קוד מוראד

עדותה של עמית סוסנה שפורסמה השבוע בניו יורק טיימס היכתה גלים בארץ ובעולם. התיאורים הקשים והמחשבה הבלתי נסבלת על נערותינו, חיילותינו ואחיותינו השבויות עדיין בידי הטרוריסטים של חמאס לצד ממדי האימה שחשפה באומץ, מגבירים הן את החרדה והן את הצורך העז בהשקעת כל מאמץ להביא אותן הביתה. עדותה של סוסנה מעלה נושא כאוב נוסף והוא העיסוק התקשורתי, התיעוד והדיווח אודות אלימות מינית בסכסוכים וגם צריכת המידע העדין והרגיש הזה על ידינו כקוראות וכקוראים.

בשנת 2020 פורסם "קוד מוראד", קוד אתי ראשון בתחומו, שחיברה שורדת אלימות מינית יזידית, שהותקפה על ידי טרוריסטים של דאעש, כמו רבות מבנות העדה היזידית בעיראק. האלימות המינית הקשה שספגו נשות העדה היזידית (דת מסופוטמית עתיקה, בני העדה אינם מוסלמים ונחשבים "כופרים" על ידי האיסלאם) זעזעו את הקהילה שלהן ואת העולם שראה ושמע את הזוועות.

הצורך להביא להכרה של העולם בזוועות המתרחשות, ללחוץ על קואליציה בינלאומית וגורמים אחרים לסייע בסיום הסכסוך ולהציל את הנשים היזידיות מפני גורל של אלימות וכפייה, הביא ללחץ רב על נשות הקהילה, לספר על חוויות החטיפה, הנישואין בכפייה, האינוס והאלימות המינית שננקטו כלפיהן בממדים רחבים. עיתונאי, ארגוני זכויות אדם ואף בני הקהילה עצמם, דחקו בנערות, בניצולות ששרדו תקיפות מיניות איומות תחת סכסוך אכזרי, להתראיין, לתאר, לתעד ולספר.

הנערות וסביבתן לא היו ערוכות לטראומה המשנית הזו. הסיפור והחזרה על פרטי ההתעללות שחוו, הוביל, מחד, למודעות רבה לנושא רדיפת הנערות והנשים היזידיות על ידי ארגון הטרור דאעש אך מאידך, פגע עמוקות בתהליך השיקום שלהן, בפרטיותן ובפרטיות קהילתן.

אחת השורדות המפורסמות הללו, אשר גם זכתה בפרס נובל לשלום, היא נאדיה מוראד. מוראד חיבה קוד אתי לעיסוק בנושא התיעוד והשיח אודות נפגעות אלימות מינית בסכסוכים אלימים והוא נקרא על שמה, "קוד מוראד". את הקוד ניתן למצוא ברשת והוא תורגם לשפות רבות. במהותו, הקוד שם את צרכי השורדת והשורד במרכז. קודם כל הם.ן, קודם כל מה שנכון להםן באותו הרגע, ומה שנכון לקהילתן.ם ומשפחתן.ם.

הקוד מדגיש את היותו וולונטרי ומפציר בכלל העוסקים והעוסקות במלאכה, רובםן א.נשים מלאי כוונות טובות ונכונות לסייע, להבין שתיעוד וסיקור הסיפורים הוא עניין משני לתהליכי ההחלמה והשיקום, שפעמים רבות נפגעים בשל האופן בו מתועדים, מסוקרים ונצרכים הסיפורים.

1. השורד.ת הם פרטיים ויש להעדיף את צרכיהם האינדיבידואליים לפני הכל. לשאול לרשותם, לא להניח הנחות מראש, להתרחק מאיזורים ונושאים העלולים לסכן או לטרגר אותןם.

2. כבוד לשליטה והאוטונומיה המוחלטת של השורד.ת – לא לפנות ישירות לשורדים, כיבוד בחירה עצמאית, המידע ברשותם הוא שלהםן ועל כן להןם השליטה על האופן בו ייעשה בו שימוש, לא להציע תמורה, לכבד נסיגה מהסכמות קודמות או מחוייבויות קודמות.

3. אינטגריטי ואחריות -אחריות לסודיות המידע שנמסר ושמירה על חסיון מלא ועל אבטחת המידע שנאסף, דיוק בפרטים, בניית אמון והפגנת שקיפות מול השורדים בכל שלבי התהליך.

4. אם אינך מוסיפה ערך בתהליך חקר האמת או השיקום – אל תפעלי. יש מחיר לחשיפה ולחזרה לטראומה.

5. הכנה מקדימה היא ערך משמעותי, לא לטלטל ולהטריח ללא סיבה.

6. הבנת הקונטקסט והזמן בו נמצאים – האם האירוע הסתיים, האם יש שבויות או ניצולות במצבים דומים. האם יש משפחות שעלולות להיחשף למידע חדש?

7. בניית רשת תמיכה מתאימה לשורדות.ים, בדגש על ילדים וגילאים צעירים או קורבנות שלא שרדו.

עקרונות "קוד מוראד" הובאו כאן בקצרה והקוד המלא נמצא מפורט ברשת. כמו על עשר הוראות הבטיחות בצה"ל שאומרים שנכתבו בדם, זהו קוד ופרוטוקול בטיחות שנוסח בכאב. זאת לאחר שהרבה עשייה מוכוונת מטרות טובות וחשובות הובילה לפגיעה נוספת בשורדות ובקהילות שעברו טראומה קשה.

נאדיה מוראד היא פעילה פמיניסטית בתחום ההכרה בקורבנות אלימות מינית בסכסוכים ועוסקת בעדכון הקוד והפצתו כמו גם בהפניית משאבים והכרה בפגיעה בקהילה היזידית, לצד החתירה לצדק והבאת פושעי דאעש לדין.

עמית סוסנה עשתה השבוע צעד חשוב, קשה ואמיץ מאין כמותו. היא חשפה את פשעי חמאס לעולם ובחרה לשתף בחוויות השבי האכזרי אליו נקלעה. המחשבה על החטופות שעודן שם, ועל פדויות השבי המחלימות כאן, לצד משפחות וקהילות פגועות לא מרפה. קוד מוראד קורא ומזכיר לכולנו לפעול באתיקה ששמה במרכז את השורדות והשורדים, החטופות והחטופים, המשפחות והקהילות שלהן.ם. וכן, גם את זכרונן, כבודן והיעדר בחירתן של הנשים המתות שהותקפו. ושבו בנים ובנות לגבולן.

תמונת הכותרת: עמית סוסנה מתראיינת לתקשורת הזרה