"זבת חָלַב מבין רגלי": שירים מאת ענת סוסמן

******

ויהי בוקר ויהיה ערב

היום הזה-

קוביית שקיפוּת זמנית

טמפרטורה תלת מימדית .

בהפצעתי אליו אני מנסה לקרוא –

עור וגידים! הוכיחו עצמכם

מתוחים  כנגד האין סוף

אך שוקעת אל מחוזות הנסתרים- רבּים- מתפּעלים

(רק שיתפּעלוּ)

נספגת, שעוֹת

עד שמחשיך ולא יודעת

איך לאכול מתי לישון

ובאיזו אצבע להנעים אותי אל השיכחה.

******

עלה ורד

התנועות מאבדות את

הדברים מאבדים את

צִבעם.

ועל גבי דף דק כל כך

על גבי כסוּתוֹ הפריכה

מצוייר העולם

ומחליף יום בלילה,

מחלפוֹת עונות השנה

ומחליב אל תוך עלה שמנמן

מצטמצם אל חֶלֵב לבן

שם כולו

ושם בחוץ, במשיחוֹת ענק –

גם כולו

וּבשדה מגנטי של נדנדה

פעם אני למעלה פעם אני למטה

מ.ש.ל

******

הנסיכה

געגועִי לגעגועַי

עכשיו רק מהדהד לי בַרֹוגע.

צליל יחיד, מרעיד

ספוג בשמיכת צמר

בחדר המקביל לשלי

לא, תודה

אני פה בסדר בדיסוננס השתוּק

אני כבר לא מיטלטלת על סף חוֹר מנהרה שחורה

שפעם נִפער

שחדר

דרך הסדין אל ליבי, ובחזרה.

יכולתי לבכוֹת עד זוב נמלים

מרוב חוסר נורא.

ועכשיו מהדהד לי ברוגע

כך כתבתי

כדי להעמים

גם קילו עדשים מתחת למזרון עכשיו לא הייתי מרגישה