מאת: ד"ר יעל אדמי
איך מחליטות ומחליטים מי מכל הא.נשים הראויים המתמודדות והמתמודדים למושב בכנסת בבחירות הקרובות יוכל לקדם אותנו לעתיד שבו נוכל שוב להרגיש שייכות ושייכים ואולי אפילו גאות וגאים במדינה שלנו?
יש תחומים רבים שדורשים תיקון: הדמוקרטיה, מערכת המשפט, הכלכלה, החינוך, האמון בין האזרחים למדינה, היחסים בין הדת והמדינה, איחוי הקרעים בחברה הישראלית (רשימה חלקית). אבל חשוב להבחין בחוט המקשר ביניהם, במקור ובמנוע לכל החוליים הקשים האלה.
במשך שנים קידמה ממשלת ישראל תפיסה שאין דרך לסיים את הסכסוך, ולכן צריך לנהל אותו ולהתקדם לעבר 'הכרעה' דמיונית. סביב התפיסה הזאת נבנתה מערכת פוליטית שלמה, ששלחה זרועות לכל הכיוונים: החלשת שומרי הסף, פגיעה במערכת המשפט, בריתות פוליטיות קיצוניות, הפקרת החברה הערבית במקום לראות בה שותפה מלאה, הרחבת ההתנחלויות והעמקת האלימות בשטח. ניהול הסכסוך לא היה רק מדיניות ביטחונית. הוא הפך למנגנון פוליטי מסועף שעיצב את סדרי העדיפויות של המדינה, והכפיף כל מהלך למטרה העליונה של שימור וליבוי הסכסוך תוך דחיקת כל דיון על אופק מדיני מחוץ ללגיטימיות שיצר תהליך הדדי נוראי של חיזוק הכוחות הקיצוניים בשני הצדדים.
לבחור במנהיגות אמיצה
אם אנחנו רוצות ורוצים להתחיל לתקן את ישראל, עלינו להתחיל לתקן מהשורש. להחזיר את השיח על הסדרים מדיניים לזירה הציבורית וללב העשייה הפוליטית והמדינית. שנים מספרים לנו שאין עם מי לדבר, שאין תמיכה ציבורית להסכמים מדיניים בקרב הציבור הישראלי ושנועדנו לחיות על החרב לעד. אולם, סקרים רבים מצביעים באופן עקבי על כך שרוב מכריע בציבור הליברלי בישראל מבין את מגבלות הכוח ותומך במהלך שישלב ביטחון חזק עם הסדרים מדיניים, שיתופי פעולה אזוריים, בריתות בינלאומיות והתקדמות לפתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני, שהוא המפתח ליציבות אזורית.
זו תפיסת העולם שצריכה להנחות אותנו בבחירות הקרובות. זו לא בחירה רק במדיניות חוץ וביטחון, זו בחירה בדרך שתצליח להוביל אותנו לתיקון עומק של החוליים הרבים בחברה שלנו. רק דמיינו מה יקרה למערכות החינוך, הבריאות, הרווחה, הכלכלה, התיירות, המדע, התחבורה והתרבות כשנצליח להחזיר סוף סוף את השקט והביטחון לכולנו ולבנות חברה שוויונית וחזקה. איזו מדינה נפלאה יכולה להיות לנו.
אנחנו ברגע נדיר. המזרח התיכון משתנה. מדינות ערב המתונות מחפשות יציבות, ונפתחות הזדמנויות חדשות לשיתופי פעולה אזוריים ולגיבוש קואליציות של מתונים המקדמים הסכמים מדיניים. אבל כדי שההזדמנות הזאת תהפוך למציאות, ישראל זקוקה להנהגה שתדע להציב יעד מדיני ולהתקדם אליו באומץ. סכסוכים גדולים ומרים בעולם נפתרו וזה יכול לקרות גם כאן.
שני צדדים של אותו מטבע
לקראת הבחירות המתקרבות בכלל, והפריימריז במפלגת הדמוקרטים בפרט, אנחנו לא רק בוחרות ובוחרים את רשימת המועמדים לכנסת, אלא איזו פוליטיקה תהיה אפשרית בישראל בשנים הקרובות, ואיזה עתיד נתחיל לבנות כאן. אני מציעה לבחור במועמדות ובמועמדים שהנושא המדיני בראש סדר העדיפויות שלהם, שמתחייבות ומתחייבים לקדם הסדרים מדיניים, לחזק בריתות אזוריות ובינלאומיות, ושמבינות ומבינים שביטחון ומדיניות הם שני צדדים של אותו מטבע. מי שמבקש להנהיג חייב להציע לא רק כיצד נתמודד עם המשבר הבא, אלא כיצד בונות ובונים עתיד שבו נוכל לגדל ילדות וילדים שלא ייהרגו במלחמות מיותרות, מלחמות שאפשר וצריך למנוע.
כיו"ר לשעבר של פורום המשפחות השכולות הישראליות והפלסטיניות, כיום כיו"ר 'נשים עושות שלום' וכמי שבעצמה שילמה את מחיר הסכסוך, פגשתי אלפי ישראלים ופלסטינים שחייהם השתנו לנצח בעקבות הסכסוך. מהם למדתי שהכאב אינו חייב להוליד ייאוש או נקמה, הוא יכול להצמיח אחריות, אומץ ותקווה. למדתי שמנהיגות אמיצה מסוגלת לחזק את הכוחות המתונים בשני הצדדים ולפתוח פתח לאופק חדש. אני כותבת את הדברים האלה בשם עשרות אלפי חברות 'נשים עושות שלום', נשים יהודיות וערביות שעובדות בשיתוף פעולה וכגשר לשלום, ובשם אלפי החברות הפלסטיניות שלנו, מתנועת האחות שלנו, 'נשות השמש', נשים מהגדה, מעזה ומירושלים המזרחית שמייחלות לפיוס, לחירות, לביטחון ולשלום, בדיוק כמונו.
המלחמה הנוראה שעברנו יכולה וצריכה להיות האחרונה. הבחירה שלנו בבחירות הקרובות אינה קובעת רק מי יישב בכנסת. היא קובעת אם ישראל תמשיך לנהל את הסכסוך, או תצעד לעתיד של ביטחון, שוויון, שותפות ושלום.
ד"ר יעל אדמי היא יו"ר 'נשים עושות שלום'
