מאת: אורית קלופשטוק
ננה
נָנָה אַף פַּעַם לֹא הָיְתָה בַּבַּיִת.
אַתְּ יְכוֹלָה לָבוֹא מָתַי שֶׁאַתְּ רוֹצָה,
הָיְתָה אוֹמֶרֶת לִי,
אֵין לִי מַה לְּהַסְתִּיר, אֲבָל אֲנִי צְרִיכָה לַעֲבֹד,
לָמָּה אַתְּ תְּשַׁלְּמִי לִי אֶת הַחֶשְׁבּוֹן חַשְׁמַל?
סֵרְגְ' מֵבִיא לִי רַק שׁוּק. כָּל הַשְּׁאָר זֶה אֲנִי.
הַחַשְׁמַל וְהַמַּיִם עָלַי, וְהָאַרְנוֹנָה,
וְגַם הַשְּׂכַר דִּירָה לְעַמִּידָר.
בֵּית סֵפֶר אֲנִי לֹא מְשַׁלֶּמֶת . אֵין לִי.
אַתְּ רוֹצָה תָּבוֹאִי לִרְאוֹת.
אֲפִילּוּ שׁוּק שֶׁהוּא עוֹשֶׂה לִי פַּעַם בְּשָׁבוּעַ, שָׂם עַל הַשַּׁיִשׁ,
וְיָשָׁר דּוֹחֵף אוֹתִי לַמִּטָּה.
פַּעַם בְּשָׁבוּעַ אֲנִי נוֹתֶנֶת לוֹ. בִּשְׁבִיל שׁוּק, שֶׁיִּהְיֶה אֹכֶל לַיְּלָדִים.
תִּרְאִי מָה עָשָׂה לִי,
וְהִיא מוֹשֶׁכֶת מַטָּה אֶת מַחְשׂוֹף הַּשִּׂמְלָה,
מַרְאָה לִי מָה יָכוֹל לְצַיֵּר בַּקְבּוּק זְכוּכִית שָׁבוּר
עַל שָׁדַיִם שֶׁל אִשָּׁה.
****
חנה
חַנָּה הָיְתָה בַּת שָׁלשׁ
כְּשֶׁרָאֲתָה אֶת אִמָּא עַל הַבִּרְכַּיִם מוּל הַשָּׁכֵן.
הִיא לֹא יָדְעָה לְחַשֵּׁב כַּמָּה פְּעָמִים כָּאֵלֶּה נִדְרְשׁוּ לְחֶשְׁבּוֹן שְׂכַר דִּירָה.
אַחֲרֵי שָׁנִים רַבּוֹת
בָּאָה לָהּ הַשְּׁאֵלָה הַלֹּא פְּתוּרָה הַזֹּאת בְּבּוּלֶמְיָה וּבַחֲלוֹמוֹת:
כַּמָּה? כַּמָּה פְּעָמִים זֶה קָרָה?
אִתִּי דִּבְּרָה, עִם אִמָּא שֶׁלָּהּ לֹא.
הָיוּ לָהּ כַּמָּה חֶשְׁבּוֹנוֹת לֹא פְּתוּרִים אִתָּהּ,
וּמִשְׁפַּט פִּיתָגוֹרָס אֶחָד שֶׁאוֹמֵר,
שֶׁאִם אַבָּא דּוֹפֵק לְאִמָּא אֶת הָרֹאשׁ בַּקִּיר (בָּרִבּוּעַ),
וְאַחַר כָּךְ עוֹבֵר לַאֲחוֹתָהּ הַבְּכוֹרָה (בָּרִבּוּעַ), אָז
בָּרוּר שֶׁהוּא יִדְפֹּק גַּם אֶת הָרֹאשׁ שֶׁל הַקְּטַנָּה (בָּרִבּוּעַ).
וְהָיָה לָהּ חָשׁוּב לְדַיֵּק – אֶת הָרֹאשׁ שֶׁלִּי הוּא דָּפַק בַּדֶּלֶת וְלֹא בַּקִּיר,
חֶשְׁבּוֹן זֶה מַדָּע מְדֻיָּק.
****
קלאודיה
וְאֶפְשָׁר לוֹמַר שֶׁעַל כָּל מֵאָה פּוֹנוֹת מִתַּחַת לְקָו הָעֹנִי
הִגִּיעָה אַחַת
כְּמוֹ קְלָאוּדְיָה.
לְקְלָאוּדְיָה הָיָה תִּיק עוֹר אֲמִתִּי.
קְלָאוּדְיָה לֹא הִסְתִּירָה אֶת מַה שֶּׁיֵּשׁ לָהּ,
כְּמוֹ שִׂמְחָה שֶׁהָיְתָה מַכְנִיסָה אֶת הַגּוֹרְמֵט לַתִּיק.
קְלָאוּדְיָה הֶרְאֲתָה הַכֹּל,
כָּל מַה שֶּׁהוּא נוֹתֵן לָהּ.
אֲבָל הִיא קָפְצָה בְּבֶהָלָה בְּכָל פַּעַם שֶׁמִּישֶׁהוּ דָּפַק עַל הַדֶּלֶת.
יָצָאתִי לְבִקּוּר בַּיִת, לְאַבְחָנָה מַבְדֶּלֶת.
רָאִיתִי אִשָּׁה שֶׁיֵּשׁ לָהּ הַכֹּל
וְאֵין לָהּ כְּלוּם.
גַּם לֹא סִימָנִים
לְהַרְאוֹת.
****
חיים
חַיִּים פָּרַשׂ אֶת הַתְּלוּשׁ שֶׁלּוֹ עַל הַשֻּׁלְחָן.
אֶצְבְּעוֹתָיו רָעֲדוּ כְּשֶׁהוּא הֶחְלִיק אֶת הַדַּף הַמְקֻמָּט.
כַּמָּה זֶה מֵבִיךְ לְגֶבֶר לְהַרְאוֹת אֶת
הַתְּלוּשׁ הַקָּטָן שֶׁלּוֹ
לְעוֹבֶדֶת סוֹצְיָאלִית.
גַּם לִי הָיָה דַּף מְקֻמָּט בַּתִיק.
כַּמָּה זֶה מֵבִיךְ לְעוֹבֶדֶת סוֹצְיָאלִית
לְהַרְאוֹת אֶת הַתְּלוּשׁ הַקָּטָן שֶׁלָּהּ
לְחַיִּים.
אורית קלופשטוק היא משוררת, מנחה מפגשי כתיבה חוו
אלוהים אדירים .מהו מקור כוחות הנפש ליכולתך לתת תיאורי אימה על הסבל של נשים. הייתי מחייב את כל הגברים האלימים לעבור סדנאות בשירה שלך וכתנאי לשחרור יחוייב במבחן על הנושא "מה עשתה לך הסדנא וכיצד אתה משער שתשפיע על התנהגותך
מזמינות אותך להצטרף למהפכה
אלוהים אדירים .מהו מקור כוחות הנפש ליכולתך לתת תיאורי אימה על הסבל של נשים. הייתי מחייב את כל הגברים האלימים לעבור סדנאות בשירה שלך וכתנאי לשחרור יחוייב במבחן על הנושא "מה עשתה לך הסדנא וכיצד אתה משער שתשפיע על התנהגותך