מאת: כותבת אורחת אנונימית
שיר סליחות
סליחה מה השעה
סליחה איך מגיעים לרמת אביב
סליחה איפה אפשר לקנות פה סיגריות
(סליחה) למה את לא מחייכת
(סליחה) אפשר לשבת לידך
(סליחה) אפשר קצת להיצמד
(סליחה) אפשר שתתפסי קצת פחות מקום
סליחה לא שמתי לב שאת
כאן
לא מתנצלת ולא שקופה
את לא חושבת שזאת חוצפה?
…….
מאגר בלתי נדלה
של מחשבות חוזרניות
על נפש חד פעמית
יחידה במינה
ומאכזבת לפרקים
תן למילותי להיות אינסופיות
לשעשע ולסקרן
לא להסגר באי נוחות
מהפחד להיגמר
כשאני מספרת לך
כמעט את הכל
אני נותנת לך
בחלוקה לא שווה
חלק מעצמי
ועם מה שנשאר
עליי ליצור תחושה
של שלמות
הכותבת ביקשה לפרסם בעילום שם. היא סטודנטית למדעי המוח באוניברסיטת תל אביב. בוגרת הקורס מגדר משנה החיים של פרופסור דפנה יואל. צועדת אדוקה בצעדת השרמוטות הירושלמית והתל אביבית בשנים האחרונות. ירושלמית לשעבר. מעריצה גדולה של אביב גדג. חיה ונושמת את החוויה הנשית.
לכל השירים במדור "נשים כותבות שירה" לחצו כאן
שם המדור הוא ציטוט משיר מאת עמליה זיו בשם "נשים כותבות שירה"
