צופן הסכסוך

כשמנסים לפצח צופן סודי מורכב, בכרטיס חכם או בתכנת מחשב מתוחכמת, לעיתים נאלצים "להזריק" לצופן הודעת שגיאה. זו למעשה התקפת שיבוש, יוצרים שגיאה מכוונת ובאמצעות קריאת האופן בו השגיאה נכתבת, מבינים את שפת הצופן הסודי.

עמנואל מקרון ומחמד בן סלמאן משבשים. בתוך מעגל דמים שמובילים שחקני קיצון לא רציונליים "מזריקים" מקרון וסלמאן שגיאה לצופן הסודי של הסכסוך הישראלי-פלסטיני.

המתווה לפתרון הסכסוך ידוע לכולם. אין בו הפתעות ולא יהיו בו. בכל מתווה, תקום מדינה פלסטינית לצד ישראל. אבו מאזן ראש הרשות הפלסטינית הבהיר השבוע שהמדינה שהם רוצים תהיה מפורזת, ללא נשק. לפני זעקות ה-"פרס לטרור", כדאי להזכיר שגם היום ממשלות ישראל מכבדות הסכמים עם הרשות הפלסטינית, יישות שהיא כבר כמעט מדינה. ישראל גם משתפת איתה פעולה באופן די יעיל ברמה הביטחונית.

צרפת וסעודיה התכנסו במטה האו"ם לפסגת "פתרון שתי המדינות". הדיווחים בישראל היו מועטים. עבורנו זה אירוע אזוטרי, סמלי, חסר משמעות. המחמירים יגידו "מסית", המחמירים מהצד השני יגידו "צונאמי מדיני". אבל אני עוקבת אחרי הפסגה ומלבד האופן בו נטוו החוטים, מלבד העוצמה של המדינות והכוחות שהתאגדו בה, אני מזהה כמה התפתחויות מעניינות שכדאי להבחין בהן.

התרעה קיצונית באזורך – ניצחון

ראשית, צרפת וסעודיה מובילות מפגן של מתינות. כן, זה מפתיע, כבר התרגלנו לרדיקליות כשגרה.

שר החוץ הסעודי, פייצל בן פרחאן ושר התרבות הסעודי, תורכי אל פייצל, מצהירים הצהרות שבעבר היו בלתי נתפסות: קריאה נחרצת לסיום הסכסוך, קריאה נחרצת לשחרור החטופיםות הישראליםות, וקריאות נחרצות לפירוק חמאס מנשק, להכנסת הרשות הפלסטינית לשליטה בעזה ולהקמה של מדינה פלסטינית שחיה בשלום לצד ישראל, החיה בבטחה.

למרות הסמליות של הפסגה, אלו לא מילים באוויר. מדובר בקואליציה של מדינות ערביות שמיד לאחר סיום הסכסוך, יגיעו כמו אבני דומינו לחתום על הסכמים עם ישראל ויביאו איתן צ'ק שמן שיכסה את שיקומה של רצועת עזה. כי לא נוכל לחיות בשלווה, בשדות מוריקים, ליד אזור אסון הומניטרי.

שנית, הפסגה מאפשרת לסעודיה, ירדן ומצרים ביצירת נרטיב חלופי לנרטיב "התנגדות עממית מוצדקת" של חמאס: כשנשאל תורכי אל פייצל, שר התרבות הסעודי, מדוע הוא לא פונה לחמאס בקריאתו לפתרון שתי המדינות, הוא ענה באופן נחרץ, כמעט אינטואיטיבי – "חמאס לא עונה לאלוהים, אז לי היא תענה?". מלבד לקלל את חמאס, הביע השר את סלידתו מארגון הטרור ומהאסון שהמיט על העם הפלסטיני, באופן ברור. ואת העמדות האלה מדבררת סעודיה דרך ערוץ החדשות שלה "אלערבייה" (בניגוד גמור לערוץ הדגל של קטר וחמאס "אלג'זירה").

עוד בערוץ "אלערבייה" עלה פודקאסט בערוץ מזיג' שנקרא "אחרי ה-7 באוקטובר" ובו ניתוח של העולם הערבי, אחרי הטבח של חמאס בעוטף והמתקפה של ישראל שהגיעה בעקבותיו.

העולם הערבי הסוני מכיר בתוצאות ה-7 באוקטובר. או כמו שאמר ראש הממשלה לשעבר של הרשות הפלסטינית, מחמד א-שתיה בפסגה, "חמאס טעה קשות בשיקוליו ביציאה ל-7 באוקטובר. אנחנו לא מקבלים את חמאס ולא ניתן לאף אחד לשקם את עזה מלבד הרשות הפלסטינית".

בתוך כך, מבינים השחקנים הסעודים כי את ישראל של ממשלת נתניהו מה שמפחיד הוא מרכז מתון. "אנחנו יצרנו מרכז חזק שקורא לשלום ולא למלחמה", מסביר תורכי אל פייצל בריאיון מהפסגה הערבית, "שימו לב, מה שמביך את ישראל היום, הוא זה שאנחנו קוראים לשלום, לא למלחמה".

