מאת: גילי סילמן-אמויאל
קריסטל קליר
אַתְּ זְגוּגִית-מַפַּל יַפָּנִי:
מִשְׁתַּקֶּפֶת בְּמָּסָךְ שֶׁל דְּמָעוֹת
מִתְנַפֶּצֶת עַל פְּנֵי הַסְּלָעִים
מַמְטִירָה רְסִיסֵי זְכוּכִיּוֹת
מִשְׁתַּטַּחַת עַל קִבְרֵי צַדִּיקִים.
בְּסוֹף הַצּוּנָאמִי,
אַתְּ סֶכֶר דִּמְעוֹתַיִךְ הַפּוֹרְצוֹת.
****
בסיפור שתספרי לה לפני השינה
סַפְּרִי עַל שִׁלְגִּיָּה אַחַת וְשִׁבְעָה גַּמָּדִים
סַפְּרִי עַל נְסִיכָה כְּלוּאָה בְּמִּגְדָּל
סַפְּרִי עַל כִּפָּה אֲדוּמָה וְשֵׁדִים
סַפְּרִי עַל עִוּוּת שֶׁל מִי שֶׁגָּדַל.
אַל תִּשְׁמְרִי
אֶת הַסּוֹד הַכָּמוּס
לַפָּרָה
לַאַרְיֵה
לַצָבוֹעַ
לַסּוּס
הַעֲבִירִי כּוֹחוֹת מְאַחַת לְאַחֶרֶת
הַעֲבִירִי אֵל צְבָא הַנָּשִׁים הַחַיּוֹת
הַעֲבִירִי בְּשׂוֹרָה – הִיא לָנוּ מַחְתֶּרֶת
הַעֲבִירִי בְּשֵׁם אַחְווֹת אֲחָיוֹת.
****
מה נשתנה
וַ אֲנִי
סְ תָם
תַּ רְגִּיל.
עוֹד שָׁלָב בְּתוֹרַת הָאָבוּלֹאצְיָה
אָב
וְלֹא – אֵם.
אִם כִּי מִדַמִי יֵצְאוּ בָּנִים;
כְּנֶגֶד אַרְבָּעָה בָּנִים דִּבְּרָה הַתּוֹרָה.
וְתוֹרָתִי?
****
לֶיְידִּי דַּי
כְּמוֹ יַהֲלוֹם מִמִרְבָּץ סוֹדִי
הוֹצֵאתָ אוֹתִי
מְעֻטֶּרֶת שַׂעֲרוֹת זָהַב
וַאֲנִי,
שְׁמַנִּיחָה את כְפָפוֹת הַלֶיִידִּי
עַל מִשְׁכָּבָן בְּשָׁלוֹם
מַבְהִירָה:
אֲנִי לֹא צְרִיכָה שׁוּם סְפֹּנְסֶר
הַדָּם הַזּוֹרֵם בְּעוֹרְקַי
אָדֹם כְּזַעֲקוֹת מַהְפֵּכָה.
"דַּי!" צָעַקְתָּ
"לְיִידִי דַּי" תִּקַּנְתִּי בִּנְחִישׁוּת
כְּמוֹ שְׁרַק בַּאַגָּדוֹת,
נְסִיכָה הָיְתָה מְתַקֶּנֶת אַבִּיר.
(*השיר הוקרא בערב שירה של שירונה 'נשים שמתנהגות כיאות עושות הסטוריה לעתים רחוקות'.)
גילי סילמן-אמויאל עוסקת בחינוך, תרבות ויזמות חברתית.
לכל השירים במדור "נשים כותבות שירה" לחצו כאן
שם המדור הוא ציטוט משיר מאת עמליה זיו בשם "נשים כותבות שירה".
תמונה בראש הכתבה: doodlartdotcom מאתר Pixabay