יעניין
אותך
כתבת אורחת
11 יולי 2022 | משך הקריאה: 4 דקות
"המשחקיות המתאפשרת לי בסקס היא לא רק משוחררת, היא גם משחררת ואני מוצאת שהחופש הזה משפיע על כל תחומי החיים". השבוע בטור "משתחררת מינית" נועה רווה כותבת על מיניות אנלוגית בעולם דיגיטלי

מאת: נועה רווה

כשגדלתי עוד היו כותבים בעט ומחברת, ובלי להיות אנה פרנק כתבתי יומנים על גבי יומנים. אני זוכרת שאלה שהעסיקה אותי במיוחד על שלל הגרסאות וההשלכות שלה: "מי אני, מה אני"?

בזמנו התעסקתי גם בזהות המינית שלי. האם אני נמשכת רק לבנים? האם אני לסבית? התשובה לשתי השאלות הייתה לא, ולכן, על בסיס הידע שהיה לי, הגדרתי את עצמי במה שנקרא בזמנו "דו מינית" והיום כ"ביסקסואלית" (כי הלוא הלעזנו מאז את השפה אנד ווי אר אינטרנשיונל).

היום, כשכבר כותבים במקלדת והיומן האישי הפך לסטוריז פומביים, בעולם שבו מדברים על א-בינאריות ונזילות מגדרית, פאנסקסואליות ופוליאמוריה, אני מוצאת שקל ונכון לי יותר להתמקם בנינוחות בתוך מערכת המונחים הללו. היום אני אישה לסבית מונוגמית עם עבר סטרייטי מפואר, שחווה מיניות פאנסקסואליות עם אהובתה (שתיאור הזהות הכי מדויק שלה הוא מלכת חייזריות גאונה ומרהיבה, אך למרות שלדבר בשבחה זה אחד התחביבים הרציניים שלי – לא לשם כך התכנסנו).

"המגדריות שלי נמצאת בתנועה מתמשכת וכך גם המיניות שלי"

בואו נדבר שנייה על המושגים המשמשים אותנו ואיך זה קשור למיניות חקרנית ועשירה יותר.

המונח "בינאריות מגדרית" מתאר את המערכת שבה החברה מפצלת את חבריה לתוך אחד משני תפקידי מגדר, אישה  או גבר, על פי איברי הרבייה שלהם. היום השתכללנו ואנחנו אומרים: אנשים יכולים להיות א-בינאריים. כלומר הזהות המגדרית (והמינית למעשה) היא גמישה ואפילו נזילה. לא בלתי סביר שאדם ירגיש בעיקר גבר אבל לפעמים קצת אישה, או שמישהי תגדיר עצמה כ 90% לסבית ו 10% סטרייטית.

למעשה, בחווייה המגדרית בהחלט יש אמצע ולא רק אמצע: יש את כל הצדדים וכולם יכולים להתקיים בו זמנית באישה או אדם אחד. אני יכולה לנוע על ספקטרום של חוויות בין הנשי לגברי, בין הסטרייטי ללסבי. ולא רק זו –  אלא שההגדרות האלו ניתנות לשינוי בכל עת. אני יכולה להחליט היום שאני בינארית, כלומר כל כולי אישה, אבל מחר לא בטוח שכך אזדהה.

בינאריות זו הגדרה סטטית שעובדת בצורה של או-או ולכן אני מעדיפה להגדיר את המגדר שלי במונחים יותר אנלוגיים, מונחים של רצף ותנועתיות. כלומר, בכל נקודה בזמן אני קצת שונה, המגדריות שלי שונה ונמצאת בתנועה מתמשכת וכך גם המיניות שלי.

"אז מי האישה ומי הגבר?"

אני נעה בין הזהויות שלי ("נשית" / "גברית" / "ביסקסואלית" / "לסבית") על איזשהו רצף מתמשך אינסופי, קשת של אפשרויות. אני לא מוגבלת למה שהחברה מגדירה (באופן בינארי) ככזה או אחר. התפיסה העצמית ה"אנלוגית" הזו שלי, המשוחררת מההגדרות הללו, משפיעה גם על היחסים והמיניות בחיים שלי.

וזה קורה לא רק אצלי. תפיסה עצמית בינארית או א-בינארית מעצבת נורמות חברתיות לגבי מהו "גברי" ומהו "נשי" והן חודרות גם למרחב האינטימי והמיני שלנו. למשל, בסקס הטרונורמטיבי בו ההגדרות הן בינאריות, יש גבר ("זכר" זוכר) ואישה ("נקבה" נקב) ושניהם מצופים להתנהג על פי קודים מסויימים. הגבר יהיה על פי רוב חודר והאישה נחדרת. הגבר יהיה "הכובש" והאישה מתמסרת.

בסקס שמשוחרר מההגדרות הבינאריות, אין משמעות לתפקידים הצפויים מראש הללו. היכולת לנוע בין מגוון אפשרויות מגדריות בין ובתוך יחסים, מרחיבה ומעצימה את האופנים בהם אני מתבטאת במיטה וביחסים שלי.

"משתחררת מינית" נעה לעבר עונג ששם נשים במרכז

יש שאלה קבועה שנשים שנמצאות במערכות יחסים עם נשים נשאלות והיא: "אז מי האישה ומי הגבר?". השאלה הזו יושבת על הנחה מקובעת ומוטעית שמסגרת של אישה וגבר היא האפשרות היחידה ביחסים. הלוא חלק ממהות היחסים הלסביים היא יציאה מהקבעון הבינארי של התפקידים הנדושים של אישה / גבר ויצירת מבנה חדש שמעבר למגדר הפיזיולוגי (שאלה זו טיפשית אבל רק קצת פחות מהשאלה הכי נפוצה שהן שומעות מפי גברים: "אפשר להצטרף?").

