נעל שחורה עוזבת פריחה: אישה בורחת מתקווה כמו בשיר של ניצן צליק

"אֲנִי מַעֲדִיפָה לִבְרֹחַ מֵהַתִּקְוָה": שירים מאת ניצן צליק

"נשים כותבות שירה" הוא מדור שבועי באתר שלנו, ובו תוכלו לקרוא שירים שכתבו נשים על החיים והחוויות של נשים. והשבוע, שלושה שירים של ניצן צליק
Reading Time: < 1 minute

מאת: ניצן צליק

חכי

מגיל צעיר חונכת

לחכות.

 

לחכות לבחור חתיך

(עדיף כמובן לנסיך)

לחכות לבעל

לחכות לילדים

לחכות לעבודה

לחכות לחיים.

 

מגיל צעיר חונכת

להיות פאסיבית

לא לבצע

אלא לזרום

עם החיים.

לא להגשים

לא להתניע

אלא רק

לחכות למושיע

שיגיע

מתי שהוא.

******

נַדְנֵדָה

רַחֲמִים וְהַעֲרָצָה

תְּחוּשׁוֹת חֲזָקוֹת

כְּמוֹ נִדְנוּד נַדְנֵדוֹת.

תְּחוּשׁוֹת שֶׁחוֹלְפוֹת

אֵצֶל אֲנָשִׁים בְּתוֹךְ שְׁנִיּוֹת

מֵהָרֶגַע שֶׁאוֹתִי פּוֹגְשִׁים

וּמְבִינִים

שֶׁאֲנִי מֻגְבֶּלֶת.

 

אֲנִי יוֹשֶׁבֶת עַל הַנַּדְנֵדָה

חַסְרַת אוֹנִים

וַאֲנָשִׁים מְנַדְנְדִים אוֹתִי בְּכוֹחַ

לְאָחוֹר וּלְפָנִים.

 

עִם כָּל נִדְנוּד אֲנִי נִזְרֶקֶת בְּעָצְמָה

לֹא יְכוֹלָה לַעֲצֹר אֶת הַנַּדְנֵדָה

לֹא יְכוֹלָה לְבַקֵּשׁ מֵהֶם לְהַפְסִיק

לֹא יְכוֹלָה לְהִתְחַנֵּן שֶׁיְּנַסּוּ לְהָאֵט.

הַדָּבָר הַיָּחִיד שֶׁיְּכוֹלָה לַעֲשׂוֹת

הוּא לְחַבֵּק אֶת הַנַּדְנֵדָה חָזָק מְאוֹד

וּלְחַכּוֹת

שֶׁיַּפְסִיקוּ.

 

כְּשֶׁהֵם מַפְסִיקִים

יוֹרֶדֶת מְסֻחְרֶרֶת בִּצְעָדִים קְטַנִּים

וְאַחֲרֵי שֶׁהָרַגְלַיִם מַפְסִיקוֹת לִרְעֹד

וְהַבְּחִילוֹת עוֹבְרוֹת

אֲנִי בּוֹרַחַת בִּמְהִירוּת

לִפְנֵי שֶׁיַּתְחִילוּ עוֹד נִדְנוּד.

*****

לִבְרֹחַ מֵהַתִּקְוָה

בּוֹרַחַת מֵהַחֲרָדָה

לְאַבֵּד אֶת הַמְּעַט שֶׁיֵּשׁ לִי

וּמֵהַתִּקְוָה

לְקַבֵּל אֶת מָה שֶׁאֵין לִי.

 

זֶה אַבְּסוּרְד.

הֲרֵי צָרִיךְ לִרְדֹּף אַחֲרֵי הַתִּקְוָה

וּלְחַבְּקָהּ

אֲבָל אֵינִי יְכוֹלָה.

הֲרֵי לְקַוּוֹת שֶׁאֶהֱפֹךְ לְרוֹאָה

מַשְׁמָע שֶׁאֵינִי רוֹצָה

לִהְיוֹת מֻגְבֶּלֶת

וְזֶה לֹא נָכוֹן

לְפָחוֹת לֹא לְגַמְרֵי.

