יסמין הלוי: לגופו של עניין

לעמוד הראשי של הפרויקט  מאת: יסמין הלוי בהתחלה את בהריון. טוב. נגיד שיש לך הריון סבבה. בכל זאת כמה שבועות טובים את מתה מעייפות? מ-תה? הלכת לנמנם רגע בצהריים ובארבע וחצי בקושי אפשר לקלף אותך מהספה? פה ושם בחילות יש לך? את בוכה פתאום מפרסומות למכונית משפחתית? אחר כך מגיע השלב שבו סוף-סוף את מרגישה […]

יעלה אברהם: אמא זו אמא

לעמוד הראשי של הפרויקט  מאת: יעלה אברהם אמא זו אמא. אמא זו נציגת המכירות שתמיד תהיה מוכנה לדבר איתך, זו עורכת הדין שתמצא איך להוציא אותך חפה מפשע, זו הרופאה שתמיד תזכיר לך לאכול מסודר, זו הגננת שתגיד לך שהציור שלך מקסים, זו סוכנת הדוגמנות שתמיד תגיד לך שיופי כמו שלך היא עוד לא ראתה, […]

חלי טל שלם: יום האם הוא לא על שמך

לעמוד הראשי של הפרויקט  מאת: חלי טל שלם יש חוויות הנצרבות בזיכרון. בוודאי כשאת בגיל הרך, והמבוגרת האחראית מחזיקה עבורך את כל העולם. כל דבר שהיא עושה או אומרת – נחרט, נצרב, נשרט. זוכרת איך התקנאתי בתקשורת בין האם והבת בסרט "פוטורומן" של אסי דיין. היא לא היתה מושלמת, האמא בסרט, ולא פחדה להודות בכך. […]

מיקה נטוביץ מנצור: את עדיין עצמך

לעמוד הראשי של הפרויקט  מאת: מיקה נטוביץ מנצור "אבל את אמורה להיות מאושרת" אמרו לי. אבל אני לא. להיפך. "תראי איזה מתוק", "איזה חמוד", "הנה, הוא מחייך", "הכל בסדר וכולם בריאים, אז למה את עצובה?" ואמא שלי שהוסיפה באהבה: "כשאת נולדת אני הסתובבתי בבית עם חיוך מאוזן לאוזן במשך חודש". מה לא בסדר איתי? למה […]

שובל בר: מכתב תודה לאמא שלי

לעמוד הראשי של הפרויקט  מאת: שובל בר מכתב תודה לאמא שלי, שמהרגע שהגחתי לאוויר העולם תמיד אמרה לי שאני יכולה לעשות הכל, כל עוד אני עושה באהבה. לאמא שלי, ששפתה היא שפתי ומהיום שהתחלתי לדבר לימדה אותי לעמוד ולהילחם על עקרונותי. לא באלימות, אלא בעזרת שיח ודיון. לאמא שלי, אשת החינוך שבזכותה אני יודעת שלמידה […]

גל צייכנר: מה שקיבלתי מאמא

לעמוד הראשי של הפרויקט  מאת: גל צייכנר פעם מישהי שאלה מה קיבלתן מאמא שלכן. אמא שלי יכולה לעצבן אותי בשניות, אבל אמא שלי, היא הבן אדם השני (אחרי בן הזוג) שברגע הכי קשה, גם בגיל 35, אני רק אשמע את הקול שלה בטלפון ואפרוץ בבכי. כל מי שאני, אחרי החיפוש והמסע למצוא את עצמי, זה […]

ליאור אלפנט: אני לא עובדת עלייך, סבתא.

לעמוד הראשי של הפרויקט  כשהיינו קטנים שיחקנו תופסת במסדרון של סבתא שלי. המרחק בין חדר השינה שלה לבין הסלון היה נראה לנו כמו המרחק מתל אביב להרצליה – רחוק. כשגדלתי כבר יכולתי לעשות אותו בחמישה צעדים גדולים, לפעמים בארבעה. עבר המון זמן מאז, ועכשיו הוא שוב פעם הכי ארוך בעולם. אני יושבת בסלון ואמא שלי […]