באוקטובר אמורות להתקיים בחירות מקומיות ברשות הפלסטינית. נורית יוחנן מביאה את הזווית הנשית של הבחירות שעולה מדרישה ל-30% ייצוג נשי

הרשויות המקומיות ברשות  הפלסטינית משקפות יפה את המצב הלא יפה של הרשות. למרות הכוח שבאמצעותו הרשימות שולטות על הערים והכפרים בגדה וברצועה, הבחירות אליהן נערכות בתדירות לא דמוקרטית. הפעם האחרונה הייתה ב2012 וזו שלפניה רק ב2005. השנה הובטח שהבחירות יתקיימו באוקטובר, והן יתקיימו בצל הסכסוך העמוק בין תנועת פתח לחמאס, ששיחות הפיוס ביניהן התפוצצו לאחרונה. אבל בעוד עצם קיום הבחירות ובוודאי התוצאות שלהן רחוקים מלהיות ברורים, הנשים הפלסטיניות רואות בהן הזדמנות להתקדם ולדרוש הישגים לעצמן.

הפגנה נגד אלימות כלפי נשים ברמאללה. צילומסך מרדיו פרי ספיץ'.
הפגנה נגד אלימות כלפי נשים ברמאללה. צילומסך מרדיו פרי ספיץ'.

מכון "אוראד" לחקר העולם הערבי ערך סקר  בין 365 נשים מכל הגילאים ומאזורים שונים שענו על שאלות בקשר לבחירות, ואם נשמע לכן קצת מוקדם לדבר על פוליטיקה – בכל זאת רק יוני – אז הנשים הפלסטיניות ממש לא מסכימות.

לפי תוצאות הסקר שהתפרסמו בעיתון הפלסטיני "אל קודס"  76% מהן סבורות שנשים צריכות להיות מעורבות יותר בתהליך קבלת ההחלטות, ו-88% הביעו תמיכה בהעלאת אחוז השריונים  של נשים  ברשימות המשתתפות, מ-20% כיום ל-30 אחוזים.

העלאת אחוז הנשים היא סוגיה לא חדשה בכלל, ונאוול זאכות, אחת מפעילות ההתאחדות הכללית של הנשים הפלסטיניות הסבירה בעבר שהדרישה באה כיוון שחוק השיריון הקיים בכלל לא נאכף ומתוך תקווה שאחוז שיריון גבוה יותר יוביל לבחירת יותר נשים, גם אם המכסה לא תתמלא. לפני שנה  התראיינה זאכות לאל-מוניטור (אתר חדשות אמריקאי בעברית) וסיפרה: "בבחירות ב-2006 (הבחירות האחרונות לפרלמנט הכללי) נדרש שריון של 20% אבל הצלחנו להגיע רק ל-13%. מסיבה זו אנו דורשות כעת להגדיל את השריון ל-30%, כך שנשים יתפסו לפחות 20% מהמושבים בפרלמנט". כעת עולה דרישה דומה לגבי הבחירות המקומיות. קשה יותר למצוא נתונים על אחוז הנשים במימשל המקומי, אך הוא נמוך למדי כנראה, אף שבראשות עיריית בית לחם עומדת זה כמה שנים ורה בבון, ולילא ע'נאם עומדת כבר שנים בראש מחוז רמאללה.

הנשים שענו על הסקר לא רק חושבות שבבחירות צריך יותר ייצוג לנשים, הן גם מתכוונות להשתתף באופן פעיל. 68% כבר הבטיחו שיצביעו בבחירות- הרבה יותר מאחוז ההצבעה הכללי ב2012, אז רק חמישים אחוזים באו להצביע. והן לא מתכוונות לבזבז את ההצבעה- 76 מהנשים אמרו שיצביעו מתוך עקרון לרשימה שתעמיד בראשה אישה. כל זה בתוך מערכת שרשימת נשים בה נתפסת כמעט כקוריוז, כמו שקרה לרשימת נשים שהוקמה בחברון בבחירות האחרונות.

הפגנה בבית לחם. באדיבות אקטיבסטילס.
הפגנה בבית לחם. באדיבות אקטיבסטילס.

אפשר לפטור את הנתונים האלה כשוליים ולחשוב שהכול סתם פוליטיקה מושחתת, אבל השאלות בסקר מראות באופן ברור שהנשים רוצות שקולן יישמע.

הסקר שאל שאלות נוספות, על עבודה ופרנסה של נשים והתשובות לשאלות האלה מראות מדוע נשים רוצות יותר נציגות ונבחרות ציבור שיטפלו בבעיות שהן נתקלות בהן. נשים רבות דיווחו על השתתפות גבוהה של בין 30 ל-50 אחוזים בהכנסה המשפחתית. התרומה הכלכלית המשמעותית הזאת מלווה במחיר כבד לנשים, שכמו בכל מקום אחר בעולם מתמודדות עם נטל כפול של עבודה מפרנסת ועבודות הבית, ועם יחס לא ראוי במקומות העבודה: מחצית מהנסקרות סיפרו כי הן חשופות לאפליה ולגזענות במקום העבודה שלהן. מהמחקר עולה שגם אם המערכת שבה הן פועלות עדיין מפגרת מאחור, הנשים הפלסטיניות מוכנות ורוצות לפרוץ קדימה ודורשות יותר מקום, ובקול רם.

נורית יוחנן היא סטודנטית לתואר שני בלימודי מזרח תיכון ותקשורת, עוזרת מחקר במרכז דיין ומתמחה בתכנית לחקר הטרור

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מה עוד מעניין אותך היום?

בשבעה לאוקטובר נהרגו חיילים ואזרחים בניסיון לשמור על הגבול בעוטף עזה. עשרות אלפי משפחות פונו מהצפון, מה שהוביל לניתוק מהקהילה ולפטירה מהירה של אנשים הרחק מבחיתם. גם את טקסי הקבורה היה קשה לעשות ביישובים בהם הלחימה המשיכה להתרחש. הכתבה מביאה שלושה סיפורים של התמודדות עם מוות ואבל בזמן המלחמה.

לראות את התמונה המלאה

פעם בשבוע אנחנו שולחות מייל שמחבר בין הכתבות ומציע לך דיון פמיניסטי מורכב.  

הדיון הזה חייב להתקיים ואנחנו זקוקות לעזרתך כדי להמשיך אותו

גם במלחמה, התפקיד שלנו הוא להביא את הסיפור האנושי ולתת במה לקולות של הנשים שלא תשמעו בשום מקום אחר.