Reading Time: 4 minutes

סימה גרנות

Reading Time: 4 minutes

סימה גרנות, 67, אם לשלושה וסבתא לארבעה, אזרה אומץ לסיים 46 שנות נישואים ונרצחה באכזריות. בחודש שקדם להרצחה התלוננה סימה במשטרה פעמיים על איומים ואלימות מצד בעלה, וביקשה צו הגנה. בדיון שנערך במעמד שני הצדדים, הסכימה האישה להישאר עם רם גרנות, בן זוגה, תחת קורת גג אחת ובחדרים נפרדים. בית המשפט אישר את הצו. בדצמבר 2015 צלצל רם לבנו, ואמר לו שהרג את אמו. הבן מיהר להזעיק את כוחות הביטחון וההצלה, שפרצו את דלת הבית ומצאו את האישה מוטלת ללא רוח חיים.

על פי כתב האישום הכה גרנות את אשתו בראשה באמצעות פטיש כבד, לפחות 19 פעמים ודחף אותה עד שהתמוטטה. לאחר מכן שפך על ראשה ולתוך פיה חומצה ואף חנק אותה במגבת. רק כאשר השתכנע שהיא אינה בחיים עוד כיסה את גופתה בשטיח והשאיר אותה מוטלת כך עד הבוקר. בחקירתו הודה שתכנן את הרצח זמן רב "חיכיתי להזדמנות לבצע את זה, שיקרה עוד משהו חמור שהיא עושה, כדי לסיים אחת ולתמיד".

אחיה של סימה סיפר כי במהלך השנים סבלה סימה מאלימות כלכלית קשה.

איך אומרים לנכד שסבא רצח את סבתא? כשאנחנו חושבות על נשים מוכות אנחנו חושבות על עלמות צעירות, ילדים רכים. לרוב, למרבה הצער, הן לא שורדות את מערכת היחסים האלימה כדי להפוך לסבתות. סימה גרנות ז"ל הייתה סבתא מוכה שסבא רצח כשניסתה סוף סוף לעזוב אותו. אנחנו לא יודעות מה סימה עברה במשך 46 שנות נישואין לרם גרנות, רק יכולות להניח מה המשמעות של להיות אישה מוכה בתקופה בה עוד לא הייתה מודעות, עוד לא היו מקלטים.  סימה גרנות, בת 67 במותה, סבתא מוכה. זוכרות אותך, את בנות דורך שסללו לנו את הדרך, את כל העוולות שעוד קיימות במדינה וגורמות לנשים להירצח בסיסטמטיות, את הנכדות שלך, בשבילן אנחנו נלחמות יומיום בשביל שאולי, כשיינשאו, יהיו מוגנות מפני אלימות במשפחה. 

יהי זכרך ברוך סימה, יהי זכרך משמעותי.

***

מדי 16.5 ימים בממוצע נרצחת אישה בישראל על ידי אחד מהאנשים הקרובים לה ביותר, בן זוג, אח, אבא, בן, דוד. אלה לא רציחות "על רקע רומנטי" או "על כבוד המשפחה" או "טרגדיה אישית". זו תופעה חברתית שנוגעת לכולנו, ואין בה שום דבר רומנטי או מעורר כבוד.

רק בשנה האחרונה נרצחו 19 מאחיותינו; יהודיות וערביות, ילידות הארץ ועולות, צעירות ומבוגרות, רווקות נשואות וגרושות, ילדות, אימהות וסבתות, שכנות, קולגות, חברות שלך – נשים כמוני וכמוך שנרצחו בגלל שמישהו האמין שאסור להן לחלום, לעשות, לחיות איך שהן רוצות. בגלל שמישהו האמין שהן שייכות לו, שיש לו זכות עליהן, על חייהן ועל גופן.

וזו רק נקודת הקצה של האלימות נגד נשים; לפי אומדני המשטרה, כ-200,000 נשים ו-600,000 ילדות וילדים חיות וחיים תחת אלימות במשפחה, בבית, במקום שאמור להיות הכי מוגן ובטוח. כ-12,000 נשים בישראל נמצאות במעגל הזנות, שם הן סופגות אלימות קיצונית במיוחד, הן מצד הסרסורים והן מצד הזנאים, וסובלות לרוב מתחלואה רבה ומהפרעות טראומה. אחת מכל שלוש נשים תחווה תקיפה מינית במהלך חייה. מדי 13 דקות בממוצע פונה אישה או נערה אל אחד ממרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית. ב-89% מהמקרים התוקף מוכר למתלוננת.

די! עד כאן!
25 בנובמבר הוא יום המאבק הבינלאומי למניעת אלימות נגד נשים.
ביום הזה נעמוד כולנו יחד לצידן, לצידכן, לצידנו. נקדיש להן את מלוא תשומת הלב שלנו, נזכור אותן ונוקיר אותן. אחיותינו הן. נשמיע יחד את קולן, את קולכן, את קולנו. נדרוש מהרשויות – מהמשטרה, מבתי המשפט, מהתקשורת – מהחברה כולה – לעדכן את הכללים. לדאוג לדבר הבסיסי ביותר: הזכות לחיים, הזכות לביטחון, הזכות להיות היחידות שמקבלות החלטות לגבי עצמנו.
בואו, נשים לזה סוף.

