הַשִּׁיר שֶׁל שָׂרָה

יֵשׁ לִי דּוֹדָה בְּאָמֵרִיקָה, אַתְּ שׁוֹמַעַת,

שָׁרָשֶׁיהָ בְּאַסְיָה אֲבָל עוֹרָהּ כֵּהֶה.

הִיא אַף פַּעַם לֹא שָׁלְחָה לִי לִיוַיְס אוֹ גָּאפּ,

גַּם לֹא כַּרְטִיס טִיסָה לִנְיוּ יוֹרְק.

פַּעַם הִיא גָּרָה כָּאן

בְּמַעְבֶּרֶת שִׁכּוּן הַמִּזְרָח.

הָיְתָה לָהּ מִטַּת בַּרְזֶל, אֲפִלּוּ דּוֹדָהּ שׁוֹשַׁנָּה זוֹכֶרֶת,

הִיא הָיְתָה תִּינֹקֶת וְקָרְאוּ לָהּ שָׂרָה.

הַיּוֹם אוּלַי קוֹרְאִים לָהּ sera, אוּלַי גֶ'יְן.

סָבְתָא פָנֵה לֹא שָׁמְעָה אֶת הַדּוֹדָה שֶׁלִּי שָׂרָה שָׁרָה

לֹא שִׁיר שָׂמֵחַ וְגַם לֹא שִׁיר עָצוּב

הִיא בִּכְלָל לֹא חָיָה שָׂרָה, הִיא מֵתָה

וְאָז הִיא נָסְעָה לְאָמֵרִיקָה.

 

יֵשׁ לִי דּוֹדָה בְּאָמֵרִיקָה, אַתְּ מְבִינָה?

לְפָחוֹת מִישֶׁהוּ הִצְלִיחַ לִבְרֹחַ מִשִּׁכּוּן הַמִּזְרָח

וְסַבְתָּא פָנֵה וְסַבָּא מוּסָא עָשׂוּ עוֹד יְלָדִים.

***

 

היום של העופות אצל סבתא אסתר

 

כְּשֶׁבָּאתִי לְבוּשָׁה בְּחֻלְצַת בֵּית סֵפֶר יְרֻקָּה

שַׁרְתְּ "פַרְחָנָה נְהַר לִיזִ'ית".

 

אֶת הַסַּכִּינִים הִשְׁחַזְתְּ עַל הָאֶבֶן הַשְּׁחֹרָה.

עַל אֲרִיחֵי הַמִּטְבָּח הַקָּטָן שֶׁלָּךְ תָּלִית

שַׂקִּיּוֹת נַיְלוֹן שֶׁרָחַצְתְּ, לְשִׁמּוּשׁ חוֹזֵר.

לְצִדֵּךְ עַל כִּסֵּא צָבוּעַ כָּתֹם,

אֲנִי עוֹמֶדֶת וְאֶצְבְּעוֹתַי, בְּנוֹת שֵׁשׁ אוֹ שֶׁבַע

נִתְחָבוֹת אֶל תַּרְנְגֹלֶת,

בָּאוֹת אֶל קִרְבָּהּ.

 

נִקִּינוּ יַחַד תֹּכֶן קֻרְקְבָנִים צְהַבְהַב

וְלִמַּדְתְּ אוֹתִי לְסַלֵּק בַּעֲדִינוּת שִׂיא

כִּיס מָרָה יְרַקְרַק מִבֵּין אֻנּוֹת כָּבֵד.

 

לֹא אִבַּדְנוּ כְּלוּם.

אֲפִלּוּ אֶת הַכַּרְבּוֹלוֹת שָׁמַרְנוּ

עִם חֶלְקֵי הַפְּנִים לִמְעֹרָב.

אֶת הָרַגְלַיִם טָבַלְנוּ בְּמַיִם רוֹתְחִים

וְקִלַּפְנוּ מֵהֵן בִּזְהִירוּת אֶת הָעוֹר.

שָׂרַפְנוּ נוֹצוֹת וְאַתְּ אָמַרְתְּ לִי

שֶׁאִשָּׁה שֶׁלֹּא פּוֹחֶדֶת מֵאֵשׁ לֹא תִּפְחַד מִבַּעֲלָהּ.

***

 

גַ'חְנוּן

 

בַּסּוֹף הוּא תָּמִיד שׁוֹאֵל עַל גַ'חְנוּן.

כְּבָר שָׁנִים אֲנִי אוֹמֶרֶת, "אֵין לִי דָּבָר עִם גַ'חְנוּן"

וְהוּא בְּשֶׁלּוֹ.

