שירה ברביבאי-שחם כתבה בפוליטיקלי קוראת

הבנאליות של הקריסה

לפני חמש שנים החזירה ישראל את שרידיו של זכריה באומל במבצע נועז. טפחנו זה לזו על השכם. שמחנו שככה אנחנו, לא משאירים אף אחד.ת מאחור. כך לפחות חשבנו.

ליאלי ביירות

פוליטיקאים בביירות מצהירים הצהרות נגד "יושבי בתי הקפה" והמבלים בחוף הים. שם כמו כאן, הכוחות הפוליטיים מעדיפים את האזרחים שבורים, או מתים בעבור מלחמות שאין להן סוף

מנצחים, ניצחנו, ננצח

המילה "ניצחון" על כל הטיותיה מככבת בשלטי החוצות, בכנסים ובפה של המנהיגים שלנו. אבל האמת היא, שאין מילה פחות מחוברת למציאות ממנה.

הסכם יום שבת הטוב

צריך לעצור את המלחמה ולנסות להגיע לפתרון אחר שיהיה כמו הסכם יום שישי הטוב רק של שבת. שני הצדדים לא יהיו מרוצים אך אין ברירה. זו הדרך להציל חיים. אין טעם בהמשך המלחמה ללא תכלית.

Who Runs the Wars?

החלטה 1325 של האו"ם פתחה פתח לנשים להרהר על ייצוג בעולמות הביטחון. כעת, אין לנו זמן להרהר. ואם צריך – עלינו להפוך את השולחן כדי לקבל בו מקום

החיים נמשכים גם בשבי

השבוע פורסמה ידיעה בעיתון "אלערבי אלג'דיד", אודות חטוף ישראלי שניסה להתאבד ו"הוצל" על ידי חמאס ברגע האחרון. מה עוד הם עוברים שם?

מתוך הסרט, באדיבות כאן 11 | צלמת: טוליק גלאון

חיילות של אף אחד

שלושה שבועות אחרי טבח השבעה באוקטובר, לקחה נועה אהרוני מצלמה והחלה לתעד את משפחות התצפיתניות שנרצחו ונחטפו. ריאיון על הסרט "חיילות של אף אחד"

על מלחמה ועל בחירות

שבעה חודשים חלפו, די והותר זמן כדי לממש לפחות אחת ממטרות המלחמה או לכל הפחות, לצייר קווי מתאר של אופק עתידי. הגיעה העת לבחירות?