שר החוץ הצרפתי ז'אן נואל בארו מתאר את הנסיבות שהובילו את צרפת להוביל את הפסגה הזו, והן הצורך לסיים את מחיר הדמים של הסכסוך בהקדם. תוך כדי הפסגה בריטניה מניחה תשתית להכרה קרובה במדינה פלסטינית. התנאי שהוצב לישראל – אם עד ספטמבר ישראל לא תפעל לסיום המלחמה, בריטניה תכיר במדינה פלסטינית. ספטמבר אינו תאריך סתמי, הוא מציין כמעט שנתיים למלחמה וכן את עצרת האו"ם הכללית שבה ראשי כלל המדינות ייפגשו. זהו זמן להכרזות כי העולם עוסק בעזה.

"ההישג שלנו חסר תקדים", ממשיך השר הסעודי, "הובלנו את צרפת ובריטניה, מהמעצמות המובילות בעולם, להכיר בפתרון שתי המדינות. מהלך שסולל את הדרך לארה"ב להכיר גם היא במדינה פלסטינית". לסעודים יש אסטרטגיה, זוהי אינה עוד פסגה סימבולית. הם הביאו את אירופה אך לא יעצרו בה וארה"ב היא תחנה מוצהרת בדרך. די להיזכר היכן היה ביקורו הנשיאותי הראשון של טראמפ בקדנציה השנייה: סעודיה. המילים החמות והחיבוקים בינו לבין בן סלמאן עוד טריים בזיכרון. טראמפ אוהב דילים, הסעודים מבשלים אחד.

מי שנותן לאירוע הזה כותרת של "הסתה" או "אנטישמיות", ממשיך להדהד את ציוצי ממשלת ישראל שכמהה למלחמת נצח. מי שמעדיף את הכותרת "מפולת מדינית", עושה את אותו הדבר.

ממשלת ישראל השאירה וואקום ענק למדינות העולם, לפעול לסיום המלחמה והסכסוך. ממשלת ישראל פועלת כרגע ללא מטריה מדינית לפעולתה הצבאית בעזה. כך, אחרי מלטה, קנדה, בריטניה וצרפת, יגיעו עוד מדינות שעובדות בשיתוף פעולה הדוק עם ישראל להכרה במדינה הפלסטינית. האם גם אז נתייג את כולם כאנטישמים?

והאמת היא, ששרי ממשלת ישראל אומרים את זה באופן גלוי. עבורם יש רק דבר אחד חשוב, והוא שלא תקום מדינה פלסטינית. הם לא מבטיחים לנו ישראל בטוחה, הם מבטיחים את המשך הסכסוך בלי להבטיח בטחון או שגשוג. ועבור המטרה הזו הם מוכנים להחזיק מלחמה ללא תוחלת, להשלים עם מוות מיותר של חיילים, לוותר על החטופים, להקריב את הכלכלה ואת הביטחון של כולנו.

למען אי-הקמת מדינה פלסטינית.

סיפורה של מ'

מקרון ובן סלמאן מבשרים לצדדים הקיצוניים בסכסוך, שמקיפים אותנו: יש כאן כוחות מתונים. אנחנו מכניסים הודעת שגיאה למערכת, לא כדי לפענח את הצופן – אלא כדי לחדור למערכת ולחדול אותה.

פעם, צופן הסכסוך היה מורכב ומסובך להבנה. מסוג הסכסוכים האלה שנראה כאילו "אין להם פתרון". כך סיפרו לנו, כך סיפרנו לעולם. כך גם חלק מהפלסטינים מספרים לעצמם. אבל קואליציית השיבוש של מקרון ובן סלמאן מספרת סיפור אחר. היא מספרת שהסכסוך הזה פתיר.

מדינות המזרח התיכון המתונות: סעודיה, מצרים, ירדן, האמירויות – ואולי בקרוב גם סוריה ולבנון, אומרות לישראל של נתניהו ולחמאס: סיימנו להכיל את השיגעונות שלכם. סיימנו לשלם עבורכם מחירים. מחירים כלכליים, מחירים של איומים ביטחוניים, סכנות של קריסת משטרים בגלל הפנטזיות המשיחיות שלכם. הסכסוך הישראלי פלסטיני צריך להגיע לכדי סיום.

ממשלת ישראל תצא בקריאות שבר על אנטישמיות, על פרס לטרור ועל מפולת מדינית באירופה. אל תיפלו לזה. זו תוצאת האין-מדיניות שלהם. תזכרו שרק בשבוע שעבר הם הרימו כוסית על הריסות בניין בחולון, חגגו את ההרס. תזכרו שרק בסוף השבוע שעבר הם מינו חשוד באונס לראש ועדה בכנסת. תזכרו שהם מנסחים חוקי השתמטות מגיוס כדי לקנות את שלטונם, תזכרו שהם מתנערים מהחטופים, מעדיפים לקרוא להם "שבויים". תזכרו שהם ידעו שחמאס מרעיב חטופים, ידעו ולא אמרו. תזכרו שלתבוסה הגדולה בתולדותינו, הם עדיין מנסים לקרוא "ניצחון". ותזכרו שוועדת חקירה ממלכתית הפכה חלום רחוק.

תזכרו, כמו שאמר תורכי אל פייצל, הדבר ממנו חוששים חוגגי ההרס, הוא קריאות לשלום – זה משבש להם את הצופן.