24 שנים באמ״ן: לא חסרות נשים ראויות
מאת: לירון מנשריאן, רס"ן (מיל') כשראיתי את הפרסום המזעזע של "פוליטיקלי קוראת" ו-"5050 שותפות ושוויון מגדרי", הלב שלי נחמץ, אבל לא הופתעתי. הכותרת "לא לראיין נשים לתפקיד ראש המל"ל" תמצתה את מה שאנחנו, נשות קהיליית המודיעין, מרגישות כבר עשורים: אנחנו טובות מספיק כדי לבנות את המודיעין, אבל לא מספיק כדי לעמוד בראש המערכות שקובעות את […]
להיות להט"ב באקדמיה הישראלית
למה כתבתי את הדוח הראשון של להט"ב באקדמיה הישראלית? ירדן מרום מספרת על תהליך כתיבת הדוח "קמפוס בטוח" של האחווה הגאה בהתאחדות הסטודנטים
צאו לי מהשחלות
מנכ"לית עמותת "נשים לגופן", רוני מלץ, כותבת על חשיבות תיקון השם של תסמונת גניקולוגית, ועל ההשפעות הרפואיות והתרבותיות רחבות ההיקף של השינוי.
במקום בו נשים נדחקות לאחור
האם הדרת נשים היא רק "עניין מגזרי" או שהיא קו החזית של המאבק על דמותה של ישראל? מסירוב לשרת עם לוחמות ועד קנסות על לבוש "לא צנוע" בשחרור מצה"ל – חוקרת המגדר דורית דריה שמואלי מנתחת כיצד המאבק על זהות המדינה הופך לציר מרכזי של דחיקת נשים מהמרחב הציבורי.
ומה עם הגברים?
גל האלימות הגברי ששטף את הרחובות בשבועות האחרונים אינו “תופעת קצה”, אלא ביטוי למשבר עמוק של גבריות. בטור אישי ופוליטי מבקש הכותב לבחון כיצד ציפיות חברתיות מגברים — כוח, תחרותיות, אלימות והדחקה רגשית — מעצבות חיים של כאב, בדידות ופגיעּות, ומדוע אי אפשר להתמודד עם אלימות מבלי לדבר על גבריות. לצד הביקורת, המאמר מציע תפיסה של “מדיניות מודעת גבריות”, המבקשת לפתח מענים חברתיים, קהילתיים ורגשיים לגברים ונערים כחלק ממאבק רחב יותר לשוויון מגדרי ולחברה בטוחה יותר.
מה בין שוטרות למפגינות
מפגש אחד בהפגנה בתל אביב בין מפגינה לשוטרות מג״ב הופך להתבוננות פמיניסטית על כוח, גוף ויחסי אנוש בתוך מציאות אלימה. דרך חוויה אישית, הכתבה בוחנת מה קורה כשנשים עומדות משני צידי המערכת, ואיך סולידריות נשית נשברת מול מדים, פקודות ויחסי כוח.
בשם ההסכמה
הרחבת סמכויות בתי הדין הרבניים אינה מהלך טכני אלא חלק מאסטרטגיה רחבה להחלשת המערכת האזרחית ולפגיעה בזכויות נשים ובשוויון המגדרי בישראל.
הישגים צבאיים ללא ביטחון
העימות בין ישראל, ארה״ב ואיראן מתרחש בעיצומו של משבר מנהיגות ואמון ציבורי. האם הצלחות צבאיות מקרבות ביטחון – או דווקא מעמיקות את המשבר?