לשנות את ההיסטוריה: להרשות לעצמי להיות לא יפה

בזמן הקורונה קלי רוזן החליטה לעשות ניסוי ולוותר על המקום שלה בעולם כאישה יפה. היא שינתה שגרות של איפור, לבוש וטיפוח ויצאה לבדוק מדוע תמיד הרגישה שהערך שלה בעולם קשור למראה שלה. הנה מה שגילתה

לא רק אתיופית: מחשבות על נרטיב מאוס

בכל מעגל, מציצה מבין השורות הדרישה ממני לייצג את "הקהילה". אני נושאת בתפקיד, יש לי כובע נוסף, בולט בצורה בלתי נסבלת. אבל יש בי עוד. האם מישהו יודע את זה? האם אני ידעתי את זה?

למה מיליניאליות עדיין צופות ב"סקס והעיר הגדולה"?

סקס והעיר הגדולה תמונת קידום 4 הדמויות הראשיות

גל כץ נולדה שנה לפני שידור הפרק הראשון של "סקס והעיר הגדולה" והתבגרה בעידן טלוויזיוני ופמיניסטי אחר. היא צופה לראשונה בסדרה ומגלה שהיא עדיין רלוונטית, ושהצורך בדמויות נשיות חזקות על המסך עדיין קיים, גם עכשיו

אישה רואה אישה – על הסרט "אישה" של ישראלה שאער מעודד

כבר הרבה שנים שאני שומעת על הסרט של ישראלה שאער מעודד (חידת שבזי, המלכה חנטרישה), שנקרא "אישה". בפסטיבל דוקאביב השנה (2019), סוף סוף יש אפשרות לצפות בו – ולא רק לי, לכולכן. מאז 1969, השנה שבה יצא הסרט העלילתי הראשון באורך מלא שביימה אישה בישראל (לפני מחר / אלידע גרא), נעשו כאן יותר מ-מאה סרטים […]

סופעולם – ראיון משותף עם רוני קידר וגפן גנני

סופעולם קולנוע נשים פוליטיקלי קוראת ליאור אלפנט גפן גנני רוני קידר

פגשתי את רוני קידר וגפן גנני לדבר על סרטה של קידר, "סופעולם", שבו גנני משחקת. זה הסרט השני באורך מלא של קידר, והראשון של גפן. על "סופעולם" נכתב כבר פעמים רבות בהקשר של צורת העשייה שלו, והוא אף קיבל תשבוחות (ממליצה לכן לקרוא את מור קומפני), אבל בעוד הרחיבו על הצילום ועשיית סרט ב-24 שעות, יש […]