אוֹרְיֶנְטָלִיזְם הוּא חֲמַקְמַק, כְּמוֹ טִפּוֹת שֶׁל סַמְּנֶה.

אֲבָל מִי שֶׁמַּכִּיר אֶת הָרֵיחַ יֵדַע לְזַהוֹת גַּם מִמֶּרְחַק דּוֹר.

 

גְּבָרִים אֲחֵרִים אָמְרוּ שֶׁהֵם אוֹהֲבִים חֲצִי מָנָה קוּסְקוּס.

 

הִנֵּה אֲנִי בַּמִּטְבָּח

קוֹטֶמֶת פְּטָמוֹת שֶׁל בַּמְיָה אוֹ דּוֹמַעַת בָּצָל

לָשָׁה בָּצֵק כְּמוֹ הַסָּבְתוֹת שֶׁלִּי.

וּבְכָל פַּעַם שֶׁהָאִישׁ שֶׁלִּי שׁוֹלֵחַ יָד אֶל הַמִּלְחִיָּה,

אֲנִי שׁוֹמַעַת אֶת סַבָּא סְעָיִד אוֹמֵר "מְסוּס".

***

אצא לי השוקה

אַתֶּם רוֹצִים אוֹתִי.

אַתֶּם רוֹצִים אוֹתִי לְתֵשַׁע שָׁעוֹת בְּיוֹם.

אַתֶּם רוֹצִים אוֹתִי בְּשָׁעוֹת נוֹסָפוֹת, כִּי יֵשׁ לָקוֹחוֹת מֵעֵבֶר לַיָּם, עִם סֶקְסְאַפִּיל שֶׁל חוּ"ל.

אַתֶּם רוֹצִים אוֹתִי בְּמִשְׂרְדֵי הַחֶבְרָה בְּתֵל אָבִיב כִּי חָשׁוּב הַבְּיַחַדְנֶס שֶׁל הַצֶּוֶת

אַתֶּם רוֹצִים אוֹתִי שׁוֹלֶטֶת בְּאֹפֶן מֻשְׁלָם בַּשָּׂפָה הָעִבְרִית

אַתֶּם רוֹצִים אוֹתִי כּוֹתֶבֶת חֲרִיפָה וְעוֹרֶכֶת חַדַּת עַיִן

אַתֶּם רוֹצִים אוֹתִי עוֹמֶדֶת בדֶּד לַיְנים עִם חִיּוּךְ (תּוֹדָה ד"ר תָּבוֹרִי, אוֹרְטוֹדוֹנְט מֻמְחֶה).

 

אֲבָל דְּרִישׁוֹת הַשָּׂכָר שֶׁלִּי גְּבוֹהוֹת מִדַּי וְלָכֶם יֵשׁ פָּחוֹת מֵרְבָבָה,

וְהַחֶבְרָה בִּצְמִיחָה עַכְשָׁו, אוּלַי בַּהֶמְשֵׁךְ יִהְיֶה אֶפְשָׁר לְשַׁלֵּם לִי שְׁלוֹשִׁים אָחוּז יוֹתֵר

כְּמוֹ שֶׁמְּשַׁלְּמִים לַבָּחוּר שֶׁיֵּשֵׁב לְיָדִי בַּאֹפֶּן סְפֶּיְס

וְהוּא יָכוֹל לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל זֶה בְּלִי לְבַקֵּשׁ שָׁעוֹת גְּמִישׁוֹת

כִּי יֵשׁ לוֹ בַּבַּיִת

מַשְׂכֹּרֶת שְׁנִיָּה.

 

אפרת ג'רופי היא עורכת לשון ותוכן, כותבת שירה, ובעלת הבלוג "יאללה תנוחי".
תמונה בראש הכתבה: Pexels  מאתר Pixabay

לכל השירים במדור "נשים כותבות שירה" לחצו כאן

שם המדור הוא ציטוט משיר מאת עמליה זיו בשם "נשים כותבות שירה"

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מה עוד מעניין אותך היום?

לראות את התמונה המלאה

פעם בשבוע אנחנו שולחות מייל שמחבר בין הכתבות ומציע לך דיון פמיניסטי מורכב.  

הדיון הזה חייב להתקיים ואנחנו זקוקות לעזרתך כדי להמשיך אותו

גם במלחמה, התפקיד שלנו הוא להביא את הסיפור האנושי ולתת במה לקולות של הנשים שלא תשמעו בשום מקום אחר.