מאת: רותם כהן לוי

******

כָּל בּׂקֶר מִתְפַּלְּלִים אֵלֶיך,

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם,

אֲשֶׁר יָצַר אֶת הָאָדָם בְּחָכְמָה

וּבָרָא בּוֹ נְקָבִים-נְקָבִים, חֲלוּלִים חֲלוּלִים',

וַאֲנִי מְנֻקֶּבֶת כֻּלִּי, חֲלוּלָה חֲלוּלָה.

שֶׁעָשָׂנִי כִּרְצוֹנוֹ.

******

הִתְאַבְּּדוּת

לַמָּוֶת יֵשׁ פּוֹטֶנְצִיאַל שִׁוּוּקִי.

תָּמִיד יַָדעְתִּי, אִם אָמוּת

אֶהְיֶה גִּבּוֹרָה, נְשָׁמָה טְהוֹרָה.

אִם אֶחְיֶה, תָּמִיד אֵדַע

בִּשְׁתִיקָה

שֶׁאֲנִי 'נְשָׁמָה', אָז מַה אַתְּ עוֹשָׁה'?

לׁא כְלוּם.

יוֹשֶׁבֶת עַל הָרִצְפָּה

וּמִתְכַּלָּה.

****

זֵכֶר

אֵין בַּשִּׁיר

זֵכֶר

לְמַה שֶׁהָיָה

כָּאן.

אֵין בַּכּוּנְכִיָּה

זֵכֶר

לַחַיִּים שֶׁהָיוּ

בָּהּ

אֵין בֶּעָפָר

זֵכֶר

לַבֶּקַע שֶׁנִּפְעַר

בּוֹ.

וַאֲנִי כֻּלִּי

זֵכֶר

לְיָמִים עָבָרוּ

שָׁם.

****

לִקְרֹא בֵּין הַשּׁוּרוֹת

קַל לִקְרֹא בֵּין הַשּׁוּרוֹת

מִלִּים מֵהֶעָבָר, מִלִּים שֶׁכְּבָר

אֵינָן, אַךְ זִכְרוֹנָן לׂא לִבְרָכָה

אֶלָּא לִקְלָלָה,

בָּהּ אַתְּ נְדוֹנָה

לִרְאוֹת זְמַנִּים שֶׁל גֵּיהִִנּוֹם

בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם.

*****

עֵצִים מִשְׂתָּרְעִים

עַל יָפְיוֹ שֶׁל הָהָר.

שִׁשָּה יְלָדִים מֵעָלַי

יוֹרְקִים לַעַג עַל פָּנַי.

אֲנִי מוּטֶלֶת עַל עָפָר

בַּזְּמַן שֶׁבּוֹ הַגְּבוּל

בֵּין זִכָּרוֹן לְשִׁכְחָה

מֻפְשָׁט כְּגוּפִי.

******

רותם כהן-לוי, בת 35, נשואה ואמא. מגדירה את עצמי כפמיניסטית, מזרחית ושמאלנית ובת אדם מאמינה ומסורתית. נכה על רקע נפשי בעקבות cPTSD בעקבות טראומת ילדות, וסביב החוויה הזאת נטוו השירים שלי. עיקר עיסוקי הוא אמנות חזותית, אך אני חוטאת בשירה שנכתבה עד כה למגירה.

לכל השירים במדור "נשים כותבות שירה" לחצו כאן

שם המדור הוא ציטוט משיר מאת עמליה זיו בשם "נשים כותבות שירה"

תמונה בראש הכתבה: alison506 מאתר Pixabay

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מה עוד מעניין אותך היום?

לראות את התמונה המלאה

פעם בשבוע אנחנו שולחות מייל שמחבר בין הכתבות ומציע לך דיון פמיניסטי מורכב.  

הדיון הזה חייב להתקיים ואנחנו זקוקות לעזרתך כדי להמשיך אותו

גם במלחמה, התפקיד שלנו הוא להביא את הסיפור האנושי ולתת במה לקולות של הנשים שלא תשמעו בשום מקום אחר.