"שֶׁלֹּא תִּבְרְחִי לְעַצְמֵךְ מִבֵּין הַקְּפָלִים": שירים מאת סתיו רוה

מאת: סתיו רוה

אוֹהֵל 

פָּעַם,

בָּאתָ לְבַקְרָנִי בַּבַּיִת הַיָּשָׁן שֶׁל הוֹרַי בַּקְּרָיוֹת.

בִּזְמַן שהורייך יָשְׁבוּ בַּסָּלוֹן,

בָּנִינוּ אוֹהֵל סְדִינִים בְּחַדְרִי.

מִשֶּׁסִּיַּמְנוּ, הִסְתַּתַּרְנוּ בְּמַחֲסֶה הַבַּדִּים.

בִּשְׁאֵרִית הַבִּקּוּר, מִתַּחַת לַסָּדִין הַנִּמְתָּח,

נִסִּיתָ לְהַסְבִּיר לִי דְּבַר מַה שֶׁגִּלִּיתָ עַל מַכְשִׁירֵי קֶשֶׁר.

( זוֹכֵר אֵיךְ סִפַּרְתָּ שֶׁפֵּרַקְתָּ אֶחָד בִּזְמַנּוֹ? הוֹצֵאתָ הַחוּצָה אֶת כֹּל הַבְּרָגִים.)

אָמַרְתָּ:

לְכֹל מַכְשִׁיר קֶשֶׁר,

תֶּדֶר מִשֶּׁלּוֹ

וּמַכְשִׁירֵי קֶשֶׁר בָּאוֹתָה הָרֶשֶׁת,

פּוֹעֲלִים עַל אוֹתוֹ הַתֶּדֶר יַחְדָּו.

נָפַלְנוּ בְּרֶשֶׁת.

לִפְעָמִים, אַנִּי עוֹד מִתְבּוֹנֶנֶת בַּשִּׂרְטוּט הַהוּא שֶׁהִשְׁאַרְתָּ אֶצְלִי אָז בַּמְּגֵרָה וּמְנַסָּה לְהָבִין:

אֵיזֶה מֵהַחֲלָקִים הוּא הֲמַשְׁדֵּר וְאֵיזֶה הוּא הֲמַגְבֵּר.

********

שּׁוּלַיִם 

גַּם אִם אַתְּ בְּטוּחָה שֶׁהִצְלַחְתְּ לְהַדֵּק אֶת כָּל הַקְּצָווֹת זֶה לְזֶה,

גַּם אִם אֶת רוֹכֶסֶת אֶת הַזָּ'קֵט צָמוּד,

שֶׁלֹּא תִּבְרְחִי לְעַצְמֵךְ מִבֵּין הַקְּפָלִים

חוּט דַּק וְעִקֵּשׁ,

הוֹלֵךְ וְנִמְתָּח,

מְאַיֵּם לְשַׁחְרֵר אֶת כָּל הַשּׁוּלַיִם.

עַד שֶׁהַכֹּל

יְ טַ שְׁ טֵ שׁ

עַד ה

***********

מרק של רעל

אִמָּא שֶׁלִּי שׁוֹתָה עַכְשָׁו

מָרָק שֶׁל רַעַל

גַּם אַנִּי הִרְגַּשְׁתִּי דְּקִירוֹת קְטַנּוֹת

וְלֹא יָדַעְתִּי

אִם אֵלֶּה סְתָם מֵחוֹשֵׁי דְּאָגָה

אוֹ אוּלַי כְּאֵבֵי הִזְדַּהוּת

הָרַעַל זוֹרֵם לָהּ בַּגּוּף וְנִדְחָף הַחוּצָה

דֶּרֶךְ הַגָּרוֹן אֵל הָאַסְלָה הַלְּבָנָה

הִיא מִתְכַּסָּה בְּזֵעָה

וּנְהִיהָ לִי קָר

הִיא אוֹמֶרֶת שֶׁיִּהְיֶה בְּסֵדֶר

הִיא לֹא יוֹדַעַת אִם יִהְיֶה בְּסֵדֶר

הִיא שׁוֹאֶלֶת אִם יִהְיֶהָ בְּסֵדֶר

וּמִצְטַנֶּפֶת אֵל תּוֹךְ הַסַּפָּה

בִּתְנוּחַת עֻבָּר.

***************

הַכְּפִיָּתִיּוֹת הַחֲזָרָתִית

הַמַּעֲגָלִית הָאֵינְסוֹפִית

חוֹדְרָנִית

תּוֹלֶשֶׁת נִימִים

עוֹקֶרֶת עֲצַבִּים

פּוֹקַחַת עֵינֵי נְמֵרִים בְּמִישׁוֹרִים

נִדָּחִים

שֶׁל הַסָּפָארִי הַמְּגֻחָךְ

הַזֶּה

וְשׁוּב

בִּרְפַטְטִיבִיּוּת חִסְרַת מָנוֹחַ

לֹא נוֹתֶנֶת לִי לִשְׁכֹּחַ

אוֹתְךָ

אוֹ

לַחֲשֹׁב מְחַשְּׁבוֹת אֲחֵרוֹת

רַק אַתְּ אַתְּ אַתְּ

כֹּל הַיּוֹם

שׁוּב וְשׁוּב

עִזְבִי אוֹתִי

לְנַפְשֵׁךְ

סתיו רוה היא אמא לשלושה, פסיכולוגית ופעילה חברתית בתחום העבודה המאורגנת והפסיכולוגיה הציבורית.

לכל השירים במדור "נשים כותבות שירה" לחצו כאן

שם המדור הוא ציטוט משיר מאת עמליה זיו בשם "נשים כותבות שירה"

תמונה בראש הכתבה: Andriyko Podilnyk מאתר Unsplash