מאת: יוכבד בן דור 

 

מחזירה  דמותך

אני  רכה

זה  בנפשי  התולה  כינורות

פועמים  ברפרוף  הפריטה

נכנסים  ויוצאים  ממני  אליך.

 

אני  קרובה  במרחק  שאתה  יוצר

מקלפת  אותך  עמוק  מחזירה  דמותך

בעזרת  תאווה  ותכשיטים  חושניים

ואתה  בא  לתוכי  בכובד  הניחוח

מחניק  צעקה  שקוף  עד  כאב…

 

*****

 

אני  אוציא  את  אלוהים  מדעתו

אני  אוציא  את  אלוהים  מדעתו

כשאעטוף  עצמי  בציפוי  פנינה

והוא  יבוא  בתוך  הקישוטים

בקרבה  ובמרחק  המפעפע

בין  שורות  עצי  הגן  במעלות  עץ  הדעת

ייצא  ויעלה  בעדנה

מדייק  באהבה  ובי….

 

*****

 

אני  בעלת  תשובה

אני  מחפשת  צבע  על  המשקופים

סימן  שהצצתי  וגם  נפגעתי

מבכה  את  האהבה

מתפללת  לאלוהים  ורוקד  ריקוד  מונוטוני

תחת  השמיים  בשמלתי  האדומה  בכל  מאודי.

 

גם  אני  כמוך, אלוהים, בצימאון  ובחסר

יושבת  בין  השיחים  ממלמלת  אל  עצמי  כשאתה

מלקק  כפות  רגליי, ואני  מלטפת  את  עיניך

יחד  עם  השמש  הרוח  והמים.

 

אני  בעלת  תשובה  נטושה  כמעט  בצלם,

מחכה  לזריחה  להאיר  אותי

למה  נהייתי?

לציפור  שרה  "שמע  ישראל"

שותה  יין  ולא  מוציאה  סוד, יוצאת  לחופשי, נודדת  בתוך  עצמי  ללדת  אותך, אלוהים,

שתושיע, אתה  ברוח  ואני  בבשר….

 

****

יוכבד בן דור היא משוררת  וסופרת  עטורת פרסים שפרסמה  6  ספרי  שירה, 2  ספרי  פרוזה, ו- 3  ספרי  ילדים. שיריה  התפרסמו  בעיתונים שונים והיא בוגרת  לימודי  פילוסופיה  יהודית, היסטוריה  של  עם  ישראל  ולשון  עברית.

לכל השירים במדור "נשים כותבות שירה" לחצו כאן

שם המדור הוא ציטוט משיר מאת עמליה זיו בשם "נשים כותבות שירה"

תמונה בראש הכתבה: geralt מאתר Pixabay

תגובות

תגובה אחת

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מה עוד מעניין אותך היום?

לראות את התמונה המלאה

פעם בשבוע אנחנו שולחות מייל שמחבר בין הכתבות ומציע לך דיון פמיניסטי מורכב.  

הדיון הזה חייב להתקיים ואנחנו זקוקות לעזרתך כדי להמשיך אותו

גם במלחמה, התפקיד שלנו הוא להביא את הסיפור האנושי ולתת במה לקולות של הנשים שלא תשמעו בשום מקום אחר.