Reading Time: 2 minutes

"את הסכמת, הוא נגע, לא פלטת צרחה": שירים של אורי פרסטר

"נשים כותבות שירה" הוא מדור שבועי באתר שלנו, ובו תוכלו לקרוא שירים שכתבו נשים. והשבוע, אורי פרסטר, שספר שיריה השני, "מה שביקשת בשינה" עתיד לצאת השנה לאור
Reading Time: 2 minutes

הסכמה

את הסכמת לכיסוי של הראש בשמיכה

ועכשיו הלבן מכסה אותך שחור

למגע של עורו את נמלאת שכחה.

 

את הסכמת ושכבת, את פלטת גניחה.

את הסכמת כשנגע עם עורו הצחור.

את הסכמת לכיסוי של הראש בשמיכה.

 

את פשטת בגדים, לא חשבת על בריחה.

את שכבת עירומה, את בחרת לא לבחור.

למגע של עורו את נמלאת שכחה.

 

ידו על עורך ועורך חשכה.

את הסכמת, לא ניתן כבר לחזור לאחור.

את הסכמת לכיסוי של הראש בשמיכה.

 

את הסכמת, הוא נגע, לא פלטת צרחה.

התכסת בלבן, את הפכת עצמך חור.

למגע של עורו התמלאת שכחה.

 

את שכבת ושתקת, כשזרועו התקשחה.

הוא נגע וזכר כשכיבה את האור.

את הסכמת לכיסוי של הראש בשמיכה.

למגע של עורו את הפכת שכחה.

***

פתחו של הסדק

נעה בסדר. בסדר גמור.

עורה החלק להוט וסמור.

יוצאת אל הבר המואר בשכונה,

מכינה את הגוף לקראת תאונה.

 

מוצפת, לוגמת משקאות חריפים.

כשעיניה סגורות, הפחדים ניגפים.

הנוזל הצורב נגמע ונבלע.

היא שואפת עשן להחניק בהלה.

 

נעה רוקדת על פתחו של הסדק.

היא עודה בשליטה, אל תדאגי.

רוקה הניתז לא מפר את הסדר.

זה לא רעד גסיסה, זה ריקוד חגיגי.

 

לא לדאוג, היא בסדר, הכל בשליטה.

הפרכוס של גפייה הוא רק רעידה.

הצרחה היא של אושר ולא בעתה.

היא אינה מעולפת, זו רק מעידה.

***

כף היד של שני

"הַיָּד הָרְשָעָה צִמְּחָה אֶצְבָּעוֹת"

דליה רביקוביץ

 

הַבַּיִת שֶׁל שָׁנִי אָחוּז בְּכַף יָדָהּ,

סָדוּק וְשַׁבְרִירִי, עֲשׂוּי קִירוֹת קְרִיסְטָל.

הִיא מְטִיחָה אֶגְרוֹף בַּקִּיר שֶׁכְּנֶגְדָּהּ –

הַדַּחַף מִתְגַּבֵּר, הַגּוּף שׁוּב מְטֻלְטָל.

 

רְאִי אֵיךְ יַד שָׁנִי דּוֹפֶקֶת בַּקִּירוֹת.

רְאִי אֵיךְ יַד שָׁנִי מַכָּה כְּדֵי לִכְרוֹת.

רְאִי אֵיךְ יַד שָׁנִי הוֹפֶכֶת לְכָחֹל.

רְאִי אֵיךְ הַבָּשָׂר הוֹפֵךְ קִירוֹת לְחוֹל.

 

הַבַּיִת שֶׁל שָׁנִי חוֹלוֹת מְנַצְנְצִים,

מוּטָל בְּכַף הַיָּד, נָע בֵּין דְּחָפִים גַּסִּים.

הַבַּיִת שֶׁל שָׁנִי בָּשָׂר סָגֹל מֻדְלָק.

נִצְבַּע אַבְקַת קְרִיסְטָל. עוֹרָהּ כְּבַר מְצֻלָּק.

 

שָׁנִי וְכַף בֵּיתָהּ צְבוּעִים בְּצֶבַע דָּם.

עַכְשָׁו יִהְיוּ אֶחָד, הַדַּחַף שׁוּב נָדַם.

כְּשֶׁאֵין קִירוֹת בֵּטוֹן, גּוּפָהּ הוֹפֵךְ אָבָק.

הַבַּיִת וְשָׁנִי מִתְפּוֹרְרִים עַד דַּק.

 

אורי פרסטר היא סטודנטית לתואר שני בפסיכולוגיה קלינית. ספר שיריה השני של אורי פרסטר, "מה שביקשת בשינה" עתיד לצאת השנה לאור.

תמונה בראש הכתבה: wallpaper flare

לכל השירים במדור "נשים כותבות שירה" לחצו כאן

שם המדור הוא ציטוט משיר מאת עמליה זיו בשם "נשים כותבות שירה"

רוצות לקרוא עוד כתבות כאלה? תמכו בנו באופן קבוע או חד פעמי על מנת שנוכל להמשיך ולעשות תקשורת פמיניסטית

כתיבת תגובה

שיתוף:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב print

עוד באותו נושא:

לה מאמי: מה שקורה בשירותי הנשים לא נשאר שם

Reading Time: 3 minutes הסרט "לה מאמי" נכנס לשירותי הנשים במועדון מקסיקני בו גברים משלמים כדי לשתות ולרקוד עם גברות יפות. סיפורן של 2 נשים וחדר שירותים אחד מאפשר הצצה לפיסה בחיי נשות מקסיקו. הסרט זמין און ליין כחלק מפסטיבל דוק-אביב

פוליטיקלי מצלמות: תומר אסייג

Reading Time: 3 minutes תומר אסייג, צלמת סטילס ויוצרת דוקו מתל אביב מצלמת את המחאה בבלפור ומטיילת בדההב של אחרי כיכר תחריר. בלוג הצילום של פוליטיקלי קוראת, פוסט שלישי בסדרה

טראמפ והפרברים: ד"ש משנות החמישים

Reading Time: 3 minutes בניסיון נואש לייצר פער בבחירות, טראמפ פונה לנשות הפרברים ישירות, באותו האופן בו פנה ניקסון לאנשי הפרברים אי אז בשנות השישים, באמצעות איום על הבית. אך האיומים שלו נכשלו במבחן הקשר לבוחר – ולמציאות. סיקור הבחירות בארצות הברית מנקודת מבט פמיניסטית