Reading Time: 2 minutes לעמוד הראשי של הפרויקט  אני מתיישבת לכתוב טקסט על ההורות שלי, וברור לי שחלק מזה חייב להיות מושפע מעצם העובדה שאני מגדלת את שני ילדיי עם האישה שאיתה אני חיה. אני יכולה לכנות את ההורות שלי כ"להיות אמא לילדים שיש להם עוד אמא", אבל קשה לי

Reading Time: < 1 minute לעמוד הראשי של הפרויקט  כשבתי עלתה לכיתה ג' קניתי לה לבקשתה תיק חדש לבית הספר, "כמו של תמר". לא עבר חודש ימים, והיא חזרה הביתה עם תיק שרצועותיו גזורות. מה קרה? שאלתי. "מישהו גזר לי את הרצועות בהפסקה, אני לא יודעת מי". נחרדתי, התקשרתי למחנכת,

Reading Time: 2 minutes לעמוד הראשי של הפרויקט  מאת: מיכל שומן חזרתי הביתה אחרי ארבעה ימים בבית חולים, הייתי אמורה לחזור אחרי שלושה. הלידה עצמה הייתה קלה וזה באמת הדבר שהכי פחדתי ממנו, לא חשבתי על מה יהיה אחר כך,  מה שהתגלה כדבר המפחיד באמת. זה התחיל בכך שהייתה לי

Reading Time: < 1 minute לעמוד הראשי של הפרויקט  מאת: אירית ירון דקר בואו נדבר על מיתוס. בואו נשבור מיתוס, בואו ננתץ אותו לחתיכות קטנות שהן בעצם אבק. אחד הביטויים השנואים עליי בנוגע לנשים אחרי לידה הוא "חזרה לעצמה". וואו, איך היא חזרה לעצמה, החזירה לעצמה את הגוף, היא גם

Reading Time: 3 minutes לעמוד הראשי של הפרויקט  מאת: יסמין הלוי בהתחלה את בהריון. טוב. נגיד שיש לך הריון סבבה. בכל זאת כמה שבועות טובים את מתה מעייפות? מ-תה? הלכת לנמנם רגע בצהריים ובארבע וחצי בקושי אפשר לקלף אותך מהספה? פה ושם בחילות יש לך? את בוכה פתאום מפרסומות למכונית

Reading Time: 2 minutes לעמוד הראשי של הפרויקט  מאת: סילבי ברזני יפרח כל האור מזמן הלך לו אל תלכי פתאום גם את בואי אמא בואי אמא בואי שבי איתי מעט ** שנתיים עברו מאז שאמי עברה ניתוח שהחליש אותה מעט. שנתיים עברו מאז ששמעתי את אמא שלי הלביאה הלוחמת והחזקה

Reading Time: < 1 minute לעמוד הראשי של הפרויקט  מאת: יעלה אברהם אמא זו אמא. אמא זו נציגת המכירות שתמיד תהיה מוכנה לדבר איתך, זו עורכת הדין שתמצא איך להוציא אותך חפה מפשע, זו הרופאה שתמיד תזכיר לך לאכול מסודר, זו הגננת שתגיד לך שהציור שלך מקסים, זו סוכנת הדוגמנות

Reading Time: < 1 minute לעמוד הראשי של הפרויקט  מאת: רננה סבי ראיתי אותו יושב מול עשרות גלילי נייר טואלט חדשים עומדים על הרצפה, הוא ראה, עשרות ילדים באמצע שיעור ריתמיקה עם תופים לבנים. ראיתי אותו מביט בריכוז בטוסטר שחור פתוח ומנותק מחשמל, הוא בכלל, עבד מול הלפטופ מודאג מזה

Reading Time: < 1 minute לעמוד הראשי של הפרויקט  מאת: לימור פיינה אמא שלי, תקווה מנשה פיינה, עלתה מעיראק כילדה. היא נאלצה לעזוב את בית הספר היסודי בכדי לפרנס את משפחתה. בעזרת התושיה שלה משפחתה הצליחה לבסוף לעזוב את המעברה ולקנות בית קטן בעיר. אמא שלי הייתה ועודנה אוטו דידקטית