יעניין
אותך
נשים כותבות שירה
29 אוקטובר 2021 | משך הקריאה: 2 דקות

מאת: סוניה ביידר

 

צמר גפן 

אֲנִי נִזְכֶּרֶת בַּפֶּרֶק הַהוּא שֶׁל הַמְּקֻלָּלִים

שֶׁל חַגַּי מָה שְׁמוֹ

עַל אֲבִיבָה אוּרִי

וְאֵיךְ כֻּלָּם חָשְׁבוּ שֶׁהִיא מְשֻׁגַּעַת

כִּי כְּשֶׁהָיְתָה יוֹצֵאת מֵהַבַּיִת הָיְתָה מְרַפֶּדֶת אֶת כָּל הַגּוּף בְּצֶמֶר גֶּפֶן

וְהָיְתָה מַשְׁאִירָה שְׁבִילִים שֶׁל טִפּוֹת צֶמֶר גֶּפֶן

אַחֲרֵי הַגֶּשֶׁם

וְהַבַּת שֶׁלָּהּ אָמְרָה

הִיא בִּכְלָל לֹא מְשֻׁגַּעַת

פָּשׁוּט הָיָה לָהּ קַר

הִיא הָיְתָה צְרִיכָה עוֹד מַעֲטֶפֶת לְהָגֵן עָלֶיהָ

מֵהָעוֹלָם הַחִיצוֹנִי

וַאֲנִי זוֹכֶרֶת אֶת אֲבִיבָה אוּרִי

תָּמִיד אָהַבְתִּי אֶת אֲבִיבָה אוּרִי

אֶת הַצִּיּוּרִים הַמּוּזָרִים וְהַיַּלְדִּיִּים

אֶת הָאִשָּׁה שְׂחִיָּה בְּעוֹלָם שֶׁל גְּבָרִים

שֶׁתָּמִיד יָדְעוּ מָה לַעֲשׂוֹת וּמָה לוֹמַר

וְאֵיךְ לְצַיֵּר

וּמָה נָכוֹן וּמָה מֻתָּר וּמָה מוֹכֵר

וַאֲנִי רוֹצָה לִצְעֹק אֶת מָה שֶׁפָּחַדְתִּי תָּמִיד לִלְבֹּשׁ

וַאֲנִי נִקְרַעְתָּ בֵּין הַצֹּרֶךְ לְרַפֵּד אֶת עַצְמִי בְּצֶמֶר גֶּפֶן

מוּל הַצֹּרֶךְ לִקְרֹעַ מֵעָלַי אֶת כָּל הַשְּׁכָבוֹת

כָּל הַמַּעֲטָפוֹת

לִלְבֹּשׁ אֶת הַחֻלְצָה הַחֲדָשָׁה שֶׁקָּנִיתִי

שֶׁמַּצְהִירָה שֶׁהַיּוֹם אֵין לִי חֲזָיָה

וּלְאַף אֶחָד לֹא אִכְפַּת

בְּעִקָּר לֹא לִי

לָשִׂים אֶת עַצְמִי בְּחַלּוֹן הָרַאֲוָה שֶׁל הָעַצְמִי

וְלוֹמַר זֶהוּ

זֶה מָה שֶׁיֵּשׁ

אֲנִי מִי שֶׁאֲנִי.

 

******

 

בלדה לפצועה 

אַתְּ יַלְדָּה טוֹבָה

אוֹמְרוֹת לִי הָאֲחָיוֹת

אֲבָל אֲנִי מַבִּיטָה מֵעֵבֶר לְרַגְּלִי הַשְּׁבוּרָה

לֹא רוֹצָה לִהְיוֹת יַלְדָּה טוֹבָה

אֲנִי רוֹצָה לִצְעֹק כָּל הַלַּיְלָה –

אָחוֹת,

קְחִי מִמֶּנִּי אֶת כְּאֵבֵי הַנֶּפֶשׁ

אֶת אֵלּוּ שֶׁל הַגּוּף

אֲנִי יְכוֹלָה לָשֵׂאת

קְחִי מִמֶּנִּי אֶת אִמִּי הַמֵּתָה

הַמְּדַמֶּמֶת לִי בַּחֲלוֹמוֹת

וְהָבִיאִי לִי אוֹתָהּ

חֲבוּשָׁה

לְמוּדַת קְרָבוֹת

בְּבָתֵּי הַמַּחֲלוֹת

תְּנִי לִי לִנְשֹׁם אֶת כָּל נְשִׁימוֹתֶיהָ

כְּדֵי לְקַבֵּל אֶת כּוֹחוֹת הָעָל שֶׁלָּהּ

דִּקְרִי אוֹתִי בַּמַּחַט שֶׁלָּךְ

אִמְרִי לִי מָה הַתּוֹצָאוֹת

אֵיפֹה בְּדִיּוּק מִתְיַשֵּׁב הַכְּאֵב

בַּעֲצָמוֹת הַשְּׁבוּרוֹת

רַפְּאִי אוֹתִי

אָחוֹת.

 

*****

 

תפילה

בַּבֹּקֶר אֲנִי מִתְפַּלֶּלֶת

שֶׁתָּבוֹא כְּבָר

וְתִקְשֹׁר אוֹתִי

לְרֹאשׁ הַמִּטָּה

שֶׁאֵין לִי.

כְּלוֹמַר אֲנִי לֹא יוֹדַעַת

מִי זֶה אַתָּה

שֶׁתָּבוֹא

וְאִם יֵשׁ בִּכְלָל

אֲבָל הַגּוּף שֶׁלִּי

רוֹצָה לְהִקָּשֵׁר

וְאוּלַי בְּעֶצֶם

זֶה הַלֵּב.

 

לֹא צָרִיךְ תְּפִלִּין

רַק חֲבָלִים

שֶׁל הַצּוֹפִים

שֶׁיַּשְׁאִירוּ סִימָנִים

שֶׁלְּךָ בִּי.

 

אַחֲרֵי שֶׁתֵּלֵךְ

אֶשְׁטֹף אוֹתְךָ מִתּוֹכִי

וְאָכִין אֶת עַצְמִי

לְבָא

שֶׁיָּבוֹא כְּבָר

רַק שֶׁיָּבוֹא כְּבָר.

 

*****

 

סוניה ביידר, בוגרת תואר בפילוסופיה ובתכנית אמירים-רוח באוניברסיטה העברית וכיום עובדת באגודה למען הלהט"ב.

לכל השירים במדור "נשים כותבות שירה" לחצו כאן

שם המדור הוא ציטוט משיר מאת עמליה זיו בשם "נשים כותבות שירה".

תמונה בראש הכתבה:KELLEPICS מאתר Pixabay

 

הידעת?
פוליטיקלי קוראת קיימת מאז 2012.
פוליטיקלי קוראת היא גוף התקשורת הפמיניסטי היחיד בישראל.
התכנים שלנו מגיעים למליוני אנשים בכל חודש.
תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מומלצות עבורך
 אותה קטגוריה
תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *