מאת: ניצן צליק
חכי
מגיל צעיר חונכת
לחכות.
לחכות לבחור חתיך
(עדיף כמובן לנסיך)
לחכות לבעל
לחכות לילדים
לחכות לעבודה
לחכות לחיים.
מגיל צעיר חונכת
להיות פאסיבית
לא לבצע
אלא לזרום
עם החיים.
לא להגשים
לא להתניע
אלא רק
לחכות למושיע
שיגיע
מתי שהוא.
******
נַדְנֵדָה
רַחֲמִים וְהַעֲרָצָה
תְּחוּשׁוֹת חֲזָקוֹת
כְּמוֹ נִדְנוּד נַדְנֵדוֹת.
תְּחוּשׁוֹת שֶׁחוֹלְפוֹת
אֵצֶל אֲנָשִׁים בְּתוֹךְ שְׁנִיּוֹת
מֵהָרֶגַע שֶׁאוֹתִי פּוֹגְשִׁים
וּמְבִינִים
שֶׁאֲנִי מֻגְבֶּלֶת.
אֲנִי יוֹשֶׁבֶת עַל הַנַּדְנֵדָה
חַסְרַת אוֹנִים
וַאֲנָשִׁים מְנַדְנְדִים אוֹתִי בְּכוֹחַ
לְאָחוֹר וּלְפָנִים.
עִם כָּל נִדְנוּד אֲנִי נִזְרֶקֶת בְּעָצְמָה
לֹא יְכוֹלָה לַעֲצֹר אֶת הַנַּדְנֵדָה
לֹא יְכוֹלָה לְבַקֵּשׁ מֵהֶם לְהַפְסִיק
לֹא יְכוֹלָה לְהִתְחַנֵּן שֶׁיְּנַסּוּ לְהָאֵט.
הַדָּבָר הַיָּחִיד שֶׁיְּכוֹלָה לַעֲשׂוֹת
הוּא לְחַבֵּק אֶת הַנַּדְנֵדָה חָזָק מְאוֹד
וּלְחַכּוֹת
שֶׁיַּפְסִיקוּ.
כְּשֶׁהֵם מַפְסִיקִים
יוֹרֶדֶת מְסֻחְרֶרֶת בִּצְעָדִים קְטַנִּים
וְאַחֲרֵי שֶׁהָרַגְלַיִם מַפְסִיקוֹת לִרְעֹד
וְהַבְּחִילוֹת עוֹבְרוֹת
אֲנִי בּוֹרַחַת בִּמְהִירוּת
לִפְנֵי שֶׁיַּתְחִילוּ עוֹד נִדְנוּד.
*****
לִבְרֹחַ מֵהַתִּקְוָה
בּוֹרַחַת מֵהַחֲרָדָה
לְאַבֵּד אֶת הַמְּעַט שֶׁיֵּשׁ לִי
וּמֵהַתִּקְוָה
לְקַבֵּל אֶת מָה שֶׁאֵין לִי.
זֶה אַבְּסוּרְד.
הֲרֵי צָרִיךְ לִרְדֹּף אַחֲרֵי הַתִּקְוָה
וּלְחַבְּקָהּ
אֲבָל אֵינִי יְכוֹלָה.
הֲרֵי לְקַוּוֹת שֶׁאֶהֱפֹךְ לְרוֹאָה
מַשְׁמָע שֶׁאֵינִי רוֹצָה
לִהְיוֹת מֻגְבֶּלֶת
וְזֶה לֹא נָכוֹן
לְפָחוֹת לֹא לְגַמְרֵי.
זֹאת גַּם תִּקְוַת שָׁוְא
מִשּׁוּם שֶׁהַדָּבָר לֹא יוּכַל לִקְרוֹת לְעוֹלָם
וְזֶה מַכְאִיב וּמְיֻתָּר לְחַכּוֹת לְשׁוּם דָּבָר.
אָז אֲנִי מַעֲדִיפָה לִבְרֹחַ מֵהַתִּקְוָה
לֹא לָתֵת לָהּ לִנְטֹעַ בִּי סָפֵק
לֹא לִפֹּל לַמַּלְכֹּדֶת
וַאֲפִלּוּ לֹא לְהַבִּיט בָּהּ
כִּי הִיא כָּל כָּךְ יָפָה
וַאֲנִי לֹא רוֹצָה לְהִתְאַהֵב בָּהּ.
שמי ניצן צליק ואני מרצה, משוררת, שחקנית, פעילה חברתית ולקוית ראייה. לאחרונה הוצאתי לאור ספר שירים בשם "לא רואים עלי", שמתאר את המחשבות והחוויות שלי כאישה לקוית ראייה שחיה בעולם של אנשים רואים.
לכל השירים במדור "נשים כותבות שירה" לחצו כאן
שם המדור הוא ציטוט משיר מאת עמליה זיו בשם "נשים כותבות שירה"
