עזה כבר ביום שאחרי
ארבע מדינות דנות במחר של עזה. ישראל אינה אחת מהן
עתידה של עזה נקבע כעת בין חמאס, הרשות הפלסטינית ומדינות האזור — בעוד ישראל נותרת ללא אסטרטגיה מדינית, ללא קואליציה בינלאומית וללא מקום של ממש סביב שולחן ההחלטות. מדוע כוח צבאי לבדו לא יספק לישראל ביטחון, ומה נדרש כדי לפרק את חמאס ולשנות את הכיוון?
לבנון תחילה, התודה למי?
איך לבנון בוחרת בעצמה, ולמה השלום עדיין תלוי בחיזבאללה
על מאבק שלטי החוצות בביירות אני קוראת בכנס של פורום סופי דייוויס בהר הצופים. מחלונות חדר הכנסים ניבט מחנה הפליטים שועפאט, ניבטת חומת ההפרדה, ניבטות שכונותיה המזרחיות של רמאללה ומשתרע מדבר יהודה. כאן, בכנס "מחברות תקווה בעת מלחמה", מתכנסות ומתכנסים נשים וגברים, חוקרות וחוקרים שחוקרים תקווה. הן מתארות מחקרים שנעשים ברקע הטבח והמלחמות, ומספרות איך […]
