוו, וחלקן עדיין חוות, במערכות יחסים אלימות. 

לאחר רצח מיכל סלה בידי בן זוגה, נראה היה שקיימת התעוררות תקשורתית בכל הנוגע לרצח נשים. מתוך ההבנה הזו – והחשש שהנושא שוב ירד מסדר היום במהירות, הזמנו קוראות המעוניינות לחלוק את סיפוריהן האישיים על מקרי אלימות מגדרית במערכות יחסית שונות, לשלוח לנו את העדויות תחת ההאשתג #הייתי_שם.

בעקבות הסיפור הראשון שפורסם הוצפנו במערכת במאות עדויות של נשים שביקשו לספר על המציאות שלהן. מאגר העדויות שהלך והתמלא במהירות הציג תמונה מעמיקה של התופעה והמימדים הנוראיים שלה; קשת רחבה של דפוסי התנהגות חמורים, תמרורי אזהרה וסוגים שונים של אלימות. 

בנובמבר האחרון, ביום המאבק באלימות נגד נשים, 12 עדויות נבחרות הומחזו וצולמו לסדרת סרטונים מיוחדת.
 רונה לי שמעון, יעל אבקסיס, קרן מור, אנה סטפן, דניאל גל, תהילה אזולאי שאול, סמירה סרייה, רננה רז, דיאנה גולבי, לונא מנסור, אשרת אינגדשט ותמר עמית יוסף התגייסו לצילום העדויות, אותן ביימה ברגישות וכישרון רב מאיה בואנוס. לסט הצילומים הגיעו גם חלק מכותבות העדויות שביקשו להפגש עם השחקנית שמציגה את הסיפור שלהן. 

העדויות המצולמות מטשטשות את הגבול בין השחקניות המבצעות לבין כותבות העדויות ומזכירות לנו כי הסיפור הזה יכול היה להיות של כל אחת מאיתנו, של כל אחת סביבנו. הסיפורים שממשיכים להיחשף לקהל חדש משמשים תזכורת לנשים שעדיין חיות בפחד יומיומי, שהן לא לבד ושהן לא נשכחות כשיום המאבק מסתיים.