"אני יכולה להיות נשלטת וכנועה ברגע אחד ושַׁלִּיטָהּ דומיננטית ברגע הבא"

משחקיות מגדרית מאפשרת לי לעבור בין התפקידים המגדריים בכל סשן ובכל רגע. משחקיות בסקס מאפשרת לי להיות נשלטת, מתמסרת וכנועה ברגע אחד ושַׁלִּיטָהּ דומיננטית ברגע הבא. בני.ות הזוג, יהא אשר יהא המגדר שלהם.ן, יכולים.ות לשחק, ללוש, להשתעשע, להתנסות באקטיביות ופסיביות, בהיטמעות ההדדית משני צידיה.

סקס לסבי והומוסקסואלי בבסיסו משוחרר יותר מהגדרות וחופשי לחקור מגוון "תפקידים" אך גם הוא יכול להיכנס לשבלונות נורמטיביות, כפי שסקס הטרונורמטיבי יכול להיות משוחרר מהם. העניין המשחקי, המחקרי, הסקרני במין לא קשור לאיברי הרבייה הפיזיולוגיים וזו בדיוק הפואנטה. כל אחת ואחד מאיתנו יכולים להכיל מגוון "דמויות", צדדים, ייצוגים שהם אפילו לא אישה או גבר אלא מין יצור מעניין על הרצף ביניהם.

משחקיות בסקס כזה היא לא רק משוחררת, היא גם משחררת ואני מוצאת שהחופש הזה משפיע על כל תחומי החיים. כיום, ממרום גילי, כשכבר ביססתי הרבה מהתשובות לשאלה "מי אני מה אני", אני יודעת שהזהות המינית שלי אינה מינית למעשה (ואפילו עצם ההגדרה הזו מגבילה) אלא יושבת ונובעת ממעיין הזהות הכוללת שהיא גם חברתית פוליטית וגם אישית מגדרית.

איך ה"מי אני מה אני" הזה קשור לחיים היום? מה בין האישי לחברתי ומה הקשר בין הגדרות הזהות לבין סקס?

כשאני "קצת גבר" במיטה אני יכולה לקחת את האנרגיה הזו הלאה אל מחוץ למיטה ולשחרר את עצמי להיות יותר "גבר" בעולם. קצת פחות לחייך, קצת יותר לדרוש. יותר לתבוע בעלות, להיות נדיבה באופן אדנותי. באופן מעניין כשאני "קצת גבר" במיטה אני רואה שזה גם מאפשר לי חופש להיות יותר "אישה" בעולם. למשל הצד הזכרי מומש בלילה אז למחרת אני בהתענגות להיות חתלתולה רכה, עגולה, להיות נדיבה באופן מכיל. המשחקיות המגדרית משחררת אותי להיות מֵעֵבֶר לאישה בעולם, להיות חלק מתוק משלל האלמנטים שלו.

"החופש הוא היכולת לנוע באופן בלתי מקובע, לא רק בין תנוחות או מקומות פיזיים אלא גם בתוך המגדר"

משחקיות בסקס מאפשרת לגעת במגוון חווייתי מגדרי, לעיתים גולמי ועז, בוטה אפילו, לעיתים דק ומעודן, והיא מהווה מימוש עוצמתי של חלקים רבים בתוכי. זה משפיע עליי כאישה בעולם, כאמא וכמנהלת בעולם של דומיננטיות ניהולית גברית. זה מאפשר לי להוציא אל האור נהנתנות, תאווה, שליטה, התמסרות, הכלה, נתינה וקבלה בקשת של אפשרויות ובכך מרחיב ומעמיק את העונג שאני חווה. כמו מניפת צבעים, המגדר פרוש לפניי ואני בכל רגע, בזרימה והתאמה לבת הזוג שלי, יכולה להתמקם על הרצף ולבדוק את התחושה בתוכו.

המיניות היא הצד המופשט של הגוף, הרוח של הפיזיולוגיה וככזו היא יכולה להכיל את מה שמעבר לביולוגיה. המיניות היא שָׂדֶה המאפשר לגופים לתקשר ברמת הרוח, נפש, נשמה. מרוב אינטראקציה גופנית – יש אפשרות להתעלות אל מה שהוא על-גופני, על-בינארי, רב-מגדרי.

היכולת לנוע ביחד באופן בלתי מקובע, לא רק בין תנוחות או מקומות פיזיים אלא בתוך מה שמוגדר כמגדר, היא חופש שאפשרי גם בסקס סטרייטי. אם שני הצדדים ישכילו ויצליחו להשיל את מערכת התפקידים שהם אימצו במהלך החיים (של "חודר" ו"נחדרת", "כובש" ו"נותנת") ולבדוק עוד צדדים בתוכם, כל אחת ואחד יגלו על עצמם ואת עצמם. אולי אם יותר ויותר אנשים ייתנו ביטוי למגוון חלקים מגדריים בתוכם – גם העולם שמחוץ לחדר המיטות יוכל לאט להתרכך בדיכוטומיה שלו, בבינאריות השטחית והמגבילה שלו ולנוע לעבר תפיסות עונג מכילות, רחבות ומאפשרות יותר.

לטורים נוספים במדור "משתחררת מינית" לחצו כאן

צילומים: באדיבות הכותבת

הידעת?
פוליטיקלי קוראת קיימת מאז 2012.
פוליטיקלי קוראת היא גוף התקשורת הפמיניסטי היחיד בישראל.
התכנים שלנו מגיעים למליוני אנשים בכל חודש.
תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מומלצות עבורך
 אותה קטגוריה
תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *