ה"סרבניות" החדשות של צה"ל, שדווקא משתוקקות לשרת את המדינה

השבוע הגיעו לבקו"ם כמה מאות מתגייסות חדשות. לכאורה, עוד יום רגיל בצה"ל: שרשרת חיול, קצת הלם וצעדים ראשונים במדים. אלא שאותן מתגייסות שובצו לתפקיד תצפיתניות וכשליש מהן – סירבו בכל תוקף לצאת לתפקיד לאחר מאורעות השבעה באוקטובר.

משיחה עם הורי המתגייסות, עולה כי צה"ל בחר בקו נוקשה: לא נעשה שום מאמץ להתמודד עם החששות שלהן, אלא שהן נתקלו בבוז, הוטחו בהן עלבונות וחלקן נשלחו למשפט ולמעצר בתנאים קשים, תוך מניעת טיפול רפואי.

ראשית, הן הופרדו לארבע מחלקות "על פי דרגת חומרת הסרבנות", כאשר כל מחלקה זכתה לטיפול משמעתי אחר. "הפרד ומשול" הגדירו זאת ההורים הזועמים. חלק מהצעירות נשפטו ונעצרו, אחרות צורפו לפלוגה הממתינה למעצר וחלק נוסף נשלחו הביתה והתבקשו לשוב בשבוע הבא, בלי הסברים לגבי המשך תהליך הגיוס שלהן.

חלק מהמסרבות נשברו בשל התנאים הקשים והלחץ שהופעל עליהן והסכימו לצאת לתפקיד – בעוד הן והוריהן מלאים באימה. כמה עשרות עודן מתבצרות בסירובן לשרת. רעיה (שם בדוי), אימה של אחת מאותן בנות, מספרת שביתה סיגל (שם בדוי) הייתה מיועדת למספר תפקידים משמעותיים מאוד. לבסוף שובצה לתפקיד תצפיתנית. מרגע קבלת ההודעה היא החלה לפעול לשינוי השיבוץ באופן אקטיבי. היא פנתה לצה"ל שוב ושוב והציעה הצעות שונות, כיוון שחשבה שתועיל לצבא בתפקידי פיקוד או הדרכה. היא סורבה שוב ושוב לשינוי השיבוץ בתואנות שונות ולא רלוונטיות.

"נכנסתי לפחד מטורף מההבנה שהיא מיועדת להיות תצפיתנית אחרי השבעה לאוקטובר. אבל קיוויתי כל הזמן שהמאמצים של סיגל יישאו פרי והיא תמצא שיבוץ אחר"

על התצפיתניות

פלורסנטים דלוקים

"שמענו מהבת שלי ומחברות נוספות הרבה דברים מדאיגים", מספרת רעיה. "בזמן שהן שהו בבקו"ם, הייתה כל לילה שעת ת"ש, אז הצלחנו לדבר איתה. לפני המשפט היא התקשרה בוכה ומפוחדת מכך שהיא הולכת להיכנס למעצר. אחרי המשפט היא קיבלה אפשרות להתקשר כדי להודיע לנו שאכן, היא נכנסת למעצר של לפני מאסר ממושך בכלא. היא בכתה מאוד והשיחה נותקה באמצע. בימי המעצר לא אפשרו לחיילות להתקשר להורים".

בסוף השבוע האחרון, נשלחו חלק מהצעירות הביתה "ואז הבנו את תנאי המעצר הקשים", מספרת רעיה. "הן שוכנו בחדר עם מצלמות ועם מיקרופונים, עם פלורסנטים שדלוקים גם בשעות השינה. שמענו מהן על צרחות לתוך האוזן, על עמידה של שמות מול השמש עם ידיים מאחורי הגב. נאסר עליהן לגרד, להתעטש או ללכת לשירותים. כשהן מבקשות רשות לעשות אחד מהדברים הללו, המפקדות מתעלמות מהן".

רעיה מספרת שלביתה ולשאר הצעירות לא ניתנה אפשרות לראות רופא. "נתנו להן לראות חובשת שתקבע אם הן כשירות למעצר", היא מספרת. "המפקדות צעקו על החובשת, כאילו ניסו להפחיד אותה, שלא תעז להגיד שהן לא כשירות". לביתה של רעיה יש בעיה רפואית הדורשת התאמות במהלך המעצר. "זה לא נעשה. זה גורם לה לסבל גדול".

חיים סבתו של מלחמת השבעה באוקטובר

קריאת מציאות

על פי רעיה, הצעירות חוטפות צעקות, נעשים להן "מסדרי בושה" ושיחות אישיות בהן נאמר שהן צריכות להתבייש, שהוריהן מתביישים בהן, שהן מעזות לסרב להתגייס בעת מלחמה, כשחיילים נהרגים. "אומרים להן שהן מפונקות ובכייניות", אומרת רעיה. "אבל זו לא בכיינות, זו קריאה נכוחה של המציאות".

