"נפגשות" הוא פסטיבל לאמנות הבמה ששם את הקול הנשי במרכז. המופעים כולם נוצרו על ידי נשים ועוסקים בחוויה ובזהות הנשית. מטרתו ומטרת הנשים שיוצרות אותו, היא לאפשר לכל משתתפת לספר את הסיפור שלה דרך האמנות.

בזכות קמפיין מימון המונים שנערך בהדסטארט, הפסטיבל הצליח לגייס סכום של 22,810 שקלים וכעת נערכות יוצרותיו לקיומו בתחילת יולי במרכז כלים שבבת ים. איילה פרנקל, כוראוגרפית ומנהלת הפסטיבל, מציינת כי היוצרות שנבחרות להעלות עבודתן בפסטיבל הן פורצות דרך בתחומן. כל אחת באה מרקע ומתפישה תרבותית אחרת ומביאה שפה בימתית מורכבת ועשירה. המופעים שמוצגים בפסטיבל עוסקים בתכנים פמיניסטיים – חברתיים ומביאים למרכז הבמה את הגוף מפרספקטיבה נשית, ומשמיעים את קולן

"בשנים האחרונות העליתי יצירות בפסטיבל זירת מחול, פסטיבל בת ים הבינלאומי לאמנות ותאטרון רחוב, שבוע המחול הבינלאומי בירושלים, בפסטיבלים שונים באיטליה ובניו יורק ועוד", מציינת פרנקל. "כרקדנית עצמאית עבדתי בין השאר עם להקת יסמין גודר ועם להקת בת שבע (פרויקט "כמויות"). הצורך שלי ליזום את פסטיבל נפגשות נובע מההכרה בכך שהחוויה שלי היא לא אישית, אלא מדובר בחוויה קולקטיבית. נשים עדיין מופלות בכל תחומי החיים, והדרך שלי לדבר על זה ולנסות ולייצר שיח סביב זה, היא אמנות. זה האקטיביזם שאני פועלת דרכו, ארטיביזם. אני חווה שדרך עשייה אמנותית ניתן להנחיל ערכים של שוויון, רב תרבותיות וסולידריות. אני מאמינה שדרך שימוש בדמיון, יצירתיות, הבעה, ושיתוף פעולה ניתן לחנך, לשנות תפישות וכך להשפיע על המבנים הקיימים. הפסטיבל הוא פלטפורמה להגביר את המודעות לתכנים הללו, להגיע לקהל הרחב ודרך התקשורת האלטרנטיבית שמציעה האמנות של הגוף, להביא לשינוי".

אז מה אתן עומדות לראות ולגלות בפסטיבל השנה? בתחום המחול:  הכוריאוגרפית גלית ליס תעלה בפסטיבל את היצירה GO.  ביצירה מופיעות נשים בגיל הבוגר. רובן רקדו בילדותן, ובנערותן נדרשו על ידי הוריהן להפסיק. הכוריאוגרפית אורלי פורטל תעלה את היצירה: "פולחן האביב של פאריד אל -אטרש". בפסטיבל יעלו גם בכורות של הכוריאוגרפיות אורטל אצבחה, שני בר דימרי, לורה קירשנבאום ופרנקל עצמה. 

בתחום התאטרון: הבמאית חנה וזאנה תתארח עם ההצגה המטלטלת "יולדות", סיפור האמהות מחטיפת ילדי תימן מזרח בלקן ועד היום. הצגה זו מבקשת להביא לקדמת הבמה את קול האימהות של הילדים שנחטפו. בתחום המוזיקה: הבריגדה התרבותית בערב בכורה של שירת הגירה נשית. אמניות יוצאות ברית המועצות במילים חוצות מולדות ושפות אם. יופיעו: קמילה, יעל חץ, מאיה זקס וריטה קוגן.

המוסד שמארח ותומך בפסטיבל הוא מרכז כלים לעבודה כוריאוגרפית בבת ים, בית למחול עכשווי שמונע מתוך רצון לחקור את הקשרים בין יוצרות, יצירה וקהילה.

 

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מה עוד מעניין אותך היום?

הסופר והעיתונאי זיאד ברכאת טוען כי המחקרים הרבים שנכתבו על הרומן "'השיבה לחיפה'" מאת רסאן כנפאני מתעלמים מדמותה של האם המאמצת מרים, יהודייה ניצולת שואה המזדהה עם הסבל הפלסטיני. הוא רואה בה את דמות "'היהודייה הטובה'", המפגינה לאורך הרומן עמדה מוסרית כלפי האחר הפלסטיני, ותוהה אם קיימת כיום בישראל מרים שכזו הרואה את סבלם של הפלסטינים בעזה.
נהוג לחשוב שההיסטוריה מתפתחת באופן ליניארי: בעבר האפל להט"בים נתלו בכיכר העיר ואילו היום יש שוויון זכויות יחסי. אבל האמת היא שההיסטוריה מתפתחת לרוחב וגם בעבר התקיימו דמויות להט"ביות צבעוניות. חלקן מקובצות בספר חדש
תערוכה חדשה במוזיאון אורי ורמי בעמק הירדן מספרת את הסיפור של הקיבוץ בשנות השבעים והשמונים דרך טיול שורשים מצויר של האמנית רעות דפנא, שאיירה צילומים מארכיון המשפחתי שלה ושל בן זוגה. הכתבה מתארת את תהליך היצירה וההומאז' לחיי הקיבוץ, חיים שנכנסו עמוק לתודעה הישראלית מאז השבעה באוקטובר.

לראות את התמונה המלאה

פעם בשבוע אנחנו שולחות מייל שמחבר בין הכתבות ומציע לך דיון פמיניסטי מורכב.  

הדיון הזה חייב להתקיים ואנחנו זקוקות לעזרתך כדי להמשיך אותו

גם במלחמה, התפקיד שלנו הוא להביא את הסיפור האנושי ולתת במה לקולות של הנשים שלא תשמעו בשום מקום אחר.