לא פשוט להיות פשוטע

על אושיית הפייסבוק הפופולרית "הפשוטע" שמייצגת אישה אך מיוצגת על-ידי גבר, על הפיד הישראלי ועליי, שעומדת מול התופעה הזו עם פה חלול ופעור. אז לכבוד הבחירות המתקרבות, "הפשוטע" לשלטון

הקומיקס האפריקאי והמלכה מאליקה נלחמים בקולוניאליזם

העולם המתפתח של הקומיקס האפריקאי חושף קולות מקומיים שבקושי שמענו עד כה, ולא במקרה. הציורים מדברים את עוולות העבר, הסיפורים הופכים נשים ואוכלוסיות שוליים לגיבורות על, והאמנים והאמניות רוצים לשנות את העתיד

אני רוצה את זה רומנטי

בזמן שנשים מסוימות מעזות לדבר לראשונה על הטראומה במיניות הנשית, לדור הצעיר יש גישה אחרת למיניות: משמחת, מסקרנת, קלילה ומענגת. תמר יחיא על הספר "אני רוצה את זה רומנטי" ועל ההתפתחות החיובית של העונג הנשי

ספר משלה: מגילת רות או מגילת נעמי?

שתי אלמנות מנסות לשרוד כנשים בחברה פטריארכלית. אחת מתכננת אסטרטגיה, השנייה מיישמת אותה, ושתיהן משתמשות בסוג של "סרסור" אישה. אבל האם ניתן לראות באלו מעשים פמיניסטיים?

אישה אחת, הרבה שתיקות

סדרת הרשת "אישה אחת" חוקרת את המיניות הנשית דרך סיפוריהן של שש נשים ישראליות. היוצרת נילי צרויה כותבת על סדרה שחוקרת השתקה היסטורית של מיניות נשית, ושואפת לשנות את העתיד ולתת קול לעונג הנשי

נשים קטנות שהתבגרו

העיבוד הקולנועי המחודש ל"נשים קטנות" מעורר געגוע לעבר בו הכל היה פשוט יותר אך בו בזמן מעורר השראה לקראת העתיד לבוא. ניתוח פמיניסטי ליצירה פמיניסטית

לוקחות אוויר, שרות מחאה

מאת: אסנת ברתור אחד משירי המחאה הראשונים ששמעתי בילדותי היה שירו של פיט סיגר  child Hiroshima . אני הייתי בת חמש, הילדה שבשיר היתה בת שבע ושוב ושוב, אין ספור פעמים, ליוויתי אותה במותה: in Hiroshima long ago I'm only seven although I died. רק לא מזמן, כשנולד הרעיון להעלות מופע נשי של שירי מחאה וחזרתי […]

גבול לפנייך

מאת: אושרי חיון עדיה גודלבסקי היא נגנית נבל. אבל לא רק, היא מלחינה, זמרת, מאלתרת, שחקנית, במאית ופרפורמרית. עדיה מקדישה את חייה ליצירה, לבחינת גבולות ושילוב בין תחומי האומנות שאספה בדרך. הנבל נשאר כרטיס הביקור שלה ובימים אלה היא מציגה מופע חדש: "גבול לפנייך, אישה, נבל ואלקטרוניקה". נפגשנו כדי לדבר על יצירה נשית, על האתגרים […]