Reading Time: 3 minutes ההצגה בדדה מאפשרת לבובנאית שי פרסיל להשתמש במדיום הייחודי שלה כדי ליצור יצירה ייחודית על היחסים הסימביוטיים של אישה ושל בית, על עולם פנימי, חרדתי ועשיר בדמיון, ועל חופש תנועה נפשי ופיזי.

Reading Time: 3 minutes הסדרן הצביע לצד השני של הבמה. "בעיקרון נשים יושבות שם וגברים כאן, אבל שבו איפה שבא לכם". וואו. עוד לא התחיל המופע ״זאבות״ וכבר הספיקו לעמת אותי עם שאלה אישית ופוליטית. חשבתי לרגע, אמרתי לבן הזוג שלי שנתראה אחר כך והלכתי לשבת ליד נשים זרות. התיישבתי

Reading Time: 3 minutes מאת: נורית כהנא (כותבת אורחת) צילום: רוסלו שמריה שלושת השורות האחרונות של השיר האייקוני- חידתי "לחולדה אקרא דפנה" של המשוררת דפנה שחורי  (בתוך "גולדפיש"  עמדה/כרמל 2009) , מעז לצאת כנגד נושא דליק, לא שכיח במיוחד בכתיבתן של נשים יוצרות: בגידה של בן הזוג: וּלְךָ" אִם אַתָּה