***

ניפגש ביום שישי, יום המאבק הבינלאומי באלימות נגד נשים.
התכנסות בשעה 11:00 בכיכר הבימה בתל אביב. מוזמנות ומוזמנים.

לעמוד האירוע בפייסבוק

***

في البلاد تقتل امرأة كل 16.5 يوما في المعدل على يد أقرب الناس لها: الزوج، الأخ، الأب، الابن، العم.

هذه الجرائم خالية من أي شرف وحب, بالإضافة أنها مرفوضة ولا تزيد من فخر وشرف العائلة أبدا . هذه ظاهرة اجتماعية تؤثر علينا جميعا،

19 امرأة من أخواتنا قُتلن خلال العام الماضي فقط: سيما جرانوت, ماجدة أبو جابر, رنين رحال, إيلانا كوهن, سميرة إسماعيل, ملكة بينشويلي, هيلي سوبول,  في الثلاثين عمرها من بئر  السبع,  في الثلاثة والخمسين من عمرها موشاف زيّتان, ميريام إلتي, إمرأة بسن السابعة والستون من تل أبيب, نيلي روتبرد, أنيستاسيّا روسنوب, لوبوب خاجنوفا, سلام عبدالله, أمنة ياسين, دعاء أبو شرخ, هويدة شوا,

هدى أبو صراري

يهوديات وعربيات من سكان البلاد, مهاجرات، شابات ونساء، عزباوات, متزوجات ومطلقات, فتيات, أُمهات وجدات. قد يكونوا جاراتك، زميلاتك في العمل, صديقاتك- نساء مثلي ومثلك قتلوا لأن أحدهم قرر بأن لا حق لهن بالحياة, بالحلم وبالحرية. هؤلاء المجرمين يظنون بان المرأة هي غرض يملكونه ويتصرفون به كما شاءوا, وكأن جسد وحياة النساء ملك هؤلاء المجرمين.

وهذا ليس سوى طرف الجليد في العنف ضد النساء: فوفقا لتقديرات الشرطة فأن حوال 200,000 امرأة, 600,000 طفلا وطفلة يعيشون في جحيم العنف المنزلي, ذلك المكان الذي من المفروض أن يكون الأكثر  أمانا لهن ولهم.  بالإضافة لكل ذلك, فأن  12,000 امرأة  تعملن في الدعارة, حيث يتعرضن لأشد العنف هناك,  إن كان ذلك من طرف الزبائن أو سماسرة الجنس.  غالبا ما تتعرضن هؤلاء النساء لصدمات النفسية صعبة. وهذه بعض من الإحصاءات الصادمة: -واحدة من ثلاث نساء ستتعرض لاعتداء جنسي خلال سنوات حياتها.

-تتوجه امرأة أو شابة إلى مراكز ضحايا الاعتداء الجنسي  كل 13 دقيقة في المعدل الجنسي.  في 89٪ من حالات التحرش والاعتداء الجنسي المجرم معروف لضحية, بشكل عام يكون هو من  أفراد الأسرة:  زوج، صديق، جار، مزود خدمة، زميل،مدرس أو رجل دين…ألخ.

كفى!

يصادف الخامس والعشرين من تشرين الثاني اليوم العالمي للقضاء على العنف ضد المرأة.

في مثل هذا اليوم, سنقف جميعا إلى جانبهن، إلى جانبكن,  إلى جانبنا: سنكرس لهن كامل اهتمامنا وجهودنا,  سنتذكرهن ونكرمهن: فهن أخواتنا.

سوف نُسمع أصواتهن، أصواتكُن، أصواتنا جميعا.  سنُطالب من السلطات – الشرطة, المحاكم ووسائل الإعلام – كل المجتمع – تعديل القوانين. بأن يقدروا ويقدسوا الحقوق الأساسية في هذه الحياة: الحق في الحياة، الحق في الأمان، الحق باتخاذ القرارات بشأن أنفسنا وحياتنا بحرية واستقلالية.انضموا لنا لنضع حدا لهذه الظاهرة.

***

لقاء يوم الجمعة، هو يوم الكفاح الدولي ضد العنف ضد المرأة.

التجمع في تمام الساعة 11:00 صباحا في تل أبيب ساحة هابيما. مدعوون

لصفحة المجموعة على الفيسبوك

  • תודה לרוני קרני על כתיבת הטקסט.

רוצות לקרוא עוד כתבות כאלה? תמכו בנו באופן קבוע או חד פעמי על מנת שנוכל להמשיך ולעשות תקשורת פמיניסטית

כתיבת תגובה

שיתוף:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב print

עוד באותו נושא:

למה מנהיגות נשית מתמודדת טוב יותר עם הקורונה?

Reading Time: 2 minutes מה משותף לניו זילנד, איסלנד, גרמניה, דנמרק ופינלנד? במדינות הללו כבר לא הולכים עם מסכות והתפרצות הקורונה בתחומן נמצאת בשליטה מלאה (או כמעט מלאה). מה עוד משותף למדינות הללו? את כולן מנהיגות נשים.