מאת: דניאל וייל
־
שׁוּם דָּבָר לֹא מְשַׁנֶּה אִם
אֵין לִי אֶת
מַקֵּל הַקְּסָמִים
שׁוּם דָּבָר לֹא מְשַׁנֶּה אִם
הַ-י' בְּהִיא קְצָרָה יוֹתֵר
מֵהַו' בְּהוּא
שׁוּם דָּבָר לֹא מְשַׁנֶּה
אִם יָדִי קָצְרָה מִלְּהוֹשִׁיעַ
שׁוּם דָּבָר
*****
הַמּוֹקֵד
הָאַהֲבָה שֶׁלָּהֶם
הַחֻפָּה שֶׁלָּהֶם
הַשִּׂמְלָה שֶׁלָּהֶם
הָעֲקֵבִים שֶׁלָּהֶם
הַשָּׂפָה שֶׁלָּהֶם
הַתַּחְבִּיבִים שֶׁלָּהֶם
הַטִּיּוּל לִדְרוֹם אָמֶרִיקָה שֶׁלָּהֶם
גֹּדֶל הַבַּיִת שֶׁלָּהֶם
גֹּדֶל הַזַּיִן שֶׁלָּהֶם
גֹּדֶל הֶחָזֶה שֶׁלָּהֶם
הַסֶּקְס שֶׁלָּהֶם
אֲנִי
בֻּבַּת רַאֲוָה
רְטֻבַּת חֻלְצָה
לְמַעַן יִרְאוּ
וְיִירָאוּ
אַתֶּם מְשַׁבְּחִים
אֶת יְכֹלֶת הַצִּיּוּת
שֶׁאֵין לָהּ הוֹפְכִין
אֶת יְכָלְתִּי לְהַתְאִים
לְתַבְנִיּוֹת בַּרְזֶל צוֹרְבוֹת
לִרְקֹד לִצְלִילִים (לֹא מְזֻיָּפִים)
תְּנוּעוֹת (לֹא מְגֻנּוֹת)
******
דַּבְּרִי אַהֲבָה
כְּשֶׁאַתְּ מְדַבֶּרֶת
דַּבְּרִי אַ הֲ בָ ה
כִּי דָּבָר יוֹרֵד עַל גּוּפֵךְ
וְלֹא נוֹתַר לָךְ דְּבַר כְּלִמָּתֵךְ
מַה שֶׁנָּטַשְׁתְּ אָז מִזְּמַן בִּשְׂדוֹתֵיהֶם שֶׁל זָרִים
אֵין אַתְּ מְפַחֶדֶת
עֵירֻמָּה
בֶּטֶן אֲחוֹרַיִם צַוָּאר
מְלַחֶכֶת עִשְׂבֵי
חֲרָטָה
אָז אִם אַתְּ מְדַבֶּרֶת
דַּבְּרִי אַהֲבָה
*****
גורת אריות שפת זאבים
יום יבוא, אאלף אותי
גורת אריות שפת זאבים
להצטרך נכון
לבכות מהחורים המתאימים
לבאר את שנבראו בטעות
אין מקום להצטרך
שינשקו במקומות
שלא אמורים בכלל להיות קיימים
יום יבוא, תאלפי אותי
גורת אריות שפת זאבים
להצטרך נכון
ולצרוח לדברים הנכונים
שנה בקרב
אנשים
את נעדרת לשבוע
אני לא צריכה
אין מקום להצטרך
שינשקו במקומות
שלא אמורים בכלל להיות קיימים
דניאל וייל- משוררת, אמנית ספוקן-וורד ומוזיקאית, עובדת בימים אלו על אלבום בכורה בהפקה מוזיקלית של יהוא ירון ועל ספר שירה ראשון שעתיד לצאת לאור בהוצאת "עיתון 77". לעמוד הפייסבוק של דניאל וייל לחצו כאן
לכל השירים במדור "נשים כותבות שירה" לחצו כאן
שם המדור הוא ציטוט משיר מאת עמליה זיו בשם "נשים כותבות שירה"
