Reading Time: 5 minutes

הקומיקס האפריקאי והמלכה מאליקה נלחמים בקולוניאליזם

העולם המתפתח של הקומיקס האפריקאי חושף קולות מקומיים שבקושי שמענו עד כה, ולא במקרה. הציורים מדברים את עוולות העבר, הסיפורים הופכים נשים ואוכלוסיות שוליים לגיבורות על, והאמנים והאמניות רוצים לשנות את העתיד
Reading Time: 5 minutes

מאת: אבקילש קולץ'

שלושה ילדים אפריקאיים שנמכרו ונוצלו כעבדים משתפים פעולה בהצלת קורבנות אחרים כמוהם. זו עלילת הקומיקס האפריקאי "אגם של דמעות" (Lake of Tears), הנוגעת באחד הנושאים הכואבים והמושתקים של מדינות אפריקה,  סחר בילדים. 

בסצנה אחת רואים ברקע את ה"מאסטר" האיש הגדול שקנה את הילדים לצרכי דיג. על הכורסא יושב אחד מעובדיו, שמנהל את האופרציה היומיומית מול הילדים. העובד מתבונן באשתו ובנו. בתחילת הסיפור מנהל העבודה מוצג לנו כאיש ה"רע" של הסיפור. 

בקומיקס בפרט, ובכל סוגי הסיפורת השונים, החלוקה בין הטובים לרעים הינה דיכוטומית מאוד. אבל בהמשך הסצנה אנו מבינות שהעובד נאלץ לקבל הלוואה מטיפוסים מפוקפקים בעקבות המציאות הסובבת אותו, שכוללת עוני, שחיתות, והכורח לספק ביטחון למשפחתו. כדי להחזיר את ההלוואה הציבו לו שתי אופציות: להיות עובד בעסקי הדיג ולשעבד ילדים לשם כך, או "למכור" להם את בנו תמורת דמי ההלוואה. 

הדואליות שבדמות מוסיפה מורכבות גם לסיפור הקומיקס וגם לתופעה החברתית עצמה. רבים העוסקים בפעילות סחר עושים זאת בשל מצבי הישרדות קיצוניים, שבויים של מציאות שכופה סחר בילדים ומאלצת לעיתים הורים למכור במו ידיהם את ילדיהם.  

הקומיקס הוא יצירה של הגנאים Kwabena Ofei ו- Setor Fiadzigbey , ולא בכדי סוגיה קשה זו של סחר ועבדות ילדים נכתבת על ידי גנאים. התופעה הנוראית הזו מתרחשת ברובה במערב אפריקה, שם מאות  אלפי ילדים, נסחרים למטרות עבודה וכשמדובר בנשים גם למטרות "מין" ונישואין. 

לפי נתונים משנת 2017 רבע מקורבנות הסחר בעולם הם ילדים, כשלמעלה מ- 65% אחוז מתוך הילדים הם אפריקאים. תעשייה עם רווח המוערך בין $5 – $40 מילארד דולר בשנה. תופעה היסטורית זו  מתקיימת עדיין בשל מספר גורמים כגון עוני, מדיניות מושחתת, חמדנות והיעדר הזדמנויות תעסוקתיות, תופעה היסטורית זו ממשיכה להתקיים במחשכים.

מטרת הקומיקס האפריקאי "אגם של דמעות", היא להביא ולהנגיש את הסוגיה לקדמת הבמה, לעורר מודעות, ביקורת ושיח שיביא לצמצום התופעה. זו דוגמא לדרך בה הקומיקס מספר לנו משהו על מי שאנחנו ועל מה שאנחנו. כמו כל ז'אנר ספרותי, הקומיקס הוא ראי של הווה, מספר העבר ומשנה מציאות. 

שפע של צבעים: לאפריקה יש עבר שלא הכרנו 

לרובנו, תיעוד ההיסטוריה האנושית מתקשר לשפה,מילים. אולם, בימי קדם ההיסטוריה סופרה באמצעות איורים, החל מציורי הקירות המצריים ועד ציורי בני המאיה. על אף העושר המילוני הקיים, השפה האיורית לא נעלמה מן מהעולם, היא רק עברה טרנספורמציה. תחילה באמצעות ציורים, לאחר מכן צילום, כיום ההמשך האבלוציוני שלה הגיע בדמות סיפורי הקומיקס.  

ייחודו של הקומיקס, בהשוואה לכל ז'אנר ספרותי אחר, הוא היותו קצר, צבעוני, גרפי, עם מסרים ברורים וקצרים במעטפת בידורית שתואמת לכל הגילאים ולכל. אין תקופה טובה יותר מהמאה ה- 21, זו של הממהרים והמקצרים שהחליפו הרצאות ארוכות בהרצאות "טד" קצרות, להשתמש בקומיקס בכדי לספר, לשקף, לשנות  ולהעביר מסר. “Comics have always been like any part of pop culture. They tell us something about who we are.” 

