שירה ברביבאי-שחם

שירה ברביבאי-שחם, פמיניסטית מזרח תיכונית. למדה מדיניות ציבורית באוניברסיטת ברקלי ומחוייבת לנשים, שלום וביטחון (WPS).

על חות'ים וזמן לספקות

האם יש לישראל אסטרטגיה? האם חזרנו למדיניות ההכלה? האם ארה"ב עדיין איתנו? ולאן המלחמה הזו בדיוק הולכת? ביטחוניסטית מזרח תיכונית עם התשובות

רעידות טקטוניות בשכונה

רגע לפני יום הזיכרון, כשהעצב מתגנב את הלב והייאוש מכלה כל חלקה טובה, כדאי להסתכל מסביבנו ולראות מה קורה בשכונה. לקראת הזדמנות לחיים אחרים?

ענבי זעם

ההרג של 15 עובדי סיוע בעזה מותיר הרבה שאלות לא פתורות. אחרי 18 חודשי מלחמה, עם הרג של אזרחיםות רבים כל כך, הגיע הזמן לבדוק – האם נאבדנו?

שלום קולומביה

שירה ברביבאי-שחם, ביטחוניסטית מזרח תיכונית, בביקור בקולומביה, שבמשך שנים סערה בה מלחמת אזרחים עקובה מדם והיום מציינת כמעט עשור ללא מלחמה פעילה

בין בל הוקס לתודעת אויב

המופעים של חמאס בכל יום שבת, עם שחרור חטופיםות, הם אמנם תעמולה, אבל הם גם מלמדים אותנו המון על מצבו של ארגון הטרור. ולא, שום דבר על "ניצחון מוחלט".

סוף ידוע מראש

בערוצי החדשות מופתעים מהתעמולה של חמאס. בעם, מבינים שהגיע הזמן לשלב ב' של המאבק – שיוביל, בתקווה, לשלב ב' של העסקה. בוושינגטון ממציאים פתרונות שלא יפתרו שום דבר ובנתיים, חטופיםות משתחרריםות והמבט על פניהםן מספר הכל. בטחוניסטית עם כמה תובנות משלב א' של העסקה

נשכחות פעמיים

לאחר מחדל השביעי באוקטובר, בו נפלו ונחטפו תצפיתניות, השתקה מוחלטת עוטפת את קורס התצפיתניות החדש. הורי החיילות שציפו לשמוע על תחקירים, לקחים והכרה בכשלי העבר, נתקלו בחומת שתיקה בלתי מוסברת מצד הצבא. עם תחושת הפקרה מתמשכת, הן הקימו קבוצת מחאה שמבקשת לא לשכוח ולהשיב קולן של הנופלות, להנכיח את החטופות בשיח הציבורי והצבאי, ולדרוש שינוי מערכתי שיגן על בנותיהם המשרתות. האם הצבא והמדינה יעניקו לתצפיתניות את מקומן הראוי באתוס הלאומי?

חשיפה שמסתירה

מה עומד מאחורי שינוי המדיניות של כוחות הביטחון? כשהמידע הכמוס ביותר מוצא דרכו לציבור כמעט ללא סינון, נראה כי מדיניות "העמימות" הפכה לחשיפה מכוונת. אבל מה המשמעות של המהלך הזה? האם אנחנו מקבלים גם תשובות על המערכות הקריטיות לעתידנו – כמו תהליכי הפקת לקחים וחשבון נפש? שירה ברבינאי שחם בטור חדש, שואל את כל השאלות הנכונות.