ישנה איזו שהיא ערובה או דרך בה היה נראה לך שהתפקיד יהיה בטוח?

"לא. ממש לא. אני לא רואה שהצבא עושה שינויים שיהפכו את התפקיד הזה לבטוח. הוא מבטיח ומבטיח, אבל אנחנו שומעים, שהחיילות עדיין משרתות על הגבול ושעדיין לא מקשיבים להן". היא מפנה אותי לפוסט שכתב בסוף חודש מרץ גיא להב, אבא של תצפיתנית, שמבסס את דאגתה. הוא מספר על בסיסים לא מאובטחים והיעדר תנאים בסיסיים כולל אספקת אוכל סדירה בסופי השבוע ומחסור בציוד, כן, גם אחרי השבעה באוקטובר.

"התצפיתניות יכולות לשבת במרכז הארץ, אין סיבה שהן תשבנה על הגבולות" זועמת רעיה, "זה סיכון מיותר. על הגבול צריכים לשבת גדודי לוחמים ולוחמות מנוסים! לא חיילות חסרות ניסיון שעברו טירונות לא קרבית ואין להן נשק, זה ממש לשלוח ברווזים למטווח", היא אומרת בקול שבור.

"מה הם חושבים שישיגו אם יכניסו ויוציאו אותם ממעצרים?", שואלת רעיה. "לוקחים חיילות מלאות מוטיבציה ויכולת, שיכולות לתת לצבא המון ועכשיו שוקלות לפנות לקב"ן, שמרגישות שלא מסוגלות לשרת בכלל. האמון שלהן בצבא נהרס".

מה הציפייה שלך מצה"ל בהתמודדות עם הסוגייה?

"אני מצפה שיעבירו אותן לתפקיד אחר. לבת שלי יש הרבה פתרונות והצעות לאן היא יכולה ללכת, אבל היא ואחרות שומעות מצה"ל כל הזמן "לא, אתן מיועדות רק לתפקיד הזה". ה'לא' הזה נאמר בבוז, בהשפלה ואפילו בהתעמרות".

רעיה ושאר ההורים לא מתכוונים לוותר. "פנינו לתקשורת, פנינו לעורכי דין. אני יודעת מה האפשרויות שלי", מסכמת רעיה. "הגשתי תלונה לנציב קבילות החיילים, דרשנו שסיגל תצא ממעצר במיידי. חבל שצה"ל לא מפיק לקחים. המתגייסות הן לא אויב שצריך לשבור את רוחו – בסיפור הזה כולם רק מפסידים".

השיעור האחרון

תגובת דובר צה"ל:

מועמדות שהביעו מוטיבציה נמוכה לתפקיד החלו בהליך ושיח מול קציני המיון בבסיס תל השומר. למערך התצפיות בצה"ל תרומה משמעותית בשמירה על ביטחונם של אזרחי ישראל וחיילי צה"ל, בסיכול פיגועים, בחשיפה ובפגיעה באויב.

תגובות

4 תגובות

  1. אז לא נגייס גם גבעתי וגולני וצנחנים כי הם פי אלף יותר מסתכנים? ב7.10 הופקרו גם טבחים ומחסנאים ופקידים אז שכולם לא יתגייסו? סרבנות? חילים מתים להגן עליכם זה לא מה שמצבקש מהתצפתניות. היתה פאשלה כללית.

  2. קישקוש היסטרי!! הורים מנהלים את הגננת, המורה, המ"פ ואת המדינה. הצבא הוא לא תכנית כבקשתך ומי שלא רוצה שלא יתגייס. הורים שמנהלים כזה שיח (כבר מגיל הגן) פוגעים בילדיהם.

    1. שהמדינה תתחיל מלהחזיר את השורדות המעונות בשבי לפני שהיא דורשת מאחרות למלא את מקומן

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מה עוד מעניין אותך היום?

הצבא זימן חיילות מילואים לא קרביות לשרת כסוהרות על מחבלי הנוחבה. החיילות העלו חששות, השמיעו את קולן וחלקן סירבו להגיע. על מנת שהן תוכלנה להרגיש בטוחות ומקצועיות, יש להעניק להן הכשרה מקיפה ומעמיקה לפני שהופכים אותן לסוהרות, כפי שנהוג במשטרה הצבאית או בשב"ס, אחרת זה להפקיר אותן לגורלן, בדיוק כמו התצפיתניות.

לראות את התמונה המלאה

פעם בשבוע אנחנו שולחות מייל שמחבר בין הכתבות ומציע לך דיון פמיניסטי מורכב.  

הדיון הזה חייב להתקיים ואנחנו זקוקות לעזרתך כדי להמשיך אותו

גם במלחמה, התפקיד שלנו הוא להביא את הסיפור האנושי ולתת במה לקולות של הנשים שלא תשמעו בשום מקום אחר.