הקומיקס האפריקאי, שהחל את דרכו בעשור הקודם, חושף תמות חדשות ומגלה היבטים חדשים על ההיסטוריה. הוא בעיקר מספר את סיפורה של אפריקה בפרספקטיבה אחרת: מתוך נקודת מבט מקומית, מגדרית, תוך הסתכלות על העבר לכיון העתיד.

הקומיקס האפריקאי "מאליקה המלכה הלוחמת", לדוגמא, עוקב אחר מלכה בממלכה דמיונית הנלחמת באויבים מבחוץ ומבפנים בכדי להגן על ארצה ועמה. מאליקה  והממלכה שלה הם כולם דמיוניים, אך הסיפור שלה הוא בהשראת ממלכות קדומות ומלכה אמיתית אשר חיה בגבולותיה של ניגריה. 

ביצירה זו של מאליקה, היוצר מציג נרטיב אחר של אפריקה: הנה ראו עבר עשיר בממלכות גדולות, חזקות ומשגשגות. יבשת עם עמים שונים, בעלת היסטוריה טרום קולוניאליסטית שיש להכיר, המהווה חלק בלתי נפרד מזהות היבשת.

חלק מן העלילות בסדרת סיפורים של מאליקה כוללים התייחסות לקולניאליזם האירופאי, התיישבות בטריטוריות מרוחקות תוך כדי שליטה על המערכות השלטוניות וניצול משאבים טבעיים ואנושיים (עבדות) לצרכי המדינה הכובשת. נמצא שם גם מבט על הניאו קולוניאליזם, גלגולו של הקולוניאליזם המתקיים בפורמט מעט שונה: מעבר משליטה קולוניאליסטית ישירה לשליטה עקיפה המנוהלת בידי סוכנים של שלטון חיצוני, כדוגמת ארגונים בינלאומיים ותאגידים.

בקומיקס, הרמז לקוניאליזם מתגלה בדמות אויב שהגיע לחמוד את אוצרות הממלכה, שמוצג בשם "שושלת מינג", ושאנשיו בעלי מאפיינים אסייאתים. זו ביקורת ברורה כלפי סין וחמדנותה אל משאבי הטבע שביבשת וכן כלפי כוחות פנים יבשתיים המאפשרים זאת. 

קארמזה: מקבלת כוחות על מהקביים שלה  

מתחילת דרכו הקומיקס הופיע בעיתונים למטרות סאטיריות ופוליטיות המשקפות את התקופה, ומבקרות אותה בו זמנית. בתחילת המאה העשרים החלו לצאת ספרי הקומיקס הראשונים, וב-  1938 יצא הקומיקס החודשי הראשון שסימן את עידן הזהב של ספרות הקומיקס: סופרמן שנכתב על ידי ג'רי סיגל וג'ו שוסטר אמריקאים ממוצא יהודי

זה לא מקרי ששני יהודים יצרו דמות עם כוחות על, שנשלחה לכדור הארץ לאחר שכוכב הבית שלה הושמד בידי כוחות הרשע . סיגל ושוסטר סיפרו את הסיפור ההגירה של יהודי אמריקה שהיגרו מאירופה של תחילת המאה העשרים מוכת המלחמות ורודפת היהודים. המשקף את תחושת הזרות , ה"חייזריות" שמהגרים חווים בהגיעם למדינה חדשה, עם הבדלי השפה, תרבות ולעיתים אף דת. 

סוג דומה של שימוש בז'אנר נמצא באחד מסיפורי הקומיקס האפריקאי המוכרים ביותר בגאנה, בשם קארמזה  ("KARMZAH") העוקב אחר ארכיאולוגית הסובלת משיתוק מוחין המאופיין בפגיעה ביכולות המוטריות, הגיבורה מקבלת כוחות על מהקביים המשמשים אותה להליכה. הסיפור נכתב על ידי הגנאית פארידה בדווי (Farida Bedwei) אשר סובלת מאותה נכות של הגיבורה שלה. 

בדיוק כמו בסיפורו של סופרמן, הקומיקס מאפשר לכותבת לספר על המצוקות שלה ועל חלומותיה לעוף ולהיות מעל ומעבר למוגבלות הפיזית שלה. באמצעות היצירה היא מעבירה מסר חינוכי לקורא ולמוגבלים בכל אשר הם: מתוך "האין" או מתוך ה"מוגבלות" כוחות חדשים נוצרים. 

בנוסף, ליצירה יש גם חשיבות חברתית ופוליטית. לעיתים, מוגבלויות פיזיות, נפשיות או מנטליות, בהיעדר מערכת חברתית, ממסדית המותאמת לבעלי מוגבלויות, מובילות להדרה מחיי הקהילה. קשיים אלו מתעצמים במיוחד במדינות מתפתחות. ברבות ממדינות אפריקה, לדוגמא 70%-80% מבין אוכלוסיית המוגבלים אשר הגיעו לגיל עבודה, מובטלים, ורבים  פונים לקבצנות

סיפורה של "קארמזה" מקבל נפח פוליטי נוסף, כשמביטים בעלילה עם עדשה מגדרית. פארידה יוצרת יצירה חשובה ומייצרת דמות נשית חזקה, אשר המוגבלות והמגדר שלה אינם חיסרון אלא יתרון. היא נותנת תקווה לבעלות המוגבלויות: שיוכלו להצליח ולהיות חלק מהחברה. ולחברה היא מעמידה מראה על המגבלות החברתיות שהחברה מייצרת לבעלות מוגבלויות.  