זֹאת גַּם תִּקְוַת שָׁוְא

מִשּׁוּם שֶׁהַדָּבָר לֹא יוּכַל לִקְרוֹת לְעוֹלָם

וְזֶה מַכְאִיב וּמְיֻתָּר לְחַכּוֹת לְשׁוּם דָּבָר.

 

אָז אֲנִי מַעֲדִיפָה לִבְרֹחַ מֵהַתִּקְוָה

לֹא לָתֵת לָהּ לִנְטֹעַ בִּי סָפֵק

לֹא לִפֹּל לַמַּלְכֹּדֶת

וַאֲפִלּוּ לֹא לְהַבִּיט בָּהּ

כִּי הִיא כָּל כָּךְ יָפָה

וַאֲנִי לֹא רוֹצָה לְהִתְאַהֵב בָּהּ.

 

שמי ניצן צליק ואני מרצה, משוררת, שחקנית, פעילה חברתית ולקוית ראייה. לאחרונה הוצאתי לאור ספר שירים בשם "לא רואים עלי", שמתאר את המחשבות והחוויות שלי כאישה לקוית ראייה שחיה בעולם של אנשים רואים.

לכל השירים במדור "נשים כותבות שירה" לחצו כאן

שם המדור הוא ציטוט משיר מאת עמליה זיו בשם "נשים כותבות שירה"

תמונה בראש הכתבה: seli_1002 מאתר Pixabay

רוצה לקרוא עוד כתבות כאלה? תמיכה קבועה בסכום לבחירתך תאפשר לנו להמשיך לעשות תקשורת פמיניסטית ולהעלות למודעות הציבורית את הנושאים שחשובים לך

לשיתוף הכתבה

שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email
שיתוף ב twitter

אולי יעניין אותך:

Evan L'Roy/The Texas Tribune

מדברות הפלות

Reading Time: 29 minutes נשים מדברות על הפלות שעברו, על הקושי, על הצורך בהפלה, על מה שצריך להשתנות במנגנונים ועל החוויה המורכבת של בחירה (או אי בחירה) בהפלה

קראי עוד »
A 'pro-life' activist holds a sign during a demonstration in front of the US Supreme Court on June 29, 2020 in Washington, DC [Alex Wong/Getty Images/AFP]

כשהפלה לא חוקית, נשים מתות

Reading Time: 3 minutes בשנת 1973 נקבע בארה"ב פסק דין תקדימי, הידוע בכינוי "רו נגד וויד", שהתיר הפלות חוקיות על בסיס הזכות לפרטיות, בהתבססות על התיקון ה14 לחוקה. עד לפסיקה זו, נשים שידן לא הייתה משגת ולא יכלו לנסוע מחוץ למדינתן, עברו הפלה לא חוקית, לא בטוחה, שסיכנה את חייהן וחיבלה בעתידן. נשים רבות שילמו על כך בחייהן והמצב היה חייב להשתנות. בסופ"ש האחרון, אחרי עשורים של מסע שמרני בבית הנבחרים ובבית המשפט, הפך ביהמ"ש העליון בארה"ב את ההחלטה הזו על פיה

קראי עוד »
תמונה: ©Zuma Press/Alamy

"כידוע, אנחנו רק רוצות להפיל כל היום"

Reading Time: 3 minutes בסוף השבוע האחרון הפך בית המשפט העליון בארה"ב את ההחלטה המתירה הפלות בכל מדינות ארה"ב. מעתה, כל מדינה תחליט האם לאסור או להתיר הפלות בעצמה. נשים בארה"ב נשענו במשך כמעט חמישים שנה על הפסיקה שהתירה הפלות. מקבלי ההחלטות מעולם לא טרחו לעגן את החקיקה (שהתקבלה במשפט "רו נגד וויד") וכך, החקיקה הרופפת, שנשענה על שיווי משקל פוליטי עדין, קרסה באחת. האם זה יכול לקרות גם כאן?

קראי עוד »