מאת: הילה תומר
*****
פרצפת
אָסוּר שֶׁיֹּאמְרוּ
שֶׁעָלֶיהָ אָבַד הַכֶּלַח
הִיא בַּת כְּלָאַי
זְמַן – שִׁכְחָה
עֻבָּר – עֲבָרִי
בְּשִׁלְהֵי שִׁלְיוֹתֶיהָ
אִשָּׁה
חָלָב חָמוּץ
לְעוֹלָם תָּבִיא עִמָּהּ
עִוּוּתֵי הַפַּרְצֶפֶת.
*****
יש בי מין
יֵשׁ בִּי מִין
רָצוֹן לִטְרֹף וְלַעֲקֹף
כָּל שָׁלָב, מַדְרֵגָה
לְחַבֵּק בְּעֶרְגָּה
רַק שֶׁלֹּא יַגִּיעַ סוֹף עוֹד שִׁיר
וְעוֹד שִׁיר יֵשׁ בִּי מִין
וְהוּא הוֹרֵס, רוֹמֵס וּמִתְפַּלְמֵס
יֵשׁ בִּי מִין רָצוֹן לִיצֹר
לֹא לַעֲצֹר יֵשׁ בִּי מִין
וְהוּא לָעַד עוֹד שִׁיר
וְעוֹד שִׁיר יֵשׁ בִּי מִין
וְהוּא אַלִּים הוּא הוֹלֵךְ
רַק לְהַסְלִים יֵשׁ בִּי מִין
וְהוּא מַשְׁפְּרִיץ וְהוּא דּוֹרֵשׁ
עוֹד שִׁיר
וְעוֹד שִׁיר
וְעוֹד שִׁי
וְעוֹד ר
וְעוֹד יֵשׁ
*****
ניתוק
עַל כֻּרְסַת קְטִיפָה
בְּמִפְגָּשֵׁנוּ הָרִאשׁוֹן
חֲמִשִּׁים דַּקּוֹת
מְפֻחֶדֶת לְהַפִּיל
בִּבְחִינָתֵךְ אֶת תְּנוּעוֹת יָדַי
אָמַרְתְּ
״אַתְּ מִתְנַתֶּקֶת״
וּבֵין רַגְלַי
נִתַּק דָּמִי –
נָס מִמֶּנִּי לַחָפְשִׁי
לְחַפֵּשׂ מָזוֹר
בְּכֻרְסָתֵךְ.
וּבְרִגְעֵי הַסִּיּוּם,
כִּסִּיתִי אֶת הַכְּתָמִים
וְקִוִּיתִי
שֶׁלֹּא תָּשִׂימִי לֵב.
****
הילה תומר היא יוצרת תיאטרון, צלמת ומשוררת בת 23 מתל אביב. בשנת 2016 יצא ספרה הראשון "פן אחנק" ("ספרי ניב") ובקרוב יצא הספר הבא שלה "כאבי גדילה" ("הוצאה עצמית") . בעבודות שלה היא מתעסקת רבות במקומה כאישה בחברה, בהתמודדות עם פוסט-טראומה מינית, ובצמיחה מול עצמי והחלמה בתוך הגוף הנשי.
לכל השירים במדור "נשים כותבות שירה" לחצו כאן
שם המדור הוא ציטוט משיר מאת עמליה זיו בשם "נשים כותבות שירה"