הקומיקס שמגיע אלינו ממדינות אפריקה מביא סיפורים ותרבויות באמצעות במעטפת בידורית, המאפשר לקולות מושתקים לספר את חייהם, עולמם, בצורה שלא הייתה נגישה קודם לכן. אלו, יותר מכל הטפה או נאום, מצליחים לשנות תפיסות, דעות קדומות ואי שוויון. כשהקומיקס מציע שילוב של הויז'ואל עם הטקסט – הוא הופך לערוץ חשוב לשינוי חברתי. 

אמניות הקומיקס הישראליות עושות מהפכה

בזירה המקומית, הקומיקס הוא חלק מהתרבות הישראלית עוד מתחילת המאה ה-20, תחילתו עם הקומיקס העברי הראשון "אורי-מורי" שנוצר על ידי לאה גולדברג ואריה נבון. על אף קיומו הרב שנים, הוא התקיים בשוליים ובעיקר הופנה לקהל  קוראים צעיר ומשום כך גם ניתן את לראות בהתפתחות הקומיקס והגיבורים שלו את סיפורה של המדינה, של העברי והישראלי  עם יצירות כגון "יוסקה מאיור" החייל העברי במלחמת העצמאות, הסאטירה "כנפי יונה" שעסקה במבצע אנטבה. 

קומיקס של נעה כ"ץ : גיבורת העל "פמיניזם הרדיקלית"

 

כיום בדומה ליתר העולם, ישנה התעוררות בקומיקס הישראלי , התעוררות שמביאה אמנות ואמנים חדשים, יצירות ותמות חדשות הפונות לכל סוגי הקהלים בישראל. ואכן, אם תשוטטו מספיק תוכלו למצוא כמה יוצרות קומיקס מעניינות, העוסקות בנושאים שונים של יציאה מהארון, מיניות, מגדר, קריירה ובקיום היומיומי. בין שלל היוצרות יש את נעה כ"ץ הקומיקסאית שמתחזקת עמוד פייסבוק עם קומיקס יומי ועם 2 רומנים גרפים באמתחתא העוסקים ביציאה מהארון, שולה פרבר ועמוד הפייסבוק שלה שנקרא "למה את חייבת להרוס",ונועם רבינוביץ' בעמוד הפייסבוק שלה  "This year will be different goddamnit"  שווה לעקוב אחריהן. 

לקריאה של כתבות נוספות בנושא אפריקה לחצו כאן

תמונה בראש הכתבה: הקומיקס האפריקאי "קארמזה", מהטוויטר של היוצרת. תמונות מ"אגם של דמעות" Setor Fiadzigbey &  Kwabena Ofei & Full Circle. תמונות מהקומיקס "מאליקה": Roye Okupeyouneek. תמונות מהקומיקס "קארמזה": Farida Bedwei & Leti Arts

רוצות לקרוא עוד כתבות כאלה? תמכו בנו באופן קבוע או חד פעמי על מנת שנוכל להמשיך ולעשות תקשורת פמיניסטית

כתיבת תגובה

שיתוף:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב print

עוד באותו נושא:

לה מאמי: מה שקורה בשירותי הנשים לא נשאר שם

Reading Time: 3 minutes הסרט "לה מאמי" נכנס לשירותי הנשים במועדון מקסיקני בו גברים משלמים כדי לשתות ולרקוד עם גברות יפות. סיפורן של 2 נשים וחדר שירותים אחד מאפשר הצצה לפיסה בחיי נשות מקסיקו. הסרט זמין און ליין כחלק מפסטיבל דוק-אביב

פוליטיקלי מצלמות: תומר אסייג

Reading Time: 3 minutes תומר אסייג, צלמת סטילס ויוצרת דוקו מתל אביב מצלמת את המחאה בבלפור ומטיילת בדההב של אחרי כיכר תחריר. בלוג הצילום של פוליטיקלי קוראת, פוסט שלישי בסדרה

טראמפ והפרברים: ד"ש משנות החמישים

Reading Time: 3 minutes בניסיון נואש לייצר פער בבחירות, טראמפ פונה לנשות הפרברים ישירות, באותו האופן בו פנה ניקסון לאנשי הפרברים אי אז בשנות השישים, באמצעות איום על הבית. אך האיומים שלו נכשלו במבחן הקשר לבוחר – ולמציאות. סיקור הבחירות בארצות הברית מנקודת מבט